ד"ר נו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ד"ר נו
Dr no.jpg
עטיפת הספר בהוצאת ידיעות ספרים.
מחבר איאן פלמינג
שם בשפת המקור Dr. No
שפת המקור אנגלית
הוצאה זמורה-ביתן, הוצאת ידיעות ספרים
הוצאה בעברית 1990, 2008
שנת הוצאה 1958
סוגה מתח, רומן
תרגום לעברית עמנואל לוטם, אסף כהן
מספר עמודים 283
ד"ר נו
Dr No.jpg

עטיפת ה-DVD של הסרט
שם במקור:

Doctor No.

בימוי: טרנס יאנג
הפקה: אלברט ברוקולי
הארי זלצמן
תסריט: איאן פלמינג (סופר)
ריצ'רד מייבאום
ג'ואנה הארווד
ברקלי מת'ר
עריכה: פיטר האנט
שחקנים ראשיים: שון קונרי
אורסולה אנדרס
ג'וזף ויסמן
מוזיקה: מונטי נורמן
הקרנת בכורה: 5 באוקטובר 1962, בריטניה
משך הקרנה: 110 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 1,100,000‏$
הכנסות: 59,500,000‏$
סרט קודם בסדרה: סרט ראשון בסדרה
הסרט הבא בסדרה: מרוסיה באהבה

ד"ר נוֹ‏אנגלית: "Dr. No" או "Doctor No"), הוא ספר מאת הסופר איאן פלמינג שיצא לאור בשנת 1958, העוסק בעלילותיו של סוכן הריגול ג'יימס בונד. על ספר זה התבסס סרט קולנוע בעל אותו שם, בכיכובו של השחקן שון קונרי.

בשנת 1990 תורגם הספר לעברית בידי עמנואל לוטם ויצא בהוצאת הספרים זמורה-ביתן. בשנת 2008 תורגם מחדש על ידי אסף כהן ויצא לאור על ידי הוצאת ידיעות ספרים.

תקציר עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר זה הטיל M, ראש השירות החשאי הבריטי שבעברו שירת כקצין בכיר בצי המלכותי[1] על ג'יימס בונד, המבצע הטוב ביותר בשירות החשאי הבריטי, שזה עתה החלים מפציעה, לבצע משימה "קלה" בג'מייקה זאת על מנת לוודא כי הוא כשיר לשוב לשירות פעיל‏[2]. בונד נדרש לחקור את נסיבות היעדרותם של ג'ון סטרנגווייז ומרי טרובלאד, איש השירות החשאי הבריטי באי וסגניתו.

במלחמת העולם השנייה שירת בונד כקצין בצי הבריטי וטיפס עד לדרגת קומנדר ושירת ביחידת "הקומנדו ה-30"[3]. מספרו של בונד, אותו קיבל בשנת 1952, מורכב מהקידומת "00", המסמנת רישיון להרוג תוך כדי עבודה‏[4] ומהספרה 7, שנלקחה ממספר קו האוטובוס שהוביל למשרדו של פלמינג.

עם הגעתו לג'מייקה הצטרף אליו קוורל, עוזרו הנאמן, והוא הבחין כי עוקבים אחר כל מעשיו. עד מהרה התברר לבונד ולבחורה הצעירה והמושכת שנלוותה אליו, האני ריידר, כי באי המבודד קראב-קי שבים הקאריבי זמם לו ד"ר ג'וליוס נו, מתבודד מרושע בעל צבתות מכניות המשמשות לו בתור ידיים ובעל משיכה סדיסטית לכאב, תוכנית שטנית. ד"ר נו הקים באי פרויקט בשיתוף המודיעין הסובייטי, המשבש באמצעות אותות רדיו את מערכות הטילים המונחים שבוחנים אנשי משרד ההגנה האמריקני באי סמוך. מטרתו הסופית של הפרויקט הינה להצליח להשתלט על מערכת הנחייה של הטיל בעת שיגורו כדי לשנות את יעדו כך שיפגע בערים בארצות הברית גופא‏[5]. כאשר שלום העולם החופשי מוטל על הכף נדרש בונד לסכל את מזימתו של ד"ר נו‏[6].

הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר נו היה הסרט הראשון בסדרת סרטי ג'יימס בונד, אך לא התבסס על הראשון בסדרת ספריו של פלמינג. בסרט זה ג'יימס בונד, שזה עתה החלים מפציעה, מקבל משימה "קלה" כדי להחזירו לקצב. משימתו היא לחקור רצח ופעילות לא שגרתית בג'מאיקה. בג'מאיקה ג'יימס השתכן במלון שם שמו לו אלמנה שחורה במיטה. ובמשך הסרט מתגלה שד"ר נו, הרשע המרכזי, זומם להשמיד את העולם באיום המפחיד ביותר שהיה קיים באותן שנים, נשק אטומי. את דמותו של ד"ר נו גילם ג'וזף ויסמן, שחקן תיאטרון יהודי אמריקאי ממוצא קנדי. במהלך הסרט הוצגה נערת בונד הראשונה, אורסולה אנדרס, בסצנה שבה היא יוצאת מהים בביקיני, בגד ים שנחשב שערורייתי באותן שנים. עקב מבטאה השבדי הכבד, דובבו המפיקים את דמותה.

הסרט הציג לראשונה את שון קונרי, מודליסט לציירים סקוטי, שגילם את דמותו של ג'יימס בונד. איאן פלמינג, מחבר הספר, לא היה מרוצה מבחירתו של קונרי לתפקיד, ובפגישה ביניהם אמר לו: "אז אתה האדם שהביאו כדי להרוס לי את הספר". עם זאת, שון קונרי גילם את תפקידו ברצינות וכמעט נהרג בסצנת מרדף מכוניות.

בסרט זה היו מאפיינים שהפכו לסימני ההיכר של ג'יימס בונד: המשקה המנוער אך לא מעורבב, האקדח האישי, המשפט "בונד, ג'יימס בונד" וכדומה.

אזכורים במדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 26.
  2. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 37.
  3. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמודים 120-121.
  4. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 32.
  5. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 199.
  6. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 263.
Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.