מיתולוגיה נורדית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבן רונות עתיקה המתארת מאורע מיתולוגי

המיתולוגיה הנורדית (ידועה גם כמיתולוגיה ויקינגית ומיתולוגיה סקנדינבית) היא שם כולל לאגדות והאמונות הקדם-נוצריות של עמי סקנדינביה. המיתולוגיה הנורדית היא הגרסה הידועה ביותר של המיתולוגיה הגרמאנית.

היקום הנורדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יקום נורדי

היקום הנורדי מתואר כעץ ענק הקרוי יגדראסיל (Yggdrasil), שעל צמרותיו, בין ענפיו וליד שורשיו נמצאים העולמות השונים. עולם בני האדם, שקרוי מידגארד (או מֵנְהֵיים), מתואר כדיסקה שטוחה המוקפת באוקיינוס. אסגארד (או גוֹ‏דְהֵיים), עולמם של האלים, נמצא מעל מידגארד, על צמרת העץ, ואליו ניתן להגיע רק בצעידה על בִיפְרוֹ‏סְט, גשר הקשת בענן. באסגארד ממוקם היכל ואלהלה אליו מגיעים רק טובי הלוחמים. הענקים חיו באזור נפרד הנקרא יוטונהיים (Jotunheim). עולם ענקי האש, מוספלהיים, נמצא בדרום, ואילו בצפון שוכן עולם הקרח - ניפלהיים - ביתם של ענקי הכפור. לניפלהיים יש קשר הדוק עם עולם המתים התת-קרקעי הלהיים, ולעתים אף מתייחסים אליהם כאל מקום אחד. אל עולם המתים מגיעים אלה אשר לא הצליחו להגיע להיכל ואלהלה לאחר מותם. מקומות אחרים כוללים את אלפהיים, עולם האלפים, וסוורטאלפהיים (Svartalfheim) או נידאבליר (Nidavellir) עולמם של האלפים השחורים או של הגמדים.

העולמות ביקום הנורדי:

מקומות חשובים אחרים:

  • ואלהלה (Valhala) - היכל זהוב הסמוך לאסגארד אליו מגיעים הלוחמים הטובים ביותר על מנת להתאמן ולשכון במשך כל הימים עד להגעתו של רגנארוק. הוא מכיל יותר מ-640 דלתות, ומכול אחת מהדלתות יצאו כ-960 לוחמים שיילחמו לצד האלים, כשאודין מפקד עליהם.
  • הבאר של מימיר - הבאר נקראת על שמו של מימיר (Mimir), שהוא ענק. אודין, בחיפושו המתמיד אחר חוכמה וידע, הסכים לתת את עינו (ולכן הוא בעל עין אחת) תמורת שתייה ממי הבאר. מימיה הם מקור החוכמה, נמצאת ביוטונהיים ליד אחד השורשים של יגדראסיל.


סופו של היקום הנורדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ראגנארוק

סופו של היקום הנורדי ויצירתו של עולם חדש וטוב יותר הוא אירוע מוכר וצפוי הנקרא ראגנארוק. כל האירועים אשר יקדימו את הראגנארוק, יתרחשו במהלכו ויגיעו אחריו ידועים לאלים ולבני האדם מנבואה. על פי הנבואה, לאחר כמה חורפים ארוכים וקשים במיוחד יתאספו צבאות הענקים למלחמה כנגד האלים. אסונות טבע נוראיים יתרחשו לפני הקרב, השמש והירח ייעלמו ונחש ים מפלצתי ירעיל את האדמה. במהלך הקרב ימותו אלים רבים, ביניהם אודין ות'ור ולבסוף, ענק האש סירטיר (Surt) יצית את כל העולם. כל האנושות למעט זוג אחד יהרגו. זוג השורדים, אשר התחבאו בעץ העולם יגדראסיל, יאכלסו את העולם החדש בו אין מחסור וצער.

ייצורים על טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלים חייבים היו לאכול מתפוחיה של האלה אידון כדי לא להזדקן

האלים מתחלקים לשתי קבוצות, אלי אסיר ואלי ואניר. ההבחנה בין האסיר והוואניר היא בעייתית שכן שתי הקבוצות ניהלו מלחמה ארוכה ואחריה כרתו הסכם שלום ושלטו ביחד, חלק מן האלים שייכים לשתי הקבוצות. מקום מושבם של האסיר הוא אסגארד, הוואניר ישבו בואנאהיים עד לסוף המלחמה ואז עברו גם הם לאסגארד. לפי השערה אחת, חלוקה זו בין האלים, המלחמה והאיחוד מסמלים את התהליך בו האלים של השבטים האינדו-אירופיים הפולשים החליפו בהדרגה את ישויות-הטבע של התושבים המקומיים. השערה אחרת טוענת כי ההבדלה היא פשוט חלוקה של ישויות, דומה להבדלה שבין הטיטאנים לבין האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית.

