דנמרק

ערך זה עוסק במדינה בצפון אירופה. אם התכוונתם למונרכיה חוקתית וקהילייה הכוללת את דנמרק, איי פארו וגרינלנד, ראו ממלכת דנמרק.

ממלכת דנמרק
דגל סמל
מוטו לאומי: עזרת האל, אהבת העם וגדולת דנמרק‏‏
המנון לאומי: ישנה ארץ נפלאה
יבשת	אירופה
שפה רשמית	דנית
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	קופנהגן 55°43′N 12°34′E
משטר	מונרכיה חוקתית
ראש המדינה - מלכה - ראש ממשלה	מלך מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק הלה ת'ורנינג שמידט
הקמה - תאריך	איחוד דנמרק לפני המאה ה-8
שטח‏ - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	43,094 קמ"ר 134 בעולם 1.6%
אוכלוסייה‏‏ (הערכה ליולי 2013) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	5,556,452 נפש  111 בעולם 128.94 נפש לקמ"ר 83 בעולם
תמ"ג‏‏ (הערכה לשנת 2012) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	208,500 מיליון $  53 בעולם 37,524 $ 33 בעולם
מדד הפיתוח האנושי‏‏ (2012) - דירוג עולמי	0.901  15 בעולם
מטבע	כתר דני ‏ (DKK)
אזור זמן	UTC +1
סיומת אינטרנט	.dk
קידומת בינלאומית	45+

דנמרק (בדנית: Danmark; שם ארכאי: דניה) היא מדינה בצפון אירופה, הקטנה והדרומית שבין המדינות הנורדיות. היא משתייכת באופן מסורתי למדינות סקנדינביה, אם כי אינה שוכנת על חצי האי הקרוי בשם זה.

דנמרק, שיושבת ברובה על חצי האי יוטלנד, גובלת בים הבלטי בצידה הצפון-מזרחי, בים הצפוני בצידה הצפון-מערבי, ובגרמניה בדרומה. האיים גרינלנד ואיי פארו משתייכים לדנמרק כחלק מממלכת דנמרק; הם נמצאים תחת חסות הכתר הדני אולם נהנים משלטון אוטונומי. בירת דנמרק, קופנהגן, היא הגדולה בין ערי סקנדינביה.

דנמרק, אשר בעבר נקראה לעתים קרובות בעברית "דניה", היא המונרכיה האירופאית העתיקה ביותר שמתקיימת ברציפות עד היום. כיום מוגדרת שיטת הממשל בה כמלוכה חוקתית, והמדינה חברה באיחוד האירופי מאז 1973 (גרינלנד ואיי פארו אינן חברות באיחוד).

במשך מאות שנים הסתמכה כלכלתה של דנמרק על חקלאות, דיג וימאות משום שאין בה משאבי טבע חשובים, אולם בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היא חוותה תקופה אינטנסיבית של תיעוש ועיור, שתרמה בהמשך להפיכתה למדינת רווחה בשנות השלושים.

דנמרק נכבשה על ידי גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה ובשנת 1949 הפכה לאחת החברות המייסדות של נאט"ו. בשנת 2007 קבע סקר עולמי כי דנמרק היא האומה ה"מאושרת" ביותר בעולם לפי מדדי בריאות, רווחה וחינוך.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של דנמרק

היסטוריה מוקדמת

דנמרק יושבה לראשונה לפני יותר מ-100,000 שנה, אך ככל הנראה תושביה הראשונים נאלצו לעזוב את האזור בעידן הקרח, והתושבים הקבועים הראשונים הגיעו לאזור בסביבות האלף ה-13 לפני הספירה. קיימים בדנמרק תלי קבורה רבים מעידן הברונזה הנורדי (1800-600 לפני הספירה), בהם ניתן למצוא שפע של ממצאים ארכאולוגיים.

