דוראק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלוקת קלפים ראשונית בדוראק

דוּרַאקרוסית: Дурак - טיפש), הוא משחק קלפים פופולרי ברוסיה ובקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר. בניגוד למשחקי קלפים אחרים, במשחק אין מנצחים אלא רק מפסיד אחד הידוע בכינוי דוראק. המשחק מיועד לשניים עד שישה שחקנים, אך מקובל שמשחקים שלושה או ארבעה בלבד. מטרת המשחק היא להישאר ללא קלפים בסיומו. השחקן אחרון שנותר עם קלפים בידו הוא ה"דוראק". לעתים רחוקות, אם לשניים או יותר מהשחקנים (בהתאם לגרסת המשחק) האחרונים נגמרים הקלפים באותו המהלך, מוכרז על תיקו ללא מפסידים, או לחלופין השחקנים שנותרו אחרונים מוכרזים כ"דוראק".

ההכנה למשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלפים המשתתפים במשחק הם אלו הנושאים את הדרגות החל מ-6 ועד האס (שנחשב גבוה יותר ממלך), בסך הכול 36 קלפים, בניגוד לחפיסת משחק רגילה הכוללת 52 קלפים וג'וקרים. בתחילת המשחק מקבל כל שחקן שישה קלפים, והקלפים שנשארו (הם ה"קופה"), מונחים על השולחן עם פניהם מטה. לאחר מכן שולפים את הקלף הראשון ומניחים אותו מתחת לקופה ובמאונך לה, עם הפנים למעלה, כך שמחצית הקלף מציצה החוצה מתחת לקופה. הסדרה אליה שייך הקלף ההפוך נקראת קוֹזִיר (козырь) והיא הסדרה החזקה, למשך אותו המשחק בלבד. במקרה ואחד השחקנים קיבל בחלוקה הראשונית של הקלפים צבע אחד בלבד (לדוגמה כל ששת קלפיו אדומים) או שיש לו חמישה קלפים עם אותו סוג (לדוגמה חמישה קלפי לב) הוא יכול להכריז על כך ואז מתבצעת חלוקה מחדש של כל הקלפים.

מהלך המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התור הראשון במשחק הוא בדרך כלל של השחקן שבידו הקוזיר הנמוך ביותר מבין אלו שאינם בקופה, אך בגרסאות מסוימות מתחיל השחקן שיושב לימינו או לשמאלו (בהתאם לגרסה) של מי שהוכרז כ"דוראק" בסיבוב המשחק הקודם. כאשר זהות השחקן המתחיל נקבעת על ידי הקוזיר הנמוך ביותר, נהוג שהשחקן מראה את הקלף לשאר השחקנים. כל שחקן בתורו הוא ה"תוקף" והשחקן הבא אחריו בהתאם לכיוון השעון, הוא ה"מגן".

התקפה והגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל תור במשחק מתקיף השחקן התוקף את השחקן המגן על ידי הנחת קלף אחד על השולחן. השחקן המגן יכול להדוף את ההתקפה על ידי הנחת קלף בדרגה גבוהה יותר מאותה הסדרה, או לחלופין להשתמש בקלף קוזיר. אם הקלף התוקף הוא קוזיר אזי חייב השחקן המגן להניח קוזיר בדרגה גבוהה יותר. לאחר שהניח השחקן המגן את הקלף, רשאי המתקיף להוסיף קלפי התקפה נוספים - אך רק מהדרגות הקיימות על שולחן המשחק. במרבית גרסאות המשחק, לאחר ההתקפה הראשונית בכל תור, רשאים גם השחקנים האחרים במשחק (אלו שאינם התוקף או המגן בתור הנוכחי) להתקיף את המגן בקלפים משלהם אשר מחייבים את המגן באותה מידה כמו קלפי התוקף הראשון. זכות הקדימה בהתקפות ההמשך אינה קבועה אך נקבעת בדרך כלל בהתאם לסדר הישיבה.

