גרמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
גרמנית (Deutsch)
מדינות בהן מדוברת: גרמניה, אוסטריה, שווייץ, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, דנמרק, בלגיה, איטליה, נמיביה ונוספות
אזורים בהם מדוברת: אירופה
סך כל הדוברים: 180,000,000
דוברי שפת אם: 90,000,000-98,000,000
כתב: אלפבית לטיני
סיווג משפחתי: הודו־אירופית
גרמאנית
מערבית
עלית
גרמנית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: Flag of Austria.svg אוסטריה
Flag of Belgium (civil).svg בלגיה
Flag of Germany.svg גרמניה
Flag of Luxembourg.svg לוקסמבורג
Flag of Liechtenstein.svg ליכטנשטיין
Civil Ensign of Switzerland.svg שווייץ
שפה אזורית:
Flag of Italy.svg איטליה
Flag of Denmark.svg דנמרק
שפה רשמית בארגונים: האיחוד האירופי
גוף מפקח: אין
ראו גם: שפהרשימת שפות

גרמנית ( - דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות. זוהי אחת השפות המדוברות בעולם. עם מעל 100 מיליון אירופים (כרבע מכלל האירופים) שבפיהם היא שפת אם, גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי[1]. גרמנית היא השפה השלישית או הרביעית בפופולריותה כשפה זרה הנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריותה כשפה זרה באירופה[1], ארצות הברית ומזרח אסיה (יפן)[דרוש מקור]. היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי, והשפה השכיחה ביותר באינטרנט, אחרי האנגלית (לדוגמה, ויקיפדיה הגרמנית היא השנייה בגודלה מבין הוויקיפדיות).

הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שווייץ, לוקסמבורג, אזור דרום טירול (Südtirol) באיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה, חבל אלזס וחלק מחבל לורן בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה, כמו למשל נמיביה, ישנם חלקים באוכלוסייה הדוברים גרמנית, ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח־אירופה ברוסיה, בהונגריה ובסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. כמו כן האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בניב גרמנית.

שמות השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגרמנית שמות רבים בשפות שונות, אשר כולם נובעים מחמישה שורשים:

בתקופות קודמות של העברית נקראה השפה "אשכנזית", שם שנגזר מהשם התנ"כי "אשכנז".

הגיית השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונמות בגרמנית
סדקי ענבלי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי ŋ n m
סותם (ʔ) g k d t b p
מחוכך ʤ ʧ ʦ p̪f
חוכך h ʁ x [ç] ʒ ʃ z s v f
מקורב
(צדי)
j
l
רוטט [ʀ] [r]

* פונמות זרות
* אלופון /x/ לאחר /i/ או פונמה בהקשרי ניבים
* אלופוני /ʁ/. ‏[r] ייחודי לניב בוואריה וכדומה

מפת דוברי הגרמנית בעולם. מקרא: *כתום כהה - שפת אם *כתום בהיר - שפה שנייה או לא־רשמית *ריבוע כתום - מיעוט גרמני
העיצורים
הסימון
הגראפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Bb p נהגה כהגיית פ"א בסופי הברות/מילים
b נהגה כהגיית בי"ת בשאר המקרים
Ch/ch x נהגה כהגיית כ"ף רפה אחר a o u והדיפתונג au
k נהגה כהגיית כ"ף לפני s
ç נהגה בשאר המקרים כצליל בין ש ימנית ל־כ רפה הדומה ללחישת החתול במילה
[weich - ענוג]. זהה כמעט להגיית h במילה האנגלית Huge‏[2]
ck k נהגה כהגיית כ"ף
Dd t נהגה כהגיית ת"ו בסופי הברות/מילים
d נהגה כהגיית דל"ת בשאר המקרים
Dsch/dsch ʤ נהגה כהגיית גימ"ל גרושה, מופיע במילים שאולות
dt t נהגה כהגיית ת"ו
Ff f נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg k נהגה כהגיית כ"ף בסוף הברה
ɡ נהגה כהגיית גימ"ל בראש הברה
ç נהגה כהגיית ch הנ"ל בסוף מילה לאחר i
Hh ː אינו נהגה אחר התנועות, אך מאריכן
h נהגה כהגיית ה"א
Jj j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Kk k נהגה כהגיית כ"ף
Ll l נהגה כהגיית למ"ד
Mm m נהגה כהגיית מ"ם
Nn n נהגה כהגיית נו"ן
ɔ̃, ɑ̃ במילים שאולות מצרפתית (למשל der Balkon, das Restaurant) נהגה כתנועה מאונפפת
ng ŋ נהגה כהגיית נו"ן במילה אנגליה
Pp p נהגה כהגיית פ"א
Pf/pf p̪f נהגה פְּף
Qu/qu kv נהגה כְּוו
Rr ɐ בין תנועה לעיצור/אחר תנועה בסוף מילה - נהגה מאוד רפה, או כמעט ואינו נשמע
ʁ ~ ʀ ~ r[3] נהגה כהגיית רי"ש מודרנית בשאר המקרים (חילופים חפשיים)
Ss s נהגה כהגיית סמ"ך בסופי הברות/מילים, וכן לפני עיצורים
z נהגה כהגיית זי"ן לפני תנועות
ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית לפני p t בראשי הברות, למעט כמה מילים זרות
ß s נהגה כהגיית סמ"ך;
ללא גרסה מוגדלת לאות זאת, כיוון שנוצרה כשילוב גראפי ss
Sch/sch ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tt t נהגה כהגיית ת"ו
Tsch/tsch ʧ נהגה כהגיית צד"י גרושה
Vv f נהגה כהגיית פ"א רפה במילים ממוצא גרמני; כהגיית בי"ת רפה במילים ממוצא לטיני
Ww v נהגה כהגיית בי"ת רפה
Xx ks נהגה כְּסְ, מופיע בעיקר במילים שאולות
Yy j נהגה כיו"ד עיצורית, מופיע במילים שאולות (גם תנועה - להלן תנועות)
Zz ʦ נהגה כהגיית צד"י מודרנית