במהלך עידן הברזל הפרה-רומאי (500 לפני הספירה עד 1 לספירה) התקרר האקלים בדנמרק ונעשה רטוב יותר, תהליך שהקשה על החקלאות באזור וגרם לכך שחברות רבות היגרו דרומה, לאזור גרמניה. האימפריה הרומית, שהגיעה כמעט עד לאזור דנמרק של היום, שמרה על קשרי מסחר עם השבטים המקומיים באזור, שבאותה התקופה הושפעו רבות מהתרבות הקלטית. היסטוריונים רבים מאמינים כי לפני הגעת אבותיהם של הדנים המודרניים מהאיים שממזרח לדנמרק, רוב האזור היה מיושב על ידי היוטים, שהיגרו מאוחר יותר לאיים הבריטים יחד עם הסקסונים והאנגלים ויצרו יחדיו את העם האנגלו-סקסי.

המקור המדויק של האומה הדנית המאוחדת אינו ידוע, אולם האיזכור הכתוב הראשון של העם הדני נכתב בשנת 551 בספר גטיקה של ההיסטוריון יורדנס.

התקופה הוויקינגית

בתחילת המאה ה-8, האימפריה הפרנקית של קרל הגדול התפשטה צפונה עד לגבול הדרומי של העם הדני. הדנים היו מודעים לטבח שבוצע בפגנים בגרמניה, ואיום זה גרם להם להתאחד לצד עם עמים סקנדינבים נוספים. החל מתקופה זו ובמשך מאות שנים נקראו הדנים, יחד עם הנורבגים והגיטים, בשם ויקינגים, ושלטו על הימים והחופים של אירופה. הוויקינגים הדנים היו פעילים בעיקר באיים הבריטים ובמערב אירופה, וכבשו חלקים מאנגליה, אירלנד, צרפת (ייסדו את נורמנדי) ועוד.

דנמרק אוחדה כממלכה בשנת 980 לערך על ידי האראלד כחול-השן (Harald Blåtand) שהיה למלך הראשון של דנמרק. באותה העת שכנע אותו מיסיונר גרמני להתנצר. דת חדשה זו, שהחליפה את המיתולוגיה הנורדית הישנה, הייתה מועילה ביותר מבחינת המלך החדש: היא הביאה עימה תמיכה מהאימפריה הרומית הקדושה, ואיפשרה למלך להיפטר מכל מתנגדיו שלא הסכימו לוותר על דתם הפגנית.

ימי הביניים

ב-1389 אוחדו שבדיה, נורבגיה ודנמרק תחת מלך אחד, איחוד זה נודע כאיחוד קאלמאר (Kalmar), והיה איחוד אישי ולא איחוד פוליטי. במהלך המאה ה-15 התנגדה שבדיה לניסיונות לרכז את השלטון תחת מלך דני, התנגדות שהגיעה אף לכדי מרד חמוש. בסופו של דבר פרשה שבדיה מהאיחוד ב-1521.

ב-1658 איבדה דנמרק את חבל סקניה (Skåne) שבדרום שבדיה לשבדיה. האיחוד בין דנמרק לנורבגיה פורק בשנת 1814 כשנורבגיה נכנסה לאיחוד חדש עם שבדיה (עד 1905).

היסטוריה מודרנית

קרב קופנהגן, 1801

התנועה הדנית הליברלית הלאומית החלה לצבור מומנטום במהלך שנות השלושים של המאה ה-19. לאחר התקופה המהפכנית באירופה של שנת 1848, הידועה כ"אביב העמים", הפכה דנמרק למונרכיה חוקתית ב-5 ביוני 1849.

לאחר מלחמת שלזוויג השנייה, בה נלחמה דנמרק כנגד פרוסיה, איבדה דנמרק את מחוז שלזוויג שבדרומה לפרוסיה. תבוסה זו הותירה רשמים עמוקים על הזהות הדנית הלאומית. בהשראת הכומר ניקולאי גרונטוויג וממשיך דרכו קריסטיאן קולד קמה בדניה לאחר המלחמה תנועת "בתי החינוך העממיים להשכלת מבוגרים, תחת הסיסמה "נרכוש בפנים את אשר הפסדנו בחוץ"; תנועה זו מילאה תפקיד חשוב בתהליך הדמוקרטיזציה של העם הדני‏. לאחר מלחמה זו אימצה דנמרק מדיניות של נייטרליות, בעקבותיה נשארה נייטרלית בזמן מלחמת העולם הראשונה.

