בלמונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "גראם" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גרם (פירושונים).
זיגפריד מחשל מחדש את בלמונג, במהלך ביצוע של האופרה זיגפריד

באפוס שירת הניבלונגים, בלמונג (Balmung) היא חרבו הקסומה של זיגפריד, הגיבור המיתולוגי שהרג את הדרקון פאפנר. במיתולוגיה הנורדית נקראת החרב בשם גראם. ביצירתו של ואגנר, טבעת הניבלונגים, נקראת החרב נותונג (Nothung). החרב חושלה על ידי הנפח המיתולוגי וילנד (Wieland).

על פי הסיפור בטבעת הניבלונגים‏‏[1], האל ווטאן, מחופש לנווד זקן, נעץ אותה בעץ בביקורו אצל זיגלינדה, בתו, הנשואה לצייד הונדינג, אותו אינה אוהבת, והבטיח לה כי מושיעה יהיה זה שישלוף את החרב מן העץ. זיגמונד, אחיה התאום, הוא זה ששולף את החרב. לאחר שעמד לנצח בדו-קרב את הונדינג, נותצה החרב על ידי ווטאן, בניסיונו למנוע מזיגמונד ניצחון על הונדינג.

זיגמונד נהרג. לאחר מותו נולד בנו זיגפריד, אך אימו מתה בלידתו. הוא נמסר למשמורת יחד עם שרידי החרב למימה, ניבלונג שהוא אחיו של אלבריך, ניבלונג המנסה להשתלט על טבעת קסמים. מימה מנסה לחשל לזיגפריד חרב חדשה, אך לאחר שזיגפריד מנתץ כל חרב שחישל עבורו מימה, עובר ביער האל ווטאן מחופש לנווד זקן. הוא פוגש את מימה, ושואל אותו שלוש שאלות. על שתי השאלות הראשונות מימה עונה בקלות. השאלה השלישית היא: מי יוכל לחשל בחזרה את החרב "בלמונג", חרבו של זיגמונד שנותצה על ידי ווטאן עצמו. מימה אינו יודע את התשובה, שהיא: "זה אשר לא יידע פחד מהו". ווטאן נפרד ממימה ומודיע לו כי הוא עתיד לאבד את ראשו לזה שיחשל את החרב.

מחשש פן ייהרג על ידו, מנסה מימה ללמד את זיגפריד פחד מהו ומספר לו על הדרקון פאפנר, שהוא למעשה ענק ששולט על טבעת הקסמים. זיגפריד, השש לקרב נגד הדרקון, מחשל בעצמו את "בלמונג" המנותצת.

במערת הדרקון מחכה אלבריך לרגע בו יוכל לקבל את הטבעת לידיו. ווטאן מבשר לאלבריך על בואו של הגיבור שיחסל את הדרקון. הניבלונג מזהיר את הדרקון בתקווה לקבל את הטבעת במתנה, אך לשווא. זיגפריד מגיע למערה, ולאחר מאבק קצר הוא נועץ את חרבו בלב הדרקון.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏הסיפור בשירת הניבלונגים ובמיתולוגיה הנורדית שונה‏ למדי, אך הפרטים העיקריים דומים