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמנית 8 תנועות בסיסיות: [a ɛ e i o ø u y]. כיוון שמשך ההגייה בשפה הנו פונמי, כל תנועה יכולה להגות ארוכה או קצרה, ועל כן ישנן 16 תנועות, שמונה קצרות ושמונה ארוכות (תנועה קצרה אחת /ɛ/ עם שתי גרסאות ארוכות [ɛː eː] וארוכה אחת /eː/ עם שתי גרסאות קצרות, מוטעמת [ɛ] ולא־מוטעמת [ǝ]). כפי שקורה בשפות רבות בעלות משך תנועות פונמי, גם בגרמנית התנועות הקצרות מתמרכזות (לכיוון מרכז חלל הפה). על כן זהו מצאי התנועות בגרמנית:

  • תנועות קצרות: [a ɛ œ ǝ ɪ ʏ ʊ ɔ]
  • תנועות ארוכות: [aː ɛː øː eː iː yː uː oː]
תנועות בגרמנית
דיפתונגים בגרמנית
תנועות פונמיות זרות בגרמנית
התנועות
הסימון
הגראפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa ‏(ː)‏ä נהגית כהגיית פתח
נהגית כהגיית פתח ארוכה
Ää ‏(ː)‏ɛ נהגית כהגיית e במילה האנגלית Net
נהגית כהגיית e הנ"ל אך ארוכה
Ee בהברה מוטעמת נהגית כהגיית ä הקצרה
ə בהברה בלתי־מוטעמת נהגית כהגיית a במילה האנגלית About
ː‏e נהגה כצירי אשכנזי ארוך‏[4]
Ii ɪ נהגית כהגיית i במילה האנגלית Bit‏[5]
ː‏i נהגית כהגיית חיריק ארוכה
Oo ɔ נהגית כהגיית חולם, כבמילה האנגלית For (אך קצר)
ː‏o נהגית כחולם סגור יותר וארוך‏[6]
Öö œ ליצור עם השפתיים "אוֹ" (o) ובלא לשנותן לומר "אֶה" (e). לעתים ארוכה וסגורה

כבמילה hören וּלעתים קצרה וּפתוחה כבמילה Förster‏[7]

ø̞ː נהגית כצירי מעוגלת וארוכה‏[8]
Uu ʊ נהגית כקובוץ, כבמילה האנגלית Took‏[9]
ː‏u נהגית כשורוק ארוכה
Üü ʏ ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלא לשנותן לומר i במילה האנגלית it‏[10]
ː‏y נהגית כחיריק מעוגלת ארוכה.‏[11] ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלא לשנותן לומר "אִי" (i)
Yy ʏ מופיעה במילים שאולות, נהגית כ־ü הקצרה‏[10] או כ־i קצרה‏[5] בסוף מילה
ɪ

הדיפתונגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימון הגראפי תעתיק IPA הערך הפונטי
Ai/ai, Ei/ei, Ay/ay, Ey/ey aɪ̯ אַיְ
Au/au aʊ̯ אַוּ
Äu/äu, Eu/eu ɔʏ̯ אוֹיְ