בדרך כלל נהוג שההגבלה לכמות הקלפים בהתקפה (תור) מסוימת היא שישה קלפים, או לאחר שהתרוקנה קופת הקלפים - מספר הקלפים בחזקתו של המגן. השחקן המגן לא חייב לומר בכמה קלפים הוא מחזיק, ובמקרה שהתוקפים הניחו יותר קלפים ממה שיש בידו, רשאי המגן לבחור על אלו קלפים להגן. הקלפים המיותרים מוחזרים לתוקפים שהניחו אותם.

גרסה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשוב לציין שבגרסה נפוצה מאד רשאים התוקף ושאר השחקנים להתקיף את השחקן המגן לפי מספר הקלפים שבידו, נכון לאותו התור, ולא לפי מספר הקלפים שחולקו בתחילת המשחק (לרוב 6). בגרסה זו, אם לשחקן המגן אין אפשרות (או אם הוא מחליט על דעת עצמו) לאסוף את הקלפים שהותקף על ידם, רשאים השחקנים האחרים (כמו כן גם התוקף) להוסיף מספר בלתי מוגבל של קלפים כדי שיאספו על ידי השחקן המגן בתנאי שמספריהם כבר הופיעו במהלך התור (הקלפים שהתוקף תקף איתם ושהשחקנים האחרים הוסיפו או הקלפים שהשחקן המגן הניח כדי לחסום את המתקפה).

לדוגמה: קוזיר-

אם לשחקן המגן יש 7 קלפים בידו והוא הותקף ב-6♦ , הוסיפו לו השחקנים האחרים 6♣ ו-6, הוא חסם את 6♦ בעזרת 7, את ה- 6♣ בעזרת 8♣ ואת 6 בעזרת Q♥, השחקנים האחרים הוסיפו למתקפה גם 7♣, 8, Q ו-Q והשחקן המגן החליט לאסוף את הקלפים. כעת ניתנת בפני השחקנים האפשרות להוסיף, גם לאחר שהשחקן המגן אסף את קלפיו, את כל ה- 6, 7, 8 ו-Q שבידיהם והשחקן המגן חייב לאסוף גם את הקלפים הללו לידו.

דוגמה לתור בדוראק רגיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לתור בדוראק רגיל
  • המשחק: שלושה שחקנים, תורו של שחקן א', סדרת לב () היא הקוזיר.
  • שחקן א': תוקף את שחקן ב' עם 6♦.
  • שחקן ב': מניח 10♦ כהגנה על 6♦.
  • שחקנים א' ו-ג': רשאים לתקוף עם 6 או 10 (מכל סדרה), שחקן ג' תוקף עם 10♥.
  • שחקן ב': רשאי להגן עם קוזיר יותר גבוה, מגן עם Q♥ על 10♥.
  • שחקנים א' ו-ג': רשאים לתקוף עם 6, 10 או מלכה (מכל סדרה), עד לסיום התור.

סיום התור[עריכת קוד מקור | עריכה]

התור מסתיים בקיומם של אחד או יותר מהתנאים הבאים:

  • לתוקפים אין יותר קלפים איתם הם יכולים להתקיף, או שאינם מעוניינים להשתמש בהם.
  • המגן הצליח להדוף שישה קלפים מתקיפים בתור הנוכחי.
  • למגן לא נותרו עוד קלפים בידו כדי להגן על התקפה נוספת.
  • אין בידי המגן אפשרות להדוף את אחד הקלפים שהונח בהתקפה או שאינו מעוניין בכך.

אם השחקן המגן הצליח להדוף את ההתקפה, מונחים כל הקלפים ששוחקו באותו התור בערימה נפרדת בצד, הנקראת "ביטו" (бито - קלפים "משומשים"), עם פניהם מטה. קלפים אלו "שרופים" ויוצאים מהמשחק, עד תחילתו של הסיבוב הבא לאחר הדיפת ההתקפה השחקן המגן מתקיף את השחקן שבא אחריו. אם השחקן המגן לא עמד בהתקפה, הוא אוסף לידיו את כל הקלפים שהונחו במהלך התור, התוקפים והמגנים כאחד ומעביר את התור לשחקן שבא אחריו (והוא תוקף את השחקן שבא שאחרי זה שאחרי המגן).

