גריזופולבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גריזופולבין
נתונים כימיים
מסה מולרית 352.071366 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בטיחות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ACT D01AA08, D01BA01 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 126-07-8
PubChem 441140
ChemSpider 389934
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גריזופולבין

גריזופולבין (באנגלית: Griseofulvin) היא תרופה מעכבת פטריות, אך לא הורגת אותן (פונגיסטטית). התרופה הופקה מ-Penicillium Griseofulvum בשנות ה-50. משמשת לטיפול פטרת השיער, הציפורניים והעור. פעילה כנגד הפתוגנים מיקרוספורום, טריכופיטון ואפידרמופיטון אבל לא פעילה כנגד שמרים. בשימוש בעיקר כשמדובר בשטחי פנים גדולים.

מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוצרת את הליך המיטוזה הפטרייתי על ידי קשירת הטובולין. נקשרת לקרטין בתאים הממוינים ונאגרת בתאי האב, הקשר ההדוק והממושך לקרטין מאפשר צמיחה מחודשת ונקייה מהפטרת של הרקמה (בין אם זו עור, שיער או ציפורן).

מתן התרופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה ניתנת באופן אוראלי ובשל השימוש הזמין בתרופות מקומיות היא אינה בשימוש נרחב. חשוב להמשיך בלקיחת התרופה עד שאין יותר אזורים נגועים. ניתנת במרווח של 6 שעות מאחר שהספיגה משתנה, מאכלים שומניים מגבירים ספיגה.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלשול, בחילה, עייפות, סחרחורת, בלבול, פריחה, פגיעה בתפקודי כבד אנזימטי, אובדן חוש טעם, תחושת עקצוץ בכפות הידיים או בכפות הרגליים, רגישות לחשיפה ממושכת לשמש, תחושת גרד, אינסומניה, כאב בטן עליונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גריזופולבין בוויקישיתוף


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.