דוגמה 95

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דוגמה 95דנית: Dogme95) היא תנועה קולנועית אשר הוקמה על ידי הבמאים הדנים לארס פון טרייר ותומאס וינטרברג. התנועה, הדוגלת בצילום סרטים ללא שימוש באמצעים מלאכותיים, כגון תפאורה או תאורה מלאכותית, הפכה ממניפסט אומנותי ותו לא לאחווה בין מספר במאים המבקשים לעקוב אחר החוקים הנוקשים אשר אימצו. בין הסרטים הבולטים אשר נוצרו בהשראת דוגמה 95 ניתן למצוא את "החגיגה", "האידיוטים" ו"השיר האחרון של מיפונה". התנועה מכירה באתרה ב-55 סרטים אשר הופקו במסגרתה.

הקמת התנועה וכללי המניפסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינטרברג ופון טרייר חיברו יחדיו המניפסט ב-1995, והכריזו באופן פומבי על הקמת התנועה ב-22 במרץ באותה שנה. פון טרייר ניצל כנס בדבר עתיד הקולנוע המסחרי בפריז ובמקום לשאת את נאומו בנושא חילק את מניפסט התנועה לקהל הכנס. לדבריו, מטרתו הייתה "ליצור קיצוניות חדשה", בתגובה להקצנת תקציבי הענק של הסרטים המסחריים באותה תקופה. אתר התנועה מרחיב בנושא זה וסביר כי מטרתם הכוללת של החוקים היא לאפשר לבמאים לעבור חוויה "מטהרת" לעומת הפקת סרטים מסחריים עתירי תקציב, וכן ליצור דיון בדבר תעשיית הקולנוע בכללותה.

הסעיפים השונים נועדו להכריח את הבמאי ליצור סרט מציאותי ככל האפשר, ובכך להתרחק מהפקת הסרטים המסחרים ההוליוודים. המצלמה הופכת לניידת יותר ומאפשרת לשחקנים להביע עצמם במלוא יכולתם, ללא הגבלות עקב תנאי אולפן המבדילים את צילום הסצינות מהתרחשויות מציאותיות.

חוקיה הקשיחים של התנועה מופיעים ב"שבועת הטהרה" (Vow of Chastity), אותה חייב להשבע כל המעוניין להצטרף לתנועה. עשרה מהחוקים מוגדרים בסעיפים, אך בנוסף להם השבועה כוללת הצהרת כוונות שעל הנשבע לשאת על עצמו. החוקים הם כדלקמן:

  1. על כל הסצינות בסרט להתרחש באתר הפיזים אותם הן מתארות. כך, למשל, אין לבנות תפאורה המדמה רחוב אלא לצלם בפועל ברחוב. כמו כן אין להשתמש באבזרים לצורך הסצינות - כל הדרוש לצילומן חייב להיות באתר הצילומים. על כן אם בסצנת הרחוב הדמויות יושבות על ספסל - יש לצלם ברחוב בו יש ספסל.
  2. הקלטת הפסקול, הדיאלוגים והאפקטים הקוליים של הסרט חייבת להתרחש במקביל ותוך כדי צילום הסצינות. בפרט אין משתמשים סרטים אלו במוזיקה, אלא אם כן זו מנוגנת במהלך צילום הסצנה. כמו כן, אסור להשתמש בדיבוב בסרטים, גם לא לצורך שיווקם לארצות הדוברות שפה אחרת מזו שדמויות הסרט דוברות.
  3. לא ניתן להשתמש בחצובה עבור מצלמת הקולנוע. על הצלם להחזיק המצלמה בידו. סעיף זה מגביל למדי את מבחר המצלמות הניתנות לשימוש ולמעשה מונע שימוש במצלמות גדולות.
  4. הסרט חייב להיות בצבעים טבעיים, ללא אפקטי תאורה כלשהם. סייג לחוק זה הוא צירוף נורה בודדת למצלמה כדי לאפשר את חשיפת סרט הצילום.
  5. לא ניתן להשתמש באפקטים אופטים או בפילטרים.
  6. אל לסרט לכלול פרטי פעולה שטחיים, כגון רצח או כלי נשק.
  7. מועד ומיקום ההתרחשויות בסרט לא יכולים להיות זרים - "הסרט מתרחש כאן ועכשיו".
  8. אסור לסרט להיכנס תחת הגדרתה של סוגה מסוימת.
  9. פורמט הסרט חייב להיות 35 מ"מ. במקור דרישת השבועה הייתה לצילום בפועל בפורמט שכזה, אך עקב עלותו הגבוהה שמנעה הפקת סרטים דלי-תקציב סעיף זה התרכך מעט ונקבע שהפורמט הסופי בלבד חייב להיות 35 מ"מ.
  10. אין להזכיר את שם במאי הסרט ברשימת ה"קרדיטים".

על המבקש להצטרף ל"דוגמה 95" להצהיר כי ימנע מהפעלת טעם אישי, כי איננו אמן ולא יתייחס לסרט כאל יצירה. האמן נדרש עוד להצהיר כי יהיה מוכן להקריב עקרונות אסתטים ו"כל טעם טוב" למען "להוציא בכוח את האמת" מדמויותיו ועלילתו.

הפקת הסרטים תחת דוגמה 95[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת סרטים תחת חוקים שכאלו איננה דבר מה פשוט, ואכן התנועה לא ממליצה לבמאים מתחילים לנסות ולאמץ את חוקיה בנסיונם הראשון לצלם סרט. למעשה, גם חבריה המייסדים של התנועה חטאו לעתים בהפרת חוקיה הנוקשים. כך, למשל, וינטרברג כיסה חלון באחת מהסצינות ב"החגיגה", ובכך הן השתמש באביזר והן לא השתמש באור הטבעי באתר הצילומים. פון טרייר, שותפו לייסוד התנועה, השתמש בקטע מוזיקלי שלא לפי כללי המניפסט עבור סרטו "האידיוטים". סרטים מאוחרים יותר שלהם לא הוכרו כסרטי דוגמה 95, על אף שניכר כי הושפעו מחוקי המניפסט.

בעבר נדרשו המעוניינים להכרה בסרטם כסרט דוגמה 95 להגישו לוועדת בקרה של התנועה, אך החל מ-2001, ולאחר 31 סרטים שאושרו בדרך זו, מנהג זה פסק. כיום כל שיוצר צריך לעשות כדי שסרטו יוכר על ידי התנועה הוא להגישו לאתרה, תוך ציון כי הוא מאמין בתום לב שהסרט ממלא אחר החוקים הנוקשים, זאת בהתאם לרוח התנועה, המתמקדת ביושר אומנותי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]