אוצר מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר המילים בגרמנית הוא נרחב. בגרמנית קיימות במקרים רבים, לצד מילים "בינלאומיות" (שרובן הגיעו מלטינית, בעיקר דרך הפילטר של הצרפתית), מילים גרמניות מקוריות המשמשות לציון אותו המושג. דוגמאות:

  • טלוויזיה. לצד הקיצור TV נפוצה בגרמנית המילה Fernseher, שפירושה המילולי: "צופה מרחוק".
  • מחשב. לצד Computer נפוצה המילה Rechner, שפירושה המילולי: "מחשב".
  • סובלנות. לצד המילה Toleranz, שמקורה בצרפתית, קיימת המילה Entgegenkommen, שפירושה המילולי: "לבוא לקראת". מקור הביטוי העברי במילה גרמנית זו.
  • ספריה. לצד המילה Bibliothek, שמקורה בצרפתית (Bibliothèque) קיימת המילה הגרמנית Bücherei, שמקורה במילה Buch - "ספר".
"חשבון בנק לטיפול באגרת הטלוויזיה והרדיו" - מילה גרמנית בת 32 אותיות

אחד המאפיינים הידועים ביותר של הגרמנית הוא יכולתה להצמיד מילים בזו אחר זו לכדי יצירת מילה אחת ארוכה. מילים בנות למעלה מ־15 אותיות, המורכבות מ־3 עד 6 מילים קטנות, אינן מחזה נדיר. הדבר נובע מהעדר כמעט מוחלט של צורת הסמיכות בגרמנית, אשר שכיחה למדי באנגלית ובעברית. דוגמאות:

  • Bahnliniennetzplan ("מפת קווי רשת הרכבות"). בעברית שלוש המילים הראשונות נמצאות בסמיכות, ואף משתנות מעט בהתאם.
  • Studentenkrankenversicherung ("ביטוח רפואי לסטודנטים").
  • Überschallgeschwindigkeit ("מהירות על־קולית").
  • Bezirksschornsteinfegermeister ("מומחה המחוז לניקוי ארובות אבן").
  • Rundfunkgebührenabwicklungskonto ("חשבון בנק לטיפול באגרת הטלוויזיה והרדיו")
  • Donaudampfschiffahrtselektrizitätenhauptbetriebswerkbauunterbeamtengesellschaft ("המועדון למנהלים במשרד הראשי של שירותי הסירות החשמליות בדנובה"). מילה מבודחת שנועדה להיות סאטירה על אורך המילים בשפה הגרמנית, והייתה כינויו של מועדון בווינה. אחת המילים הארוכות בשפה אשר בשימוש ממשי היא:
  • Rechtsschutzversicherungsgesellschaften ("חברות ביטוח הנותנות הגנה משפטית").

מאפיין נוסף של הגרמנית הוא הרכבת המילים המודולרית שלה. אין־ספור מילים מורכבות מגזע בסיסי ומשורת תחיליות, המשנות לעתים לחלוטין את משמעות הגזע. בנוסף, למילים רבות בגרמנית שתיים, שלוש ואף יותר משמעויות, השונות לגמרי זו מזו (בדומה לאנגלית ובניגוד גמור לעברית). לדוגמה:

  • Satz: "משפט", "מערך", "סעיף". השורש הבסיסי.
  • Einsatz: "שימוש", "תפקיד", "משימה", "התחייבות", "השקעה".
  • Absatz: "שבירה", "סדק", "עקב של נעל", "מרפסת", "פסקה".
  • Aussatz: "מחלת הצרעת".
  • Aufsatz: "מאמר", "מכסה (של קופסה)".
  • Versatz: "סטייה" או "אי־התאמה" (בהנדסה).
  • Vorsatz: "כוונה", "מטרה", "החלטה".
  • Ersatz: "תחלופה", "ממלא־מקום", "תירוץ".
  • Ansatz: "נקודת יציאה", "כתף", "תוספת" (מונחים הנדסיים).

אוצר המילים בשפה מוערך בין 330,000 ל־500,000.

כללי הכתיב החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 הסכימו גרמניה, שווייץ ואוסטריה לבצע רפורמה באופן כתיבת הגרמנית. רפורמה זו מכונה Neue Rechtschreibung או Rechtschreibreform - "האיות החדש" או "רפורמת האיות". במסגרת תוכנית זו שונו התווים בשפה ודרך האיות של כ־12 אלף מילים.