רשימת האלים העיקריים:

  • אודין (Odin) - אבי האלים, אל המלחמה, החוכמה, הקסם והשירה. בראגנארוק, הוא נבלע על ידי פנריר ומת.
  • פריג (Frigg) - אשתו של אודין. שורדת לאחר הראגנארוק.
  • ת'ור (Thor) - אל הרעם, הברקים והגשם. האל החזק ביותר ומגן האלים והאנושות מפני הענקים. נשקו, המקבת מְיוֹ‏לְניר (Mjollnir), הוא אחד מהחפצים המפורסמים במיתולוגיה וסמלו נענד לעתים קרובות על הצוואר. בראגנארוק, הוא נלחם בנחש יורמנגרד ושנייהם מתים (ת'ור מת מארס הנחש, ויורמונגרד ממכותיו של ת'ור).
  • לוקי (Loki) - דמות התכסיסן במיתולוגיה. בראגנארוק, הוא מוצא להורג על כך שהוביל למותו של בלדר.
  • פריה (Freya) - אלת האהבה והפריון. שורדת לאחר הראגנארוק.
  • בלדר (Balder) - אל האור, האהבה, השמחה, היופי והתום. לפני הראגנארוק, הוא נרצח על ידי לוקי, אך קם לתחייה אחר-כך.
  • טיר (Tyr) - אל הצדק, השוויון, האומץ והמלחמה. נחשב למודל האומץ וההקרבה לאחר שהקריב את ידו על מנת לאפשר לאלים לקשור את הזאב הענק פנריר, מהמסוכנים שבאויבהם.
  • קבסיר (Kvasir) - אל ההשראה והידע.
  • אגיר (Aegir) - אל הים והסערות.
  • בראגי (Bragi) - אל השירה והספרות.
  • אידונה (Iduna)- האלה שמחזיקה בתפוחי העלומים המבטיחים נעורי נצח, אשתו של בראגי.
  • סקאד'י (Skadi/Skathi) - אלת הצייד, הגלישה, החורף וההרים וענקית.

ענקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענקים חוטפים את האלה פריה

הענקים במיתולוגיה הנורדית הם יצורים מורכבים. כגזע הם מתוארים כבעלי מראה נורא - בעלי טלפיים, ניבים, עור שחור וצורה מעוותת, לפעמים עשויים אש ולפעמים כפור. חלקם בעלי מספר ראשים וכולם בעלי ממדים מפחידים. אולם כאשר המקורות מתייחסים ספציפית לענק מסוים, לעתים קרובות הוא מקבל תכונות הפוכות. הענקים העתיקים מתוארים כבעלי ידע נשגב. האל אודין מתייעץ עם הענק מימיר במקרים חשובים והענק אוטגארד-לוקי (Utgard-Loki) מתואר כקוסם אשר מצליח לתעתע באל ת'ור. היחסים בין האלים והענקים מורכבים גם כן. כל האלים הם צאצאי הענק יימיר ואלים מסוימים אף נשואים או מנהלים מערכות יחסים עם ענקים. בכל זאת, הענקים הם האויבים המושבעים של האלים והם יתייצבו מול האלים בשדה הקרב הסופי. האל ת'ור לדוגמה הורג אותם בכל הזדמנות לה הוא זוכה ובכל זאת מאהבתו ואם אחד מבניו היא ענקית.

כמו באמונות פוליתיאיסטיות אחרות, הישויות העל-טבעיות לא מציגות דואליות של טוב מול רשע. הענקים לא רשעים מטבעם אלא גסים, סוערים ולא מתורבתים. באופן כללי, הדואליות היא של סדר מול כאוס. האלים מסמלים את הסדר והתרבות ואילו הענקים והמפלצות מסמלים את הכאוס ואת העוצמה הבלתי נשלטת של הטבע.

