דראג

ערך זה עוסק בלבישת בגדים המזוהים עם המגדר השני. אם התכוונתם לספורט מוטורי, ראו מרוצי דראג.

פאות קדושות במופע דראג במצעד הגאווה בתל אביב, 2009

דראג (באנגלית: Drag) הוא כינוי סלנג ללבוש ביגוד בעל משמעות סמלית כלשהי, אך לרוב מתייחס ללבוש בגדים המזוהים עם התפקיד המגדרי ההפוך למינו של המתלבש. דראג נקשר לעתים בהומוסקסואליות, אם כי קשר כזה אינו קיים בהכרח ובמקרים רבים לבישת הבגדים מתבצעת עקב רצון לביטוי עצמי כלשהו או לצורכי בידור, ולאו דווקא מטעמי זהות מינית או מגדרית.

אטימולוגיה

המונח התפתח במקור מסלנג התיאטרון או מסלנג להט"בי של שנות ה-70 של המאה ה-19, בעוד המונח הרשמי לקרוס-דרסריות במסגרת הופעה על במה היה "travesti" (בצרפתית: קרוס-דרסר. המונח הביא להתפתחות המילה באנגלית "travesty" שמשמעה לעג ופרודיה). השימוש במונח "דראג" התרחב ככל הנראה בקרב המשתמשים בז'רגון "פולאר", ארגו-רחוב אשר היה נפוץ באנגליה בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20. בניגוד למונחים אחרים אשר תיארו בגדים בלבד, המונח "דראג" התייחס לא רק לביגוד אלא לתופעה עצמה.

המונח "מלכת דראג" (או "דראג קווין", באנגלית: Drag Queen) הופיע לראשונה בדפוס בשנת 1941, כאשר הביטוי המדויק היה "לעשות דראג". אטימולוגיה עממית אשר ניתן ללמוד ממנה על הדעות הקדומות בנושא הרווחות במאה ה-20, היא תפיסת המונח "דראג" כראשי תיבות של הביטוי באנגלית "dressed as girl" (תרגום לעברית: "לָבוש כמו בחורה") לתיאור פטישיזם טרנסווסטי.  

דראג ואמנות הבמה

ישנה היסטוריה ארוכה של דראג באמנות הבמה‎, והתופעה משתרעת על מגוון רחב של תרבויות וסגנונות אומנותיים. בתיאטרון מתאר המונח דראג שתי תופעות: הראשונה היא הופעה שבה יש שימוש בקרוס-דרסריות על מנת לגלם את הדמות. אמצעי מבע זו הינו חלק מההיסטוריה החברתית של התיאטרון. השנייה היא תיאור דמות שהיא בעצמה מבצעת קרוס-דרסריות. תמה זו היא חלק מההיסטוריה של הספרות והקולנוע, כמו למשל בסרטים מולאן וגברת דאוטפייר. לרוב, ייעשה שימוש בדראג לצורך השגת אפקט קומי, כמו בסרט חמים וטעים, במופעי בנות פסיה או בסדרה הממלכה הקטנה. מופעי דראג רבים כוללים חיקויים של ידועניות ומופעי שירה.

בתיאטרון

השחקנית הבריטית אולגה פטרובה בתלבושת דראג גברית עבור תצלום פרסומת לכובעי גברים משנת 1915.

אלמנטים של לבישת ביגוד של המין השני בעת הופעה על במה הם תופעה תרבותית נרחבת. באנגליה, שחקנים במחזותיו של ויליאם שייקספיר ובכל תיאטרון הרנסאנס האנגלי, גם בטרגדיות וגם בקומדיות, היו כולם גברים. תפקידי נשים גולמו על ידי גברים צעירים בדראג. שייקספיר השתמש במוסכמה זו על מנת להעשיר את הבלבול המגדרי במחזה "כטוב בעיניכם", ובן ג'ונסון עשה דבר דומה במחזה "Epicœne, or The silent woman" משנת 1609. עם עלייתו לשלטון של צ'ארלס השני הותר לנשים שחקניות להופיע על במות אנגליה, ומוסכמות ה-travesti הנוקשות נעלמו.  