עיקרי הרפורמה הם:

  1. האות ß ושימושה:
    1. הפסקת השימוש באות ß לטובת ss לאחר תנועות קצרות
    2. השימוש באות ß בכתיב החדש הוא אך ורק לאחר תנועות ארוכות ודיפתונגים.
  2. הפסקת השמטת אותיות בחיבור בין מילים, יוצאי הדופן רק dennoch, Drittel, Hoheit, Mittag.
  3. סטנדרטיזציית מילים המושאלות משפות זרות.
    לדוגמה:Mikrofon, Geografie Panter Tunfisch, Differenzial, Jogurt, Spagetti, Schikoree, Portmonee.
  4. פירוק חלק מהמילים הארוכות למרכיביהן:
    1. מילים מחוברות מפורקות למרכיביהן אם אלו הם פועל־פועל, שם־פועל, תואר־פועל, תואר הפועל־פועל, תואר הפועל־תואר/תואר הפועל.
    2. מילים שייכתבו במחובר אף־על־פי־כן: irgendetwas, irgendjemand, umso (desto), zurzeit (derzeit).
  5. צירוף מילים וספרות:
    1. ספרה והשם אותו היא מתארת (לדוגמה: 8-mal, 20-jährig,) יופרדו במקף
    2. ספרה וסופית (לדוגמה: 30er Jahre, 100%ig, 12tel.) יכתבו ביחד
  6. שינוי חוקי הגדלת/הקטנת אות:
    1. כינויי גוף שני (לדוגמה: du, ihr, dein, euer) לא יוגדלו
    2. שם התואר בצירופים שגורים של תואר+שם עצם (לדוגמה: der goldene Schnitt, das schwarze Brett) לא יוגדלו.
    3. שמות תואר המסתיימים ב-isch (שמות עצם שהופכים לתואר) לא יוגדלו.
    4. תיאורי זמן לאחר המילים "gestern", "heute", "morgen" יוגדלו.
    5. שמות עצם שהיו חלק ממילים מורכבות שלא שימשו כשמות עצם (לדוגמה: Recht behalten, Schuld haben) יוגדלו לאחר ההפרדה.
    6. מילים שמקורן אינו שם עצם (לדוגמה: der Einzelne, als Erster, das Gleiche, des Weiteren, im Allgemeinen, auf Deutsch, in Schwarz יוגדלו כאשר הן משמשות כשם עצם בעיקר לאחר מילות יחס.
    7. זוגות (לדוגמה: Jung und Alt, Groß und Klein ) יוגדלו.
  7. חוקי פיסוק:
    1. ניתן לוותר על הפסיק לפני מילות החיבור und, oder וכדומה.
    2. ניתן לוותר על הפסיק לאחר שמות פועל ולפני תכלית, אך לא לפני כינויי זיקה.
    3. סימן פסיק חדש לאחר הסגר.

הרפורמה עוררה התנגדות רבה בקרב אנשי רוח וסופרים. בשנת 2004 הודיעו אף העיתונים הגדולים בגרמניה על זניחת האיות החדש. למרות זאת דבקים בו חוגים בממשל הפדרלי הגרמני כמו גם באוסטריה ובשווייץ.

הדקדוק הגרמני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הפועל הגרמני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמנית ישנם 12 זמנים: חמישה זמנים פשוטים, וחמישה זמני פרפקט, ציווי ומקור (אינפיניטיב).

ישנם שלושה סוגי פעלים:

1. פעלים "חלשים" הנוטים בצורות העבר – פרטריטום והבינוני הפעול (פרטיציפ II) – באמצעות הוספת עיצור סותם שיני אטום לגזע הפועל (/t/), לדוגמה:

  • sagen – sagte – gesagt
  • machen – machte – gemacht
  • drücken – drückte – gedrückt

2. פעלים "חזקים" הנוטים בצורות העבר באמצעות שינוי תנועה בגזע הפועל (אבלאוט), לדוגמה:

  • schreiben – schrieb – geschrieben
  • ziehen – zog – gezogen
  • essen – aß – gegessen

3. פעלים "מעורבים" (gemischte Verben) המשלבים שינוי תנועה והוספת עיצור שיני בנטיית העבר, לדוגמה:

  • denken – dachte – gedacht
  • nennen – nannte – genannt

כמו כן, קיימים פעלים בלתי־רגילים לחלוטין, כפועל sein (להיות), המאגד בתוכו מספר רב של צורות ואינו משתייך לאף אחת מהקבוצות הנ"ל.

נטיית הפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטיית הפועל sagen (פועל חלש)
גוף הווה עבר (פרטריט) קוניונקטיב I קוניונקטיב II
ראשון יחיד sag-e sag-te sag-e sag-te
שני יחיד sag-st sag-test sag-est sag-test
שלישי יחיד sag-t sag-te sag-e sag-te
ראשון רבים sag-en sag-ten sag-en sag-ten
שני רבים sag-t sag-tet sag-et sag-tet
שלישי רבים sag-en sag-ten sag-en sag-ten
נטיית הפועל kommen (פועל חזק)
גוף הווה עבר (פרטריט) קוניונקטיב I קוניונקטיב II
ראשון יחיד komm-e kam komm-e käm-e
שני יחיד komm-st kam-st komm-est käm-est
שלישי יחיד komm-t kam komm-e käm-e
ראשון רבים komm-en kam-en komm-en käm-en
שני רבים komm-t kam-t komm-et käm-et
שלישי רבים komm-en kam-en komm-en käm-en

זמני הפרפקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרפקט ההווה מורכב באמצעות הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן הווה, זמן זה מציין עבר והוא נפוץ יותר בשפה המדוברת לביטוי עבר.
  • פרפקט העבר מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עבר, זמן זה מציין מאורע שקרה לפני מאורע אחר בעבר.
  • פרפקט העתיד נדיר יחסית בדיבור, הוא מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עתיד ומציין מאורע שיתרחש לפני מאורע אחר בעתיד.
  • פרפקט התנאי מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן תנאי, זמן זה מציין תנאי עבר כלומר תנאי שלא התממש ובוטל, בניגוד לתנאי ההווה המציין תנאי היפותטי, ותנאי העתיד הממשי.

פעלי העזר הנדרשים להרכבת זמני הפרפקט הם haben (שייכות) ו־sein (להיות). הפעלים הדורשים פועל עזר sein הם פעלי תנועה ושינוי מצב, כל שאר הפעלים דורשים את פועל העזר haben.

פועל העזר Sein - להיות
גוף הווה עבר דיבור עקיף תנאי עתיד
ראשון יחיד bin war sei wäre werde sein
שני יחיד bist warst seiest wärest wirst sein
שלישי יחיד ist war sei wäre wird sein
ראשון רבים sind waren seien wären werden sein
שני רבים seid wart seiet wäret werdet sein
שלישי רבים sind waren seien wären werden sein
פועל העזר Haben - שייכות
ראשון יחיד habe hatte habe hätte werde haben
שני יחיד hast hattest habest hättest wirst haben
שלישי יחיד hat hatte habe hätte wird haben
ראשון רבים haben hatten haben hätten werden haben
שני רבים habt hattet habet hättet werdet haben
שלישי רבים haben hatten haben hätten werden haben

צורות הבינוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי צורות פועל, הבינוני ההווה ובינוני העבר המשמשים גם כשמות תואר ונוטים לפי כללי נטיות התארים, אך באמצעות שימוש בפעלים sein ו־haben ניתן להשתמש בבינוני העבר ליצירת זמני הפרפקט.

בינוני ההווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינוני ההווה נוצר באמצעות הוספת end- לבסיס הפועל, זו צורה המקבילה לצורה בסיס+ing האנגלית מבחינת השימוש כשם תואר, אך צורה זאת הגרמנית אינה משמשת כפועל בניגוד לאנגלית.

בינוני העבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינוני העבר נוצר בשתי דרכים:

  1. בפעלים החלשים מקובלת הנוסחה ge+בסיס+t. לדוגמה: gesagt בינוני העבר של sagen - לדבר
  2. בפעלים החזקים מקובל שינוי תנועה בבסיס (מתחיל ב-ge ומסתיים ב-~en כאשר באמצע יש שינוי תנועה). לדוגמה: getrunken הוא בינוני העבר של trinken.

הקול הסביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בצורת בינוני העבר ושימוש בנטיות פועל העזר werden.

פועל העזר werden - ליהפך
גוף הווה עבר דיבור עקיף תנאי עתיד
ראשון יחיד werde wurde werde würde werde werden
שני יחיד wirst wurdest werdest würdest wirst werden
שלישי יחיד wird wurde werde würde wird werden
ראשון רבים werden wurden werden würden werden werden
שני רבים werdet wurdet werdet würdet werdet werden
שלישי רבים werden wurden werden würden werden werden

נטיית שמות עצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמנית לרוב שמות העצם עצמם אינם מוטים אלא רק מלות היידוע כאשר ישנן.