בסיום כל תור שולפים השחקנים קלפים מהקופה (הקופה כוללת את הקלף ההפוך שמתחתיה) עד שכל שחקן מחזיק בידו שישה קלפים. אם הקלפים בקופה אינם מספיקים לכל השחקנים, נהוג שהשחקנים התוקפים שולפים קלפים בהתאם לסדר בו תקפו ואחריהם שולף השחקן המגן קלפים. אם למי מהשחקנים יש שישה או יותר קלפים בידו, הוא אינו שולף קלפים נוספים. בגרסאות מסוימות שולפים כל השחקנים קלפים עד להגעה למספר שווה של קלפים ככל הניתן, גם אם השחקנים לא מגיעים לשישה קלפים.

סיום הסיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקן הראשון שהצליח להיפטר מכל הקלפים שלו לאחר שקופת המשחק התרוקנה יוצא מהמשחק והוא למעשה המנצח (למרות שבמשחק מוכרז המפסיד בלבד). המשחק נמשך ללא השחקן שיצא בהמשך לסדר הרגיל. השחקן האחרון שנשאר עם קלפים הוא הדוראק. ברוב הגרסאות, נהוג שה"דוראק" אוסף את הקלפים ומחלקם לסיבוב הבא. אם שחקן חדש מצטרף למשחק, נהוג שהוא יכנס כ"דוראק" וימלא את מחויבויותיו.

גרסאות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוראק העברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוראק העברות (ברוסית:Переводной Дурак, perevodnoy durak) היא אחת הגרסאות הפופולריות ביותר למשחק. בגרסה זו יכול השחקן המגן "להעביר" את ההתקפה לכיוונו של השחקן הבא בתור, על ידי הנחת קלף באותה הדרגה של הקלף שהונח לעברו. ההתקפה עוברת לשחקן הבא שיכול להעביר הלאה, או להגן. לאחר שאחד השחקנים החל להגן (כלומר הניח קלף המגן על הקלף שהיה על השולחן) הוא נותר השחקן המגן באותו התור ואינו רשאי להעביר יותר את ההתקפה. מכיוון שבאופן תאורטי ניתן להעביר כל התקפה ארבע פעמים, עשוי להיווצר מצב בו השחקן שתקף בתחילת התור צריך להגן על ההתקפה אותה הוא התחיל. לא ניתן להעביר התקפה אם לשחקן הבא בתור ישנם פחות קלפים בידו מכמות הקלפים שמועברת לכיוונו.

דוגמה לתור בדוראק העברות רגיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לתור בדוראק העברות רגיל
  • המשחק: 4 שחקנים, שחקן ג' מתחיל את ההתקפה
  • שחקן ג': תוקף את שחקן ד' עם ♣7
  • שחקן ד': מעביר את ההתקפה לשחקן א' עם ♥7
  • שחקן א': מגן על ♥7 עם ♥10 ועל ♣7 עם ♣אס
  • שחקנים ג', ד', וב' רשאים להמשיך בהתקפה על שחקן א' (שהוא עכשיו השחקן המגן) עם קלפים בדרגות 7, 10 או אס (מכל הסדרות), בהתאם לחוקי הדוראק הרגיל.

דוראק העברות מיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרסה נוספת של דוראק ההעברות (הנקראת ברוסית Переводной Показной Дурак) קיים חוק נוסף, לפיו השחקן המגן יכול להעביר את ההתקפה לשחקן הבא על ידי הצגתו של קלף קוזיר באותה הדרגה, אך אינו חייב להניח אותו על השולחן, ובכך להשאיר לעצמו קלף קוזיר חזק. ניתן להציג את קלף הקוזיר בכל דרגה רק פעם אחת בכל משחק, ולאחר מכן ניתן להניחו לשם העברה בהתאם לחוקי דוראק ההעברות הרגיל.