ב-9 באפריל 1940 פלשו לדנמרק כוחות גרמניה הנאצית (במבצע וסריבונג - Weserübung), למרות שהכריזה על עצמה נייטרלית. דנמרק נותרה תחת הכיבוש הנאצי לאורך מלחמת העולם השנייה, למעט מספר התנגדויות פנימיות.

לאחר המלחמה הצטרפה דנמרק לנאט"ו וב-1973 הצטרפה לשוק האירופי המשותף (שיותר מאוחר הפך לאיחוד האירופי).

פוליטיקה

ב-1849 הפכה דנמרק למונרכיה חוקתית כשהיא מאמצת חוקה חדשה. מהמלך נלקחו כל תפקידיו הביצועיים והועברו לידי הממשלה, כך שהמלך נותר כבעל תואר סמלי בלבד וכ"ראשון בין שווים" על פי הגדרת החוקה הדנית. סמכויות החקיקה חולקו בין הממשלה לבין הפרלמנט הדני, הפולקטינג (Folketing), אשר מונה 179 חברים. מערכת המשפט הדנית מהווה זרוע שלטונית הנפרדת מהזרוע המחוקקת והמבצעת.

בחירות לפרלמנט נערכות כל 4 שנים, אולם בסמכותו של ראש הממשלה להכריז על בחירות מוקדמות. אם עוברת בפרלמנט החלטה של אי אמון כנגד ראש הממשלה, על כל הממשלה להתפטר.

כלכלה

השוק הכלכלי בדנמרק נחשב מתקדם מאוד ומשלב חקלאות מתקדמת, תעשייה מסורתית בהיקף נמוך, מערכת רווחה ממשלתית ענפה, מטבע יציב, תלות גבוהה בסחר חוץ וכל זאת תחת מינימום התערבות ממשלתית המאפשרת תנאי תחרות נוחים.

עיקר הייצוא של דנמרק הוא מזון, מכונות, תרופות ואנרגיה והוא מתבצע עם מדינות האיחוד האירופי ובעיקר שבדיה, גרמניה והממלכה המאוחדת. ממדינות אלו מתבצע גם עיקר הייבוא, ועיקרו מכונות וחומרי גלם שונים לתעשייה.

כלכלתה הסוציאל-דמוקרטית של דנמרק מבוססת על מדיניות ה-Flexicurity, המושתתת על מסים גבוהים, מדינת רווחה מפותחת ואיגודים מקצועיים חזקים. העובדים בדנמרק מאוגדים מאוד, 75% מכלל העובדים במשק הדני חברים בקונפדרציית איגודי המסחר הדנית, המהווה ארגון-גג לארגוני העובדים והאיגודים המקצועיים בדנמרק. לאיגודי העובדים השפעה יום-יומית על חיי העובדים וניהול מקום עבודתם. המסורת העסקית הדנית כוללת שיתוף מקיף של האיגודים בניהול, וברוב החברות יש נציגות לעובדים במועצת המנהלים, כל זאת כמעט ללא התערבות ממשלתית (אין, לדוגמה, שכר מינימום בדנמרק).

השכר הממוצע לעובד יצור בשנת 2004 היה 300,000 קרונות דניות לשנה (40,000 אירו). שוויוניות התחלקות ההכנסות בדנמרק היא מהגבוהות בעולם, 0.22 על פי מדד גיני. בכל חברה בע"מ שבה יותר מ-50 עובדים, שליש מהדירקטוריון מורכב מנציגי האיגוד המקצועי. בעלי ההון הגדולים ביותר במגזר הלא הממשלתי הדני הן קרנות הפנסיה הממלכתיות וקרנות הפנסיה של האיגודים המקצועיים.

