בקרת מדינת הנמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בקרת מדינת נמל (Port State Control) הוא משטר פיקוח למדינות לבדיקת ספינות רשומות זרות המגיעות לנמל מלבד אלו של המדינה עצמה. ולנקוט פעולה נגד אוניות שאינן עומדות בדרישות. פקחי הביקורת נקראים קציני PSC, ונדרשים לבדוק את עמידת האונייה בדרישות של אמנות בינלאומיות, כגון SOLAS, MARPOL ,STCW, ואמנת העבודה הימית. בדיקות כוללות לאשר שהאונייה מאוישת ומופעלת בהתאם לחוק הבינלאומי. אימות הכשירות של הקברניט והקצינים של האונייה, מצב האנייה וציודה.[1]

החותמים על מזכרי ההבנה בצבעים שונים

.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978, הסכימו מספר מדינות אירופיות בהאג על תזכיר לביקורת תנאי העבודה על סיפונה של כלי השיט, האם הם בהתאם לכללי העבודה הבינלאומיים. לאחר טביעת אמוקו קדיז, והזיהום הרב שנגרם לחופי מערב אירופה באותה שנה, הוחלט לבצע ביקורת גם על נוהלי בטיחות וזיהום. לשם כך, בשנת 1982 הסכימו 14 מדינות אירופיות על מזכר ההבנות של פריז על בקרת מדינת נמל להקמת פיקוח של מדינת נמל. כיום 26 מדינות אירופה וקנדה חתומות על מזכר ההבנות של פריז. הייתה זו תגובה לכישלון של מדינות דגל נוחות שהאצילו את אחריותן לבדיקות והסמכה לחברות סיווג.

על פי מודל מזכר ההבנות של פריז, נחתמו מספר מזכרים אזוריים אחרים, כולל מזכר ההבנות של טוקיו לגבי האוקיינוס השקט,[3] Acuerdo Latino או Acuerdo de Viña del Mar (דרום ומרכז אמריקה),[4] ה-Caribbean MOU,[5] ה-MOU הים התיכון,[6] מזכר האוקיינוס ההודי,[7] מזכר ההבנות של אבוג'ה למערב ומרכז האוקיינוס האטלנטי אפריקה,[8] מזכר הים השחור,[9] ומזכר ההבנות של ריאד לגבי המפרץ הפרסי.[10]

בדיקה ואכיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרת מדינת הנמל עורכת בדיקה של האניות בנמל, שמבוצעת על ידי פקחי בקרת מדינת נמל. הדוח השנתי של מזכר ההבנות של פריז דיווח כי סך של 74,713 ליקויים נרשמו במהלך בדיקות בקרת מדינת הנמל בשנת 2007. ליקויים אשר הביאו ל-1,250 מעצרי אוניות באותה שנה.[11] עיכוב האונייה הוא דרך הפעולה האחרונה ש-PSCO ינקוט עם מציאת ליקויים על סיפון האונייה.

הפעולות שאנשי בקרת מדינת הנמל עשויים להטיל על אונייה שהתגלו בה ליקויים הם:[12]

  1. ניתן לתקן ליקויים תוך 14 יום בגין עבירות קלות.
  2. בתנאים מיוחדים ניתן לתקן ליקויים עם הגעת הספינה לנמל הבא.
  3. הוראה לתקן ליקויים לפני שהאונייה תוכל לצאת מהנמל.
  4. מוכרז מעצר של האונייה.

סנקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות נמל יכולות גם להטיל סנקציות על הפרות הוראות ונהלים מחייבים. מדינות נמל יכולות גם במקרים מסוימים, למשל אם אונייה הפרה את מגבלת 0.5% גופרית של שמוגדר באמנה נגד זיהום הים (MARPOL 73/78) נספח VI, לתבוע סמכות שיפוט להפרות כאלה המתרחשות בים הפתוח. הבסיס השיפוט החוץ-טריטוריאלי לאכיפה וסנקציות כאלה נמצא במסגרת ההוראות המיוחדות של חלק XII של אמנת האומות המאוחדות בנושא חוק הים.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרסלה לזריני, "בקרת מדינת נמל – ההישגים של מזכר הבנה פריז" הוצאת אוניברסיטת ג'ון מור ליברפול, 2015.
  2. ^ הסכמת אמריקה הלטינית לבקרת מדינת הנמל על כלי שיט, מרכז עסקים ימיים.
  3. ^ "מזכר הבנות על בקרת מדינת נמל באסיה-פסיפיק". www.tokyo-mou.org.
  4. ^ ":: Acuerdo Viña del Mar 1992 ::". alvm.prefecturanaval.gob.ar.
  5. ^ "Home | CaribbeanMOU". www.caribbeanmou.org.
  6. ^ "Home". medmou .org.
  7. ^ "Home- מזכר ההבנות של האוקיינוס ההודי על בקרת מדינת הנמל". www.iomou.org.
  8. ^ "Abuja MOU". www.abujamou.org.
  9. ^ "MOU של הים השחור". www.bsmou.org.
  10. ^ "Riyadh MoU". www.riyadhmou.org.
  11. ^ Paris Mou (2007), "ליקויים לכל קטגוריה גדולה", דוח שנתי 2007 – מזכר הבנות בפריז בנושא בקרת מדינת נמל, תאריך חודש, עמ' 22–23.
  12. ^ Özçayir, Z.O. (2004), "השלכה מעשית של בקרת מדינת נמל: ההשפעה החוזית של מעצרים בפיקוח מדינת נמל". ב-Mitropoulos, E.E. Port State Control, ed 2nd, LLP, London, pp. 509, 520–521
  13. ^ ג'ספר ג'רל פאנו (2019). אכיפה של חקיקה ימית בינלאומית בנושא זיהום אוויר באמצעות UNCLOS. הוצאת הארט.