המדינה העמוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר "המדינה העמוקה: 1950-2007". מאת ג'ינייט ארג'איירק‏[1]

המדינה העמוקה (טורקית Derin devlet) הוא כינוי למכלול של "גורמים" ו"כוחות" בקרב מוסדות השלטון, הצבא, הארגונים החשאיים ואפילו הפשע המאורגן בטורקיה, אשר מתפקדים כ"מדינה בתוך מדינה".

על זהותה של המדינה העמוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולנט אג'וויט, ראש ממשלת טורקיה במספר כהונות בין 1972-1980, התוודה כי למד לראשונה על קיומה של אגודת סתרים רבת כוח אותה כינה "גרילת הנגד" (Kontrgerilla) ב-1974 ("גרילת הנגד" הוא הכינוי שניתן לשלוחה הטורקית של תוכנית גלאדיו של ארגון נאט"ו, אך סביר שזהו רק אחד מהיסודות של המדינה העמוקה). שבוע לאחר טבח כיכר טקסים ב-1 במאי 1977 אמר אג'וויט: {{ציטוט|תוכן=

"Devlet içindeki, fakat demokratik hukuk devletinin denetimi dışındaki bazı örgütler ve güçler gün yitirmeksizin kontrol altına alınmalıdır. Kontrgerilla harekat halindedir ve 1 Mayıs'ta parmağı vardır".‏[2]

"יש להשתלט מבלי לאבד רגע על מספר ארגונים וכוחות של המדינה גופה, אך הנמצאים מחוץ לשלטון מדינת החוק הדמוקרטית. גרילת הנגד נמצאת במצב של מתקפה והייתה לה יד ב(אירועי ה-)1 במאי".

גם סוליימאן דמירל, ראש ממשלת טורקיה ונשיאה התשיעי, התבטא בראיון ידוע ברשת CNN בטורקית ב-17 באפריל 2005 אודות המדינה העמוקה ומהותה:

"Derin devlet, devletin kendisidir. Askerdir, derin devlet. Cumhuriyet'i kuran askerler, devletin yıkılmasından daima korku duyar... Derin devlete ülkenin muhtaç olması, ülkenin yönetilememesinden kaynaklanır. Derin devlet şu anda devrede değil. Derin devlet, kanaatlerine göre, devleti yıkılma sınırına getirmediğiniz sürece hareket halinde değildir. Onlar ayrı bir devlet değil, ama devlete el koydukları zaman derin devlet olurlar."‏[3]

"המדינה העמוקה היא המדינה עצמה. היא הצבא. הצבא שהקים את המדינה ירא תמיד מהתמוטטותה... הצורך במדינה העמוקה הוא תוצר של חסר שלטוני במדינה. המדינה העמוקה אינה פעילה כעת. לפי ההערכות, המדינה העמוקה לא תהיה פעילה כל עוד המצב אינו מגיע לסף התמוטטות. הם אינה מדינה נפרדת, אבל כאשר הם מתערבים בשלטון במדינה, הם נעשים המדינה העמוקה".

עוד הוסיף דמירל על כוחה של המדינה העמוקה בהתייחסו להפיכה הצבאית ב-1980 שנערכה לכאורה על ידי המדינה העמוקה או בהוראתה:

"Bülent Ecevit, "Görevdeyken neden derin devletin üzerine gitmedi?" diyor. 12 Eylül'ü niye yaptınız diye mi gideceğim. Halk, Anayasa'sına yüzde 92 oy vermiş. Bütün partileri kapatıp, getirmiş üç tane siyasi parti kurmuş, onun üstüne mi gideceğim? Başbakan olmak yetiyor mu? Kendisi de oldu başbakan.‏[3]

"בולנט אג'וויט אמר (לי): "מדוע לא יצאת בעת כהונתך כנגד המדינה העמוקה?" אני לא יכול לשאול (אותם) מדוע הם ביצעו את ה-12 בספטמבר (הפיכת 1980). העם העניק (תמיכה של) 92% מהקולות לחוקה שלהם‏[4]. את כל המפלגות הם סגרו והתירו רק שלוש. האם אוכל לצאת נגדם? האם מספיק להיות ראש ממשלה (לשם כך)? גם הוא (אג'וויט) כשהיה ראש ממשלה (לא יצא נגדם)".

