אלמנות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלמנוּת היא המצב שבו מצוי אחד משני בני זוג לאחר שהאחר מביניהם נפטר. אשה שבן זוגה נפטר בעודה בחיים, קרויה אלמנה. גבר שזוגתו נפטרה בעודו בחיים נקרא אלמן. בתרבויות שונות קיים יחס שונה לאלמנים ולאלמנות בכלל, כמו גם יחס שונה לחברי שתי הקבוצות, הנבדלות מבחינה מגדרית, בפרט.
תוכן עניינים |
[עריכה] השפעה חברתית
בעבר, בתקופה בה הגבר היה מפרנס יחיד של האישה, הייתה לאלמנוּת של אישה השפעה קשה ומרחיקת לכת על מצבה הכלכלי של המשפחה. האישה, שמצאה עצמה בלי מפרנס לה ולילדיה, הגיעה לרוב לעוני קשה. חברות שונות יצרו מנגנונים לטיפול בבעיה החברתית שנוצרה כתוצאה מכך. קרנות צדקה הוקמו לכל אורך ההיסטוריה לטפל ביתומים ובאלמנוֹת. מצב האלמנות השתנה מתקופה לתקופה ומתרבות לתרבות. בתקופות מסוימות הותר לאלמנה להצטרף לגילדה שבה היה חבר בעלה, ואלמלא אלמנותה לא יכלה להצטרף אליה.
בנצרות הקתולית, שבה לא קיים מוסד הגירושין, איפשרה האלמנות לבן הזוג הנותר בחיים להינשא מחדש.
תרבויות שונות קבעו מנהגים שונים המחייבים את האלמנה. בהודו נהוג שהאלמנה לובשת בגדי לבן (סמל לאבלות) לכל ימי חייה, ואילו באירופה נהוג שהאלמנה לובשת שחורים מאותה הסיבה.
[עריכה] אלמנות בספרות
בספרות ישנם אזכורים רבים של אלמנוּת. בספרות ימי הביניים מוצגת דמותו של האלמן לרוב כאשמאי זקן הרוצה לשאת בחורה צעירה, ואילו דמותה של האלמנה היא לרוב דמות של בחורה הרוצה לקיים יחסי מין עם גברים רבים. בסיפורו של ג'פרי צ'וסר "סיפורה של האשה מבאת'" מתוך סיפורי קנטרברי, מתוארת אלמנה שהתאלמנה חמש פעמים על מנת שתוכל לקיים יחסי מין עם גברים רבים.
[עריכה] ביהדות
בתורה יש מספר התייחסיות ומצוות על האנשים בנוגע ליחסם לאלמנוֹת. עיקרם הם זהירות יתירה מפגיעה בהן, עקב חולשתן היחסית, ללא בעל מגן ותומך. לדוגמה: 'כל אלמנה ויתום לא תענון' (שמות כ כא). וכן: 'לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה' (דברים כד יז). כהן גדול רשאי להינשא רק לבתולה, ונאסר עליו לשאת אלמנה.
[עריכה] במשפט העברי
לפי דיני המשפט העברי האשה אינה יורשת את נכסי בעלה. אולם זכאית מתוקף הסכם הכתובה לדמי מחיה מעזבון בעלה. כמו כן אין היורשים זכאים לפנותה מדירת בעלה כל ימי חייה. כל נכסיה שהיו לה קודם לנישואין נרשמים בסעיף מיוחד בכתובה, והם נשמרים עבורה לאחר מיתת בעלה. קיימת התייחסות רחבה ועניפה בהלכה לגבי קדימת האלמנה ליתומים בעזבון האב-הבעל, וכיצד היא נאמנת, שלא נפרעה כתובתה כבר בחיי הבעל.
[עריכה] ביטוח פנסיוני בישראל
בקרנות הפנסיה הוותיקות הפועלות בישראל נקבע כי שיעור קצבת השאירים לאלמנה יהיה כפול משיעור קצבת השאירים לאלמן. קביעה זו משקפת את העיקרון המנחה של קרנות פנסיה אלה, "לכל אחד לפי צרכיו", ואת ההנחה שתלותה הכספית של האישה בבן זוגה גדולה מתלותו הכספית של הבעל בבת זוגו.
בקרנות הפנסיה החדשות, שהוקמו החל מאמצע שנות התשעים, בוטלה הבחנה זו.
גם ברובד הממלכתי של הביטוח הפנסיוני, הממומש על ידי המוסד לביטוח לאומי, מתקיימת אבחנה בין אלמן לאלמנה. אלמנה זכאית לקצבת שאירים ללא תלות בגובה הכנסתה, ואילו אלמן זכאי לקצבת שאירים רק בתנאי שהכנסתו אינה עולה על תקרה מסוימת (או שיש עמו יתום הזכאי לקצבת שאירים) [1].