מילות היידוע הבלתי־מסוים
יחסה זכר נקבה סתמי
נושא ein eine ein
מושא ישיר einen
מושא עקיף einem einer einem
שייכות eines eines
מלות היידוע המסוים
נושא der die das die
מושא ישיר den
מושא עקיף dem der dem den
שייכות des des der
מלות ההצגה (זה, זו, אלו)
נושא dieser diese dieses diese
מושא ישיר diesen
מושא עקיף diesem dieser diesem diesen
שייכות dieses dieses dieser
  • עוד מילים הנוטות כמילות היידוע המסוים ומלות ההצגה: jeder, welcher ועוד ליחיד. Mancher, solcher ועוד לרבים.
  • ביחסת השייכות מוסיפים ~S לשם עצם זכר וסתמי בעל מעל הברה אחת, ו~ES לשם עצם זכר וסתמי בעל הברה אחת בלבד.
  • בשמות עצם מסוימים ממין זכר מקבל שם העצם תוספת ~EN ביחסות המושא הישיר, המושא העקיף והשייכות ( ~S לא נוסף ביחסת השייכות על תוספת ה־~EN). במקרים חריגים כן מתווסף ~S ביחסת השייכות, מילים כמו NAME, HERZ או Friede.

נטיית שמות התואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמנית קיימות שתי דרכים להטות שם תואר: הטיה לא מיודעת המכונה חזקה, הטיה מיודעת המכונה חלשה. חוץ מזה שמות התואר מוטים בהתאם למגדר, לכמות וליחסה.

נטיית תארים בלתי־מיודעים (סיומות חזקות)
יחסה זכר נקבה סתמי רבים
נושא guter gute gutes gute
מושא ישיר guten
מושא עקיף gutem guter gutem guten
שייכות guten guten guter
  • מילים כמו Viele, wenige, andere, einige, mehrere הן כולן מילים לרבים שאינן מיודעות, שמות התואר שיבואו אחריהן יופיעו בצורה חזקה.
נטיית תוארי ידוע בלתי־מסוים (סיומות חלשות)
יחסה זכר נקבה סתמי רבים
נושא kein guter keine gute kein gutes keine guten
מושא ישיר keinen guten
מושא עקיף keinem guten keiner guten keinem guten keinen guten
שייכות keines guten keines guten keiner guten
נטיית תוארי ידוע מסוים (סיומות חלשות)
נושא der gute die gute das gute die guten
מושא ישיר den guten
מושא עקיף dem guten der guten dem guten den guten
שייכות des guten des guten der guten

התחביר הגרמני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. נושא+פועל+זמן+אופן+מקום. לדוגמה: Ich fahre morgen mit dem Bus in die Schule.
  2. כאשר אחד החלקים מקדים את הנושא הפועל הוא עדיין במקום השני. כך לדוגמה: זמן+פועל+נושא+אופן+מקום Morgen fahre ich mit dem Bus in die Schule.
  3. במשפטים עם יותר מפועל אחד הפועל המוטה נשאר במקומו ושם הפועל או צורת הפרטיסילפאסט נמצאים בסוף. Ich will nach Hause gehen. Ich habe dir geglaubt.
  4. בשאלות כן/לא הנושא והפועל מתחלפים במקומם, בשאלה עם מילת שאלה כמו הכלל השני. לדוגמה: Kann ich jetzt gehen?
  5. במשפט עם פסוקית תלויה (חלק במשפט עם נושא ונשוא שאיננו יכול להחשב משפט עצמאי), הפועל בפסוקית התלויה הוא בסופה, יש גם לרשום פסיק לפני פסוקית תלויה. המילים הבאות ואחרות דומות להן פותחות פסוקיות תלויות: als, bevor, bis, damit, dass, wenn, ob, obwohl, nachdem, da, während, weil, wie.
    1. המילים הבאות פותחות פסוקיות שאינן תלויות כך שסדר המילים הוא כרגיל: und, oder, aber, denn. לדוגמה: Ich bleibe im Bett, wenn ich krank bin.
  6. בפסוקית תלויה תחיליות הניתנות לניתוק נותרות צמודות לפועל וכל הפועל הולך לסוף הפסוקית. לדוגמה: Er ist immer müde, wenn er früh aufsteht.
  7. כאשר ישנם שני פעלים בפסוקית תלויה הפועל המוטה מופיע אחרון ואילו שם הפועל או צורת הפארטסיפלפאסט לפניו. לדוגמה: Er ist müde, wenn er früh aufstehen muss.
  8. כשהמשפט מתחיל בפסוקית תלויה, הפסוקית מתנהגת כאלמנט במשפט העיקרי כך שהולכים לפי כלל 2. לדוגמה: Wenn ich krank bin, bleibe ich im Bett.
  9. כשיש במשפט אחד גם מושא ישיר וגם מושא עקיף, המושא העקיף מקדים תמיד את הישיר, פרט למקרה בו הישיר הוא כינוי. Ich schenke meinem Bruder eine Krawatte. Ich schenke sie meinem Bruder.

מספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרים מונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

eins - אחת
zwei - שתים
drei - שלוש
vier - ארבע
fünf - חמש
sechs - שש
sieben - שבע
acht - שמונה
neun - תשע
zehn - עשר
elf - אחת עשרה
zwölf - שתים עשרה
dreizehn - שלוש עשרה
vierzehn - ארבע עשרה
fünfzehn - חמש עשרה
sechzehn - שש עשרה
siebzehn - שבע עשרה
achtzehn - שמונה עשרה
neunzehn - תשע עשרה
zwanzig - עשרים
dreißig - שלושים
vierzig - ארבעים
fünfzig - חמישים
sechzig - ששים
siebzig - שבעים
achtzig - שמונים
neunzig - תשעים
ein hundert - מאה
zwei hundert - מאתים
drei hundert - שלוש מאות
vier hundert - ארבע מאות
fünf hundert - חמש מאות
sechs hundert - שש מאות
sieben hundert - שבע מאות
acht hundert - שמונה מאות
neun hundert - תשע מאות

מספרים סידוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

erste - ראשון
zweite - שני
dritte - שלישי
vierte - רביעי
fünfte - חמישי
sechste - ששי
siebte - שביעי
achte - שמיני
neunte - תשיעי
zehnte - עשירי
elfte - האחד עשר
zwölfte - השנים עשר
dreizehnte - השלושה עשר
vierzehnte - הארבעה עשר
fünfzehnte - החמישה עשר
sechzehnte - הששה עשר
siebzehnte - השבעה עשר
achtzehnte - השמונה עשר
neunzehnte - התשעה עשר
zwanzigte - העשרים

הגרמנית והעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעת העברית על הגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מילים וביטויים הגיעו לגרמנית מהעברית, רובם דרך היידיש. koscher (כשר, תקין), meschugge (משוגע), Chuzpe (חוצפה), Ganove (גנב, שרלטן), Maloche (עבודה שחורה - מלשון "מלאכה"), Mischpoke או Muschpoke (כינוי גנאי למשפחה או משפחה מורחבת, כנופיה), Schlamassel (עסק ביש, ביש מזל), Tacheles reden (לדבר ישירות ולעניין, מלשון "תכלית"). דוגמאות נוספות:

  • הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הינו Guten Rutsch; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה. למעשה מקור המילה Rutsch בעברית: ראש השנה.
  • המילה הגרמנית לפשיטת רגל הינה Pleite. מקור המילה בעברית: פלטה, פליט; הכוונה היא לאדם בעל חובות הבורח מנושיו, כמו פליט.
  • ביטוי גרמני ל"בהצלחה" הוא Hals und Beinbruch, שפירושו המילולי: "שבירת רגל וגרון". ייתכן שזהו בעצם שיבוש של הביטוי העברי הצלחה וברכה. באנגלית קיים ביטוי דומה, Break a leg, שמקורו איננו ברור - ולפי אחת ההשערות, מגרמנית התגלגל הביטוי Hals und Beinbruch אל האנגלית.
  • vermasseln היא מילה גרמנית ל"להרוס, לדפוק, לפקשש משהו", קרי, לנהוג בחוסר מזל. מקורה מן המילה העברית "מזל" בתוספת התחילית -ver שמוסיפה את המשמעות "טעיה" או "שיבוש" למשמעותם של פעלים אליהם היא מצורפת.
  • Schmiere stehen - מלשון "שמירה", לשמור בזמן שמתבצעת 'סחיבה' או גניבה".
  • Sonnenklar - תרגום מילולי של 'ברור כשמש'. (מקור הביטוי בגמרא, כגון סנהדרין דף עב עמוד א: 'אם ברור לך כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו.')

רשימה נרחבת ניתן למצוא בוויקיפדיה הגרמנית: רשימת המילים הגרמניות ממקור עברי

השפעת הגרמנית על העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכיוון ההפוך, מגרמנית לעברית, עשתה את דרכה כמות רבה יותר של מילים וביטויים; רבים מהם הגיעו עם העלייה המאסיבית של יהודי גרמניה (ה'ייקים') בשנות ה-30 של המאה העשרים. מילים גרמניות רבות התאזרחו בעברית דרך היידיש.

  • רבות מהמילים הינן בתחומי הרכב, המכונאות והשיפוצים: שפּכטל (Spachtel), שפּריץ (Spritz), שפּיץ (Spitz), שיבּר (Schieber, פירוש מילולי: "דוחף"), שוּפל (Schuffel), איזולירבנד (Isolierband), גומי (Gummi), דיבל (Dübel), לייסט (Leist), שאלטר (Schalter), וינקר (Winker), דוּרְך/דוּך (durch), וישר (Wischer), טרמפ (Trampen), מסילת ברזל (תרגום מילולי של Eisenbahn).
  • כל שמות החודשים מתועתקים בעברית בדיוק לפי הגרמנית: מרץ (März), ינואר (Januar), יולי (Juli) וכו', מלבד אוגוסט (הגיה גרמנית: "אַוּגּוּסְט") וספטמבר (הגיה גרמנית: "זֶפְּטֶמְבֶּר").
  • ביטויי סלנג[דרוש מקור]: מילים אלו כמעט תמיד אינן ברמת סלנג בגרמנית, ושימושן בשפה זו שגרתי: ביס (Biss, "נשיכה"), שלוק (Schluck, "לגימה"), לק (Leck), מילת הקריאה פוי (Pfui), דרעק (Dreck, "לכלוך"), שמוץ (Schmutz, "לכלוך"), הביטוי "בקאנטים" (Kante, "קצה", "שוליים"), שוונג (Schwung, "תנופה"), שוֹס (Schuss, "יריה"), מלת הקריאה היידית "אוי וויי" (Weh, "כאב"), בּרוֹך (במובן של "משבר"; Bruch, "שבירה"), לקטר (Kater, "חתול", כנראה בשל מנהגו ליילל), קוּנץ (טריק; Kunststück, "יצירת אמנות"), שטינקר (מלשין; Stinker, "מסריח" (גם באנגלית), ציצים (Zitzen, "עטינים, פטמות"), שלאגר (Schlager, "להיט").
  • ביטויים ואמרות קצרות: אם כבר אז כבר (wenn schon, denn schon), בסדר (in Ordnung), סוף טוב הכול טוב (Ende gut, alles gut), שחור על גבי לבן (schwarz auf weiß), לשבור את הראש (sich den Kopf zerbrechen), עד החתונה זה יעבור (bis du heiratest, ist alles wieder gut).
  • מילים אחרות: שפגאט (Spagat), שמאלץ (רגש רב מדי; Schmalz, "שומן"), צימר (Zimmer, "חדר"), קיטש (Kitsch), פלאטפוס (Plattfuß, "כף רגל שטוחה"), גימנסיה במשמעות "בית-ספר תיכון" (Gymnasium), מדעי הרוח (תרגום מילולי של Geisteswissenschaften), בית חולים וקופת חולים (תרגום מילולי של Krankenhaus ו-Krankenkasse), עיתון (תרגום מילולי של Zeitung - בהמרת המילה הגרמנית לזמן - Zeit - "עת"), פינת אוכל (תרגום מילולי של Essecke), אוצר מילים (תרגום מילולי של Wortschatz).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אודות תרגום לגרמנית באתר "hightext"
  2. ^ עצה להגיה: לומר "יִי" (yi) בלחישה (בלא הפעלת מיתרי הקול)
  3. ^ אלופון [r] נדיר ביותר, וייחודי לניבים מספר כגון בוואריה וכדומה
  4. ^ בקירוב, כיוון שצירי הנו [e̞i] לערך
  5. ^ 5.0 5.1 בקירוב - התנועה המדויקת קדמית מעט בשורתה (ראה בטרפז משמאל)
  6. ^ ראה בטרפז משמאל
  7. ^ בקירוב - התנועה המדויקת אחורית יותר בקריטריון כמעט־קדמית לערך, ומונמכת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים כמעט־פתוחה וחצי־פתוחה (ראה בטרפז משמאל)
  8. ^ בקירוב - התנועה המדויקת אחורית ומוגבהת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים אמצעית וכמעט־סגורה (ראה בטרפז משמאל)
  9. ^ בקירוב - התנועה המדויקת אחורית ומונמכת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים חצי־סגורה וכמעט־סגורה (ראה בטרפז משמאל)
  10. ^ 10.0 10.1 התנועה המדויקת פתוחה יותר וקרובה לקריטריון חצי־סגורה (ראה בטרפז משמאל)
  11. ^ בקירוב - התנועה המדויקת אחורית ומונמכת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים סגורה וכמעט־סגורה ומעט מעל [ɪ] הנ"ל (ראה בטרפז משמאל)