האחרון שהתבטא בעניין היה ראש הממשלה הנוכחי רג'פ טאיפ ארדואן. בראיון טלוויזיה ב-26 בינואר 2006 בתוכנית "İskele Sancak" אמר ארדואן:

"Derin devletin varlığına katılmıyorum diye bir şey yok, katılmıyorum olur mu, neden olmasın. O her zaman olmuş. Türkiye Cumhuriyeti döneminde başlamış bir şey de değil. Ta Osmanlı' dan. Ama bunu minimize etmek, mümkünse yok etmek, bunu başarmak gerek".‏[5]

"איני שותף לאלה האומרים שהמדינה העמוקה אינה קיימת. אני מאמין שהיא אכן קיימת. היא הייתה קיימת תמיד. היא לא משהו שהתחיל בתקופת הרפובליקה הטורקית (אלא הוא החל) אפילו (בתקופה) העות'מאנית. אולם צריך למזער אותה (ו)אם אפשר לחסל אותה לחלוטין. זה מה שצריך לעשות".

למרות התבטאויות אלה של ראשי ממשלות טורקיה בעבר ובהווה והאמונה בקיומה של מדינה עמוקה בקרב רבים בטורקיה, טיבה וזהותה המדויקים של המדינה העמוקה נותרו אמורפים. עם זאת דבריו הבאים של קנן אוורן, נשיא טורקיה לשעבר החשוד בעצמו בקשרים והשתייכות אל המדינה העמוקה, מראים כי יש לה זהות ברורה ופה דרכו היא מדברת. כשנשאל על הסיבה הישירה להפיכה הצבאית ב-1980 שבראשה עמד בעת כהונתו כראש המטות המשולבים, אמר:

"Derin devlet fevkalade rahatsızdı... Herkes ordu müdahale etsin diyordu...".‏[6].

"המדינה העמוקה הייתה חסרת שביעות רצון באופן קיצוני... כולם אמרו: שהצבא יתערב...".

סביר כי הגדרתו של דמירל לפיה המדינה העמוקה היא הצבא היא פשטנית‏[7], אף כי ברור שהכוחות המזוינים הם יסוד מיסודותיה.

המדינה העמוקה - ממתי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במונח "המדינה העמוקה" החל רווח בשנים האחרונות, וכאמור לעיל ב-1974 עוד עשה אג'וויט שימוש במינוח "גרילת הנגד". רק אז החלה התופעה לחלחל באיטיות לתודעה הלאומית והבינלאומית. למרות דברי ארדואן כי המדינה העמוקה קדמה לרפובליקה הטורקית, יש להניח שבמתכונתה הנוכחית היא היכתה שורשים בשנות החמישים של המאה ה-20 כתוצאה משני גורמים:

  • מאחר שברי שהמדינה העמוקה נאמנה למורשתו של מוסטפא כמאל אטאטורק ולעקרונות הכמאליזם, ובראשם עקרון החילוניות, יש להניח כי החלה להתארגן ולפעול כאשר עקרונות אלה עמדו לראשונה בסכנה. בתקופת המפלגה הבודדת שנמשכה מהכרזת העצמאות של טורקיה ב-1923 ועד שנת 1950, וכל עוד מפלגת העם הרפובליקאית מייסודו של אטאטורק שלטה במדינה בלא אופוזיציה, לא נשקפה סכנה לעקרונות הכמאליזם. כאשר המפלגה הדמוקרטית תפסה את השלטון במדינה והחלה לכרסם במהלך שנות החמישים באופיה הדמוקרטי והחילוני, נכנס הצבא, וייתכן שגם המדינה העמוקה, לפעולה ותפס את השלטון בהפיכה הצבאית הראשונה בטורקיה ב-1960. ראש ממשלת טורקיה אדנאן מנדרס נשפט והוצא להורג בחופזה, ובניגוד לעמדת ראש המדינה ג'מל גירסל ומדינאים אחרים. ייתכן שהייתה זו הפעם הראשונה בה פעלה המדינה העמוקה בניגוד לעמדתה של המדינה הגלויה.
  • תוכנית גלאדיו של נאט"ו אשר באה לעולם עם תחילתה של המלחמה הקרה לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה הגורם השני שהאיץ את היווצרותה של המדינה העמוקה.

שיטת פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היעדר ראיות מוצקות לקיומה של המדינה העמוקה או לזהותה, יהא זה לא מעשי להתייחס לקיומה בספקנות בהתחשב בעובדה