למרות חברותה באיחוד האירופי וחלקה הפעיל בכלכלת הארגון, דנמרק בחרה בעקבות משאל עם בספטמבר 2000 שלא לעבור למטבע האירו ולהישאר עם מטבע הכתר הדני. עם זאת הוחלט להצמיד את מטבע הכתר הדני לאירו ברצועת ניוד צרה.

בסוגיות שימור וניצול אנרגיה דנמרק היא מהמתקדמות בארצות העולם. 20% מהאנרגיה שצורכת הממלכה מסופקת באמצעות טורבינות רוח, בחוות גדולות שהוקמו בחלקן בים^{[דרוש מקור]}.

גאוגרפיה

מפת דנמרק

מפת דנמרק בקוסמוגרפיה

דנמרק היא היחידה מבין המדינות הנורדיות שמחוברת יבשתית לאירופה, באמצעות חצי האי יוטלנד (בדנית: Jylland, "יילאן"). בנוסף אליו, מרכיבים את הממלכה 405 איים, כשמתוכם רק 82 מיושבים; הגדולים מביניהם הם שלן (Sjealand), בו נמצאת הבירה קופנהגן, ופין (Fyn). האי בורנהולם ממוקם מזרחית לדנמרק, בים הבלטי. רוב האיים מחוברים באמצעות גשרים, כשהבולט ביניהם הוא גשר ארסונד המגשר בין האי שלן לשבדיה.

הארץ היא ברובה המוחלט מישורית. הנקודה הגבוהה ביותר נמצאת ביוטלנד והיא "הימלביארגט", "הר השמים", שגובהו 171 מטרים מעל פני הים.

האקלים בדנמרק הוא ממוזג, החורפים מתונים והקייצים צוננים.

מבחינה אדמיניסטרטיבית מחולקת דנמרק ל-5 מחוזות. כל מחוז מחולק למספר נפות.

דמוגרפיה

נכון ל-2012

• דנמרק מונה כ-5,584,758 תושבים.
• כ-89.51% מתושבי דנמרק הם דנים (כ-4,999,171 תושבים),המהגרים מהווים כ-10.49% (כ-585,587 תושבים), מהגרים עם רקע מערבי 201,328, מהגרים בלי רקע מערבי 384,259.
• דנית היא השפה הנפוצה ביותר בדנמרק, אולם קבוצות קטנות בגבול גרמניה דוברות גרמנית.
• הרכב הגילאים בדנמרק: בני 0-14: 17.69%, בני 15-64: 64.97%, בני 65 ומעלה 17.34%.
• קצב גידול האוכלוסייה עומד על 0.36%.

דת

נכון ל-2012:

• 79.8% מהדנים חברים בכנסיית המדינה, הכנסייה האוונגלית לותרנית של דנמרק.
• קרוב ל3% מאוכלוסיית דנמרק הם מוסלמים.
• כ-2.5% מאוכלוסיית דנמרק נוצרים אחרים(קתולים, אורתודוקסים ופרוטסטנטים).
• 14.7% מגדירים את עצמם כחסרי דת וכאחרים.

ילודה ופריון

שנה	לידות חי	דנים	אחר
2011	58,998	49,214	9,784
2010	63,411	53,333	10,078
2009	62,818	53,264	9,554
2008	65,038	55,794	9,244

שנה	פריון כללי	מהגרת ממוצא מערבי	מהגרת ממוצא מזרחי	נולדה בדנמרק ממוצא מערבי	נולדה בדנמרק ממוצא מזרחי	אשה דנית
2011	1.756	1.478	1.814	1.492	1.703	1.788
2010	1.875	1.562	1.942	1.830	1.901	1.904
2009	1.842	1.617	1.888	1.690	1.807	1.864
2008	1.892	1.580	1.981	1.547	2.037	1.912
2007	1.844	1.609	1.974	1.562	1.859	1.852
2006	1.847	1.655	2.036	1.487	2.046	1.847
2005	1.797	1.612	2.130	1.649	1.607	1.780
2004	1.775	1.545	2.293	1.448	1.749	1.741
2003	1.759	1.566	2.514	1.401	2.171	1.705
2002	1.756	1.502	2.750	1.548	1.705	1.690
2001	1.774	1.552	2.955	1.440	1.528	1.699
2000	1.797	1.561	3.110	1.559	1.649	1.720
1999	1.757	1.607	3.032	1.504	1.360	1.686
1998	1.743	1.543	3.047	1.601	1.739	1.676