ענקים חשובים:

נורנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנורנות, בדומה למוירות מהמיתולוגיה היוונית טוות את גורל היצורים החיים, חייו של כל אדם הוא חוט אשר נשזר לתוך אריג החיים. שלוש הנורנות, המתוארות כנשים זקנות, הן אורד (Urd), ורדנדי (Verdandi) וסקולד (Skuld), ניתן לתרגם את השמות בפשטות כ"זה אשר קרה", "זה אשר קורה" ו"זה אשר יקרה" בהתאמה. הנורנות שולטות גם בגורל האלים.

ואלקיריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ולקיריה

הואלקיריות (בוחרות המתים באופן מילולי) הן ישויות נשיות אשר משרתות את האל אודין. מטרתן היא לבחור את הלוחמים האמיצים ביותר משדה הקרב ולהובילם אל היכל ואלהלה. אודין היה זקוק ללוחמים אשר ילחמו לצידו בזמן הראגנארוק.

ולקיריות חשובות:

יצורים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצורים חשובים:

  • סקול והאתי (Skol, Hati) - צמד הזאבים אשר רודפים אחרי השמש והירח וגורמים להם לנוע בשמים.
  • פנריר (Fenrir) - הזאב העצום (וארג) אשר יבלע את אודין בזמן הראגנארוק.
  • יורמנגנד (Jormungand) - הנחש השוחה במעמקי האוקיינוס אשר מקיף את העולם, הנחש כה גדול עד שנאלץ לנשוך את זנבו.
  • נידהוג (Nidhogg) - המפלצת אשר אוכלת את שורשי עץ החיים, לעתים מתואר כדרקון.
  • סלייפניר (Slepinir) - סוסו של אודין, בעל 8 רגליים. צאצאו של האל לוקי אשר פיתה סוס כדי לעזור לאלים בזמן בניית החומות של אסגארד.
  • אאודומבלה (Audumbla) - הפרה הבראשיתית אשר האכילה את יימיר.

המקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המיתולוגיה הועברה בצורה מילולית וחלקים רבים ממנה אבדו. חלקים מסוימים נרשמו ונשתמרו על ידי חוקרים נוצריים.

אדה פרוזאית (נקראת גם האדה הצעירה) היא נסיון לרשום את כל סיפורי המיתולוגיה בצורה עיקבית. האדה נכתבה בראשית המאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון, פוליטיקאי ומשורר איסלאנדי נוצרי. האדה הייתה לעזר רב למשוררים בני דורו של סנורי שכן היא תיארה את הבסיס של סיפורי העם ותחליפי שמות (Kennings) רבים. באדה זו ישנה התייחסות למספר כתבים אשר כנראה לא השתמרו. אדה פואטית (נקראת גם האדה המבוגרת) נכתבה כחמישים שנים מאוחר יותר. האדה מכילה 29 פואמות, מתוכן 11 עוסקות בייצורים על-טבעיים מהמיתולוגיה והשאר בגיבורים אגדיים. אדה זו נקראת המבוגרת מכיוון שתוכנה עתיק יותר, זאת למרות שנכתבה אחרי האדה הצעירה.

המיתולוגיה הנורדית בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למיתולוגיה הנורדית השפעות בולטות אף בימינו. מספר דוגמאות לכך הן:

  • השפעה על הספרות. בולטים במיוחד ספרי הפנטזיה של טולקין והספרים הרבים אשר באו בעקבותיו. גזע האלפים, אשר נהיה אחד מהנפוצים ביותר בספרי הפנטזיה נוצר בהשראת תיאורי האלפים של המיתולוגיה הנורדית. לפעמים ניתן אף למצוא שימוש ישיר יותר בדמויות מיתולוגיות, כגון בספר "אלים אמריקאיים" של ניל גיימן וסדרת ספרי הקומיקס של מרוול.
  • גזעים רבים ממשחקי מבוכים ודרקונים, מבוססים על יצורים מהמיתולוגיה הנורדית (כגון אלפים וגמדים)
  • האלבום Secret of the Runes של הלהקה השבדית Therion מכיל 11 שירים, כל אחד מהם (מלבד הראשון והאחרון) מספר על אחד העולמות ונקרא בשמו.
  • בסדרת ספרי הילדים של ג'יי קיי רולינג, הארי פוטר, מתואר איש הזאב הנורא ושמו פנריר גרייבק על שם דמות הזאב המיתולוגית.
  • בסדרת הפנטזיה "הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות" מוזכר נידהוג היגדרסיל ודמויות נוספות

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]