דוראק פשוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה להתקפה בדוראק פשוט

גרסת הדוראק הפשוט היא מאוד נדירה וכמעט שלא משחקים בה כיום. בגרסה זו רשאי התוקף להתקיף עם קלף אחד או שני קלפים מאותה הדרגה בבת אחת, שמהווים את כל צד ההתקפה בתור הנוכחי. המגן רשאי להגן על הקלף (או הקלפים) שהונחו, או לאסוף אותם לידיו. בכל מקרה לא ניתן להוסיף קלפי התקפה נוספים בתור זה, לא על ידי התוקף המקורי ולא על ידי השחקנים הנוספים במשחק, שמשמשים כצופים בכל תור.

דוראק דחיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה נוספת היא גרסה שבה בנוסף לחוקי המשחק הרגילים מלבד הקלפים שיכולים שחקנים להתקיף איתם בגלל שהם נמצאים על השולחן הם יכולים להוסיף כל קלף ועל השחקן שמותקף לזהות אם הקלף לא הופיע קודם ולא לכסות אותו, מרגע שכיסה אותו אין ניתן לשים קלפים מאותה דרגה. לדוגמה: 4 שחקנים, שחקן א' תוקף את שחקן ב', לב הוא קוזיר: א': תוקף עם 7 יהלום. ב': מכסה את השבע יהלום עם נסיך יהלום. ג': שם מלכה יהלום (למרות שאסור לו לפי החוקים הרגילים). ב': מכסה את המלכה יהלום עם 3 לב.

אם שחקן ב' היה שם לב כי הוא אינו חייב לכסות את המלכה הוא יכל להגיד לשחקן ג' להרים אותה חזרה ליד, כיוון שהוא לא שם לב כעת יכולים כל השחקנים לתקוף אותו עם מלכות וגם עם 3 כיוון שזה כאילו הם קלפי התקפה רגילים. אין הגבלה למספר הקלפים שניתן לדחוף ולכן על השחקנים להיות מרוכזים כאשר הם מותקפים דבר שהופך את המשחק למעט יותר קשה. ברמות גבוהות יותר של משחק מגבילים את זמן המשחק לכמה דקות בין דקה לשלוש דקות שבהם על השחקן המותקף להגן מפני כל הקלפים שתקפו אותו או שהוא מרים אותם ליד כאילו אין לו איך לכסות אותם. דבר זה גורם ללחץ ומפריע לריכוז על הקלפים התוקפים אותו דבר שהופך את המשחק אפילו ליותר קשה.

דוראק זוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסת הזוגות של המשחק דומה לדוראק רגיל ומשתתפים בה 4 שחקנים, המתחלקים לשני זוגות. בני הזוג יושבים זה מול זה, כך שבתחילת כל תור, כל התקפה תכוון לעברו של שחקן מהזוג היריב. בן הזוג לא יכול להוסיף קלפים להתקפה על חברו לקבוצה. הזוג הראשון שנשאר ללא קלפים מנצח, והזוג השני מפסיד. קיימת גרסה נדירה יותר של המשחק ובה משולבים גם חוקי דוראק ההעברות.

אפשרויות וחוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הפופולריות של המשחק ותפוצתו הרבה בקרב קהלים שונים, קיימים חוקים רבים אשר אינם מעוגנים באופן קבוע, אך נפוצים בקרב השחקנים במידה כזו או אחרת. בחלק מן החוקים קיימים שינויים פנימיים הנובעים מהדינמיות והגמישות בחוקי המשחק, שלעתים אף מוגדרים או משתנים תוך כדי המשחק עצמו.

תקיפה לפי התור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה זו, שהיא בדרך כלל סטנדרט מקובל בקרב שחקנים מנוסים, אך רבים אינם משתמשים בה, התקיפה מתבצעת אך ורק על ידי התוקף המקורי. כאשר הוא מחליט שאינו מעוניין להמשיך את ההתקפה, השחקן הבא בתור (בדרך כלל היושב לימינו של התוקף) מתחיל לתקוף. כאשר הוא מסיים, השחקן הבא מתחיל, וכן הלאה. בכל שלב יש לתוקף המקורי זכות לעצור את התוקף הנוכחי ולתקוף בעצמו. לתוקף השני יש זכות לעצור את השלישי, וכן הלאה.