באופרה

בתקופת הבארוק, כאשר תפקידי סופרנו לגברים בוצעו על ידי קסטרטו, גיבורת האופרה "Alcina" מאת גאורג פרידריך הנדל מתחפשת לגבר על מנת שלא לאבד את אהובהּ. באופרה רומנטית תפקידים מסוימים של נערים נכתבו עבור קולות אלטו וסופרנו ובוצעו על ידי שחקניות שתפקידן כונה "en travestie" (באנגלית "Breeches role") או בעברית "תפקיד מכנסיים".‏ תפקיד כזה המוכר ביותר הוא באופרת הבופה "נישואי פיגרו" משנת 1786 מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט.‏

במוזיקה

בעולם המוזיקה הפופולרית ישנה היסטוריה מכובדת של תרבות דראג. מרלן דיטריך הייתה שחקנית קולנוע וזמרת גרמניה מוכרת אשר הופיעה מדי פעם לבושה כגבר. בעידן הגלאם רוק נהגו אמנים רבים כגון דיוויד בואי או ניו יורק דולס להופיע בתלבושת דראג מלאה או חלקית. מסורת זו אמנם דעכה מעט בשנות ה-70, אך התחדשה עם עליית הגל החדש של שנות ה-80 כאשר זמרים מובילים כמו בוי ג'ורג' (מלהקת מועדון תרבות) או אנני לנוקס (מההרכב יורית'מיקס) בלטו בהופעה חיצונית בעלת מגדר מעומעם.

מוזיקאים גברים מזרם הגראנג' של שנות ה-90 לבשו לעתים בהופעות שמלות מכוערות באופן מכוון, וזאת מבלי להתאפר או לנסות להראות נשיים כלל (למשל בוידאו-קליפ של השיר "In Bloom" של להקת נירוונה). ככל הנראה, המוזיקאי המפורסם ביותר בהופעות הדראג שלו בשנות ה-90 הוא רו פול. ביפן, קיימות להקות רבות בזרם ה-"Visual Kei" אשר נוהגות להופיע בדראג חלקי או מלא.

בקולנוע ובטלוויזיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. סיבה: עיינו בפרק המקביל בוויקיפדיה באנגלית.

דראג בישראל

גם בישראל נפוצו מופעי הדראג ואף פרצו מעבר לקהילת הלהט"ב הישראלית. כך, לדוגמה, להקת הדראג בנות פסיה, אשר פעלה במחצית השנייה של שנות ה-90 זכתה לפינה קבועה במסגרת תוכנית האירוח של אמנון לוי בערוץ הראשון והוציאה מספר אלבומים ובהם שיתופי פעולה עם אמני מיינסטרים. אמני דראג ישראלים אחרים, כגון ההרכב "פאות קדושות", קיי לונג, רמה רימינג, מיס לילה קרי וציונה פטריוט זכו אף הם לפופולריות ולעתים אף הופיעו במדינות שונות באירופה עם מופעיהם.

משנת 1995 ועד שנת 2002 התקיים בישראל פסטיבל הדראג "ויגסטוק ישראל" שהיה אירוע התרמה לארגון "ב.ל.ה דואגת" שמטרתו העלאת המודעות למחלת האיידס, ורוכזו בו הופעות דראג יחד עם נוכחות רבה של דראג קווינס. ההשראה לאירוע הייתה פסטיבל ויגסטוק המתקיים מדי שנה בניו יורק מאז שנות השמונים של המאה העשרים. בשנת 2010 חזר הפסטיבל, והתקיים בגן מאיר בתל אביב בהשתתפות כ-30 אמנים.

מופעי דראג קבועים מתקיימים בברים ומועדונים שונים, בעיקר בתל אביב, בחיפה, בירושלים ובבאר שבע. מופעים מתקיימים גם באירועים אשר אינם מכוונים לקהילת הלהט"ב.

ראו גם

• ויגסטוק
• קאמפ

לקריאה נוספת

• בן-כנען, נ. וקפלן, ד. (2000). דראג בישראל: יכולת העמידה על עקבים. במה, 159-160, 81-97.

קישורים חיצוניים

• אלון גור אריה, סליחה, אתה מצחיק או מצחיקה?‎,‏ ynet,‏ 12/11/2010
• הסרט "גבירותיי או רבותיי - תולדות הדראג בקולנוע ההוליוודי", לצפייה באתר yes דוקו
• הסרט "מלכות הדגל המהממות - סיפורן של שלישיית דראג", לצפייה באתר yes דוקו
• "דראג לייף" - ראיון עם אלי אברג'ל, כוכב הסרט "דייזי ביץ", GoGay‏, 17/11/2006
• נמרוד דביר, קרב תרנגולות: מאחורי הקלעים של "מלכות הדראג של ניו יורק", nrg‏, 28/6/2010
• ג'וזף וקסלר, לא סתם תחפושת - תרבות הדראג זה כבר טרנד, באתר ynet‏, 10 באוקטובר 2011
• יונתן אסתרקין, ועכשיו לומדים הליכת דיווה: רשמים מבי"ס לדראג קווינס, באתר nrg מעריב, 25 בדצמבר 2011