קרטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרטינים (Keratin) היא קבוצה של חלבונים סיביים בלתי מסיסים ובלתי ניתנים לעיכול שיוצרים את הרקמות הקרניות של הגוף, כגון ציפורניים, שיער והשכבה החיצונית ביותר של העור. אצל בעלי חיים מסוימים הקרטין הוא המרכיב את הקרן. משפחת הקרטינים משמשת גם את הסיבים המתווכים בשלד התא.

תמונת מיקרוסקופ של סיבי קרטין בתוך תא

מבחינים בשני סוגי קרטין:

תכונות החלבון נקבעות על ידי הארגון העל-מולקולרי שלהם (המבנה השניוני והשלישוני). תכונות אלו נקבעות על ידי הרכב חומצות האמינו בפפטיד. הקרטין מכיל בעיקר חומצות אמינו קטנות: גליצין ואלאנין, בחלבון המשי (שהוא β קרטין) שתי חומצות אלו מהוות 75-80% מכלל חומצות האמינו שבשרשרת. כיוון שהקבוצות הצדדיות של חומצות אמינו אלו קטנות (אטום מימן בודד בגליצין וקבוצת מתיל באלאנין) אין הפרעה מרחבית ליצירת קשרי מימן בין קבוצה קרבוקסילית לקבוצה אמינית בשרשראות פפטידיות סמוכות. כתוצאה נוצר מבנה צפוף וקשיח והשרשראות המולקולריות נוטות להיכרך זו סביב זו (כך מושג ייצוב מרבי של קשרי מימן) וליצור סיבים. מבנה צפוף זה הופך את החלבון לבלתי ניתן לעיכול משום שהקשרים אינם חשופים לאנזימים במערכת העיכול. בנוסף עשיר הקרטין בציסטאין המייצב עוד יותר את המבנה הצפוף על ידי קשרי גפרית.

קרנוציט הוא תא המייצר, בין השאר, קרטין.

בתחום הטיפוח והיופי, קרטין משמש במספרות להלחמת תוספות שיער, החלקה וטיפול לשיקום שיער פגום.

פרוטאז K הוא אנזים היכול לפרק קרטין, ומכאן שמו.

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.