ברנהרד באטרסאק
 | |
| לידה |
16 במרץ 1858 Bad Liebenzell, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
12 במאי 1925 (בגיל 67) איקינג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום לימודים |
האקדמיה הממלכתית לאמנויות היפות שטוטגארט |
| תקופת הפעילות |
1880–1924 (כ־44 שנים) |
  | |
ברנהרד באטרסאק (בגרמנית: Bernhard Buttersack; 16 במרץ 1858 – 6 במאי 1925) היה צייר נוף גרמני של בית הספר במינכן.[1]
ביוגרפיה ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא הפגין כישרון אומנותי כבר בגיל צעיר, עודד על ידי הוריו והחל את לימודיו בבית הספר המלכותי לאמנות בשטוטגרט בהנהלת ג'ייקוב גרונוואלד ואלברט קאפיס. עם סיום הקורס שם, הפך לתלמיד של הרמן באיש וגוסטב שנלבר בקרלסרוהה. הוא עבד במינכן בין השנים 1884 - 1889 ובמהרה מונה לפרופסור מלכותי על ידי הנסיך יורש העצר לויטפולד. בשנת 1891 הוענק לו מדליית זהב ב"גלספאלסט ", ובשנה שלאחר מכן היה ממייסדי הזצסיון במינכן.
לקראת סוף 1889 עבר למחוז דכאו בהשראת הנופים הדרמטיים שם. ארבע שנים לאחר מכן, לאחר מספר מהלכים, התיישב בהיימהאוזן, שם בנה בית מרווח עם סטודיו גדול לאמנות וגן מטופח. עד מהרה הוא פתח בית ספר פרטי לאמנות והחל את מה שהפך למושבה לאמנות היימהאוזן.[2]
בשנותיו המאוחרות יותר, הוא סבל מ"מחלה עצבית" שקשה היה להגדיר אותה. השמחה שחש בסביבה המקומית פחתה בהדרגה והוא התלונן על הרוחות המזרחיות התכופות אשר הרסו, לדבריו, את האווירה הציורית. בשנת 1914, הוא הפך למתבודד ועבר לכפר אחר באזור.
