דוד פ'ראנסייא
| לידה | אזמיר |
|---|---|
| פטירה | כ"ה בכסלו ה'תר"ט |
| מקום פעילות | אזמיר, יוזיל חיסאר |
| רבותיו | רבי אליהו הכהן |
| חיבוריו | אפד בד |
| בת זוג | איסטרילייה |
| אב | הרב אליה |
| צאצאים | הרב אברהם, ריינא |
  | |
רבי דוד פ'ראנסייא (ה'תק"ך בערך - כ"ה בכסלו ה'תר"י, 1760 בערך - 10 בדצמבר 1849) היה רב ודיין באזמיר, ורבה של יוזיל חיסאר, היא העיר איידין (אנ'). מחבר ספר אפד בד.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאביו ר' אליה פ'ראנסייא. למד 35 שנה והיה לחכם ולדיין באזמיר. למד בין היתר אצל רבי יום טוב דנון, מחבר ספר כבוד יום טוב.[1] לאחר מכן התקבל כרב ושופט לעיר יוזיל חיסאר(אנ')[2]. במשך תקופה ישב כדיין בבית דינו של הרב יוסף רפאל חזן.[3] נישא לאישטרילייא, שנפטרה בשנת התר"ה.[4]
בשנת התקנ"ד חתם הרב דוד על פסק יחד עם הרב חייא פונטרימולי והרב יצחק מאיו, ובשנת התק"ע חתום על פסק יחד עם הרב פונטרימולי ועם הרב מצליח הלוי.[5] בדרשותיו, מצטט מדברי סבו מצד אמו.[6]
באלול ה'תקפ"ב כבר כיהן כרב עיר, עת דרש ביוזיל חיסאר דרשה לזכר גביר שנפטר בעיר.[7]
נפטר באיידין בכ"ה בכסלו ה'תר"י.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניח בן ושתי בנות:
- ר' אברהם פ'ראנסייא, נפטר לפני שנת ה'תרי"ח (1858). בנו של אברהם היה חיים שם טוב פ'ראנסייא שנישא בשנת ה'תרי"ח לקאדין מרים מזרחי ונפטר לפני שנת ה'תרמ"ד (1884). בנו של חיים שם טוב היה אברהם דוד פ'ראנסיס, שנישא לסולטנה פיג'ון בשנת ה'תרמ"ז (1886).
- בתו ריינא, נישאה לגביר שמואל אלאזראקי, שעלה לטבריה ונפטר בה' באלול התרי"ז.[8] היא אימו של הרב אליה אלאזראקי, שגם היה מתלמידי סבו והביא לדפוס את הספר "אפד בד" יחד עם בן דודו, סעדיה יוסף בן-יקר.
- בתו שרה, נישאה לגביר שמואל בן-יקר. היא אמו של הגביר סעדיה יוסף בן-יקר, שהביא לדפוס את הספר "אפד בד" יחד עם בן דודו, הרב אליה אלאזראקי.
חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד במצודה, ספר דרשות שחיבר בזמן שהיה בבית הכלא, המוקדש לעניין מעלת הייסורין. אבד ולא נדפס[2].
- ספר אפד בד (שמו, שם אביו, שם ספרו של אביו ושם משפחתם בר"ת: אליה דוד פ'ארנסייא דוד במצודה; מכונה לעיתים: אפוד בד) (אזמיר 1884) - דרושים לקראת חג השבועות שנדרשו בשבת כלה - שישה דרושים, לשבת זכור ושבת הלבשה[9] - שני דרושים, לשבת תשובה - תשעה עשר דרושים, לשבת הגדול - שישה דרושים, וכן הספדים, לאמו, הספד מנכד המחבר לאביו,[8] ולאמו[10] - . בסוף הספר מופיעים דרשותיו של נכד המחבר, רבי אליה אלאזראקי. את הספר הגיה והביא לדפוס הרב נסים חיים משה מודעי.
אצל נכדי הרב (בני בנותיו), על פי עדותם, היו עוד כתבים רבים בהלכה ובאגדה, חלקם נרקבו ולא היו קריאים, ואת חלקם הם התעתדו להדפיס, אך לא נודע מה עלה בגורלם.[2]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אפד בד, דף ב ע"ב.
- ^ 1 2 3 אפד בד, "הקדמת נכדיו של מעלת המחבר ז"ל"
- ^ שו"ת חקרי לב, אבן העזר, סימן כ'
- ^ אפד בד, דרוש ו' לשבת הגדול
- ^ הרב חיים פאלאג'י, חקות החיים חו"מ סימן מ"ד ות החיים ק
- ^ איננו יודעים מי הוא. (תחילת דרוש ד' לשבת כלה)
- ^ אפד בד, דרוש ד' להספד
- ^ 1 2 אפד בד, דרוש ב' להספד
- ^ ברוב הקהילות, שבת הלבשת עניים נהגה בתקופת חנוכה. ביוזיל חיסאר, עירו של הרב, וכן בערים נוספות נהגו לקיים את שבת ההלבשה בשבת זכור, ועל כן חוברו הדרשות יחדיו.
- ^ שם, דרוש ג'
