הלחמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלחמה

הלחמה (אינוך) היא שיטה לחבר בין שתי מתכות בעזרת מתכת נוספת אל-ברזלית, הנקראת לַחַם, שהיא בעלת נקודת התכה נמוכה מזו של המתכות המתחברות ובעלת הרכב כימי שונה.

צינורות מולחמים

מפרידים בין הלחמה רכה (Soldering) שבה משתמשים בלחם שנקודת ההתכה שלו נמוכה מ-450 צלזיוס, והלחמה קשה (Brazing) שבה נקודת ההתכה של הלחם מעל נקודה זאת.

משתמשים בהלחמה רכה כדי לחבר בין רכיבים אלקטרוניים ומעגל מודפס, שימוש נוסף הוא בשרברבות.

הלחמה שונה מריתוך שבו המתכות מחוברות ישירות, ללא חומר מתווך. נקודת ההתכה הנמוכה של הלחם משאירה את המתכות המחוברות שלמות כאשר הלחם מותך.

הלחמה מבוססת על התכת חומר בחום, אשר נוזל בין חלקי המתכת המוצמדים ובהתקררותו מאחה אותם. החומר המשמש להלחמה הוא בדרך כלל מתכת רכה וניתכת בקלות כבדיל או נחושת, ומשתמשים במלחם חשמלי או במלחם בעל להבת גז להתכתה.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך ההלחמה גורם לחימום החומר שמבקשים להלחימו, בנוסף ללחם. חימום אותו חומר עלול לשנות את הרכבו הכימי, ובכך ליצור אזור מושפע מחום.