מיעוטים לפי ארץ מוצא

לפי ה-1 בינואר:

מדינה	2011	2012	אזרחות דנית
טורקיה	60.031	60.390	30.884
פולין	29.864	31.720	6.968
גרמניה	31.263	31.475	9.357
עיראק	29.662	29.884	14.716
לבנון	24.089	24.279	20.474
בוסניה הרצגובינה	22.338	22.345	11.262
פקיסטן	21.152	21.642	11.432
סומליה	16.943	17.112	8.998
נורבגיה	16.141	16.320	3.449
איראן		15.656

הגירה

המהגרים מהווים כ-10.49% מאוכלוסיית דנמרק, מהגרים עם רקע מערבי כ-3.60%, בלי רקע מערבי כ-6.89%,^{[דרוש מקור]} כדי לעצור את זרם המהגרים והפליטים הלא חוקיים לתוך המדינה החליטה ממשלת דנמרק להציב פקחים ומצלמות וידאו בגבולות עם גרמניה ועם שבדיה, דבר שהכעיס את ראשי האיחוד האירופאי ואיים על חזון אירופה ללא גבולות, דנמרק נחשבת כיום למדינה האירופאית עם חוקי ההגירה הנוקשים ביותר.

יהדות דנמרק

ערך מורחב – יהדות דנמרק

סירה ששימשה להברחת יהודים מדנמרק לשבדיה, בשואה. (התמונה מתוך מוזיאון יד ושם)

ראשוני היהודים הגיעו לדנמרק בראשית המאה ה-17 וקיבלו זכויות מיוחדות כסוחרים, בנקאים וספקי צבא. הקהילה היהודית הגדולה ביותר ישבה בבירה קופנהגן.

במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה דנמרק על ידי הגרמנים. תחילה לא פגעו הנאצים ביהודים בשל התנגדות הממשלה הדנית שנותרה בשלטון. כשהנאצים עמדו לאסור את היהודים כדי לשלחם למחנות השמדה, הודלף הדבר למחתרת הדנית, שארגנה פעילות הצלה המונית. כ-7,500 יהודים הועברו במחתרת, באמצעות סירות דיג דרך הים, לשבדיה הנייטרלית, בפחות משלושה שבועות. כ-300 יהודים נתפסו על ידי הנאצים ונשלחו למחנה טרזין, שם נרצחו 17 (יש מחלוקת על המספר המדויק). על מבצע ההצלה העניק יד ושם לעם הדני את תואר חסידי אומות העולם. (ראו ערך ראשי - הצלת יהודי דנמרק.)

כיום חיה בדנמרק קהילה המונה כ-7,500 יהודים ונמצא בה שליח חב"ד.

תרבות ושפה

השפה הדנית שייכת למשפחת השפות הגרמאניות, והיא קרובה ביותר לשאר לשונות סקנדינביה. מבין הסופרים הדניים מפורסם ביותר סופר-הילדים הנודע האנס כריסטיאן אנדרסן.

קישורים חיצוניים

• דנמרק, באנציקלופדיה ynet
• מידע פוליטי-חברתי על דנמרק, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• דנמרק פורחת וירוקה מתמיד, סקירה על כלכלת דנמרק, אתר דה מארקר, 22.04.2009
• עמרי גלפרין, טיול ירוק-כחול: בואו להכיר את דנמרק, באתר ynet‏, 12 בדצמבר 2011