ג'ארכ קריבכ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פתיח התוכנית

ג'ארכ קריבכערבית: جارك قريبك; תרגום מילולי: "שכנך הוא קרובך") היא סדרת טלוויזיה ללימוד ערבית, אשר שודרה בטלוויזיה החינוכית הישראלית והופקה בשנת 1979. הסדרה כללה 27 פרקים, כשרובם צולמו בשחור-לבן, וכל פרק ארך 20 דקות[1]. הפרקים הוקרנו במסגרת הסדרה ללימוד ערבית, סלם ותעלם.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו ג'מיל (אשר נהג לציין את שמו הפרטי: איברהים מוסא) התאלמן ועבר לבית חדש בכפר יאסיף, או עין יאסיף כפי שנקרא בפי הערבים, שם הוא פוגש את שכניו החדשים: אדיב, אדיבה, וליד ואת הוריהם אבו ואום נג'יב (שהיה בנם הגדול)[2]. בשלב מסוים נכנסת עז לביתו של אבו ג'מיל והוא מנסה לאתר את בעליה, לכשהתייאש הוא מתדפק על דלתות הבית ומבקש מים לשתות. בשלב זה האישה שבבית שומעת את העז שהיא בעליה. אבו ג'מיל מציע לה נישואים ובנישואיהם מסתיימת הסדרה.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ארכ קריבכ, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
  2. ^ "ג'ארכ ק'ריבכ", בפורום אתר televizia.net סדרות הטלוויזיה הקלאסית, 27 באפריל 2006