התקפה ראשונה - חמישה קלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חוק זה, שניתן לשלב במרבית גרסאות המשחק, ההתקפה הראשונה במשחק שנהדפת במלואה על ידי המגן, מוגבלת לחמישה קלפים בלבד. אם המגן אינו מצליח להדוף את ההתקפה ונאלץ לאסוף את הקלפים לידיו, החוק "נגרר" להתקפה הבאה וזאת עד שיצליח השחקן המגן לעצור את ההתקפה במלואה. במקרים מסוימים בהם חלק החוק, נהוג שהשחקן המגן רשאי להדוף גם מתקפה של שישה קלפים בתור הראשון, אך בהסכמתו בלבד.

התקפה בלתי מוגבלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק זה מאפשר לתקוף את השחקן המגן עם יותר משישה קלפים, בהתאם למספר הקלפים שהוא מחזיק בידו. לעתים נהוג לא להגביל את המתקפה כלל, ובמקרים רבים בהם לא ננקטת שיטת התקיפה לפי תור, נוצר מצב בו מונחים על השולחן קלפים רבים יותר ממה שמסוגל השחקן המגן להדוף באופן תאורטי. במקרים כאלו רשאי השחקן המגן לבחור את הקלפים אותם הוא מעוניין להדוף, ושאר הקלפים מוחזרים לתוקפים שהניחו אותם.

החלפת אס קוזיר בשש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם בתחילתו של הסיבוב, הקלף המונח מתחת לקופת המשחק והמייצג את הקוזיר הוא אס, רשאי השחקן שבידו קלף שש מסדרת הקוזיר, להחליף את השש באס. בגרסאות פחות מקובלות ניתן להחליף את הקלף גם אם הקלף המונח מתחת לקופה אינו בהכרח אס (אך הקלף שבידי השחקן חייב להיות בדרגת השש).

ריבוי שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם קיימים שישה שחקנים במשחק, נוצר מצב שבו מחולקים כל הקלפים כבר בתחילתו, בכך לא תישאר קופה וכן לא יישאר קלף שייצג את סדרת הקוזיר. מקובל שבמקרים כאלו יחולקו הקלפים לשחקנים לסירוגין, כאשר במהלך חלוקת הקלפים יציג המחלק קלף מסוים אשר יוגדר כקוזיר. במקרים בהם משתתפים במשחק יותר משישה שחקנים, ניתן להוסיף את הקלפים בדרגות הנמוכות משש (שבפועל אינם משנים את מהלך המשחק) או לחלופין להוסיף חפיסת קלפים נוספת (במקרה כזה עשוי להיווצר מצב בו נותרים בסיום המשחק שני שחקנים עם קלף זהה בידיהם, ויש להכריז על שוויון).

חלוקה מחודשת של קלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם בתחילת הסיבוב, לאחר חלוקת הקלפים הראשונית, קיבל אחד המשתתפים חמישה קלפים מאותה הסדרה או שישה קלפים מאותו הצבע, נאספים קלפי כל השחקנים ומתבצעת חלוקה מחודשת. במקרים מסוימים יכול השחקן להחליט שלא לדווח על החלוקה (לדוגמה אם חולקו לידיו חמישה קלפים מסדרת הקוזיר), מכיוון שלא ניתן לאכוף את החוק בפועל.

דחיפת קלפים למגן אחרי לקיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם השחקן המגן לקח את קלפי ההתקפה לידו, כל שאר השחקנים יכולים להביא לו קלפים בהתאם לחוקי ההתקפה. לדוגמה אם השחקן המגן לא הצליח להגן על ההתקפה והקלפים שהוא עומד לקחת הם: 5 יהלום, מלכה לב ונסיך עלה, שאר השחקנים יכולים להוסיף לקלפים שהוא לקח נסיכים, חמישיות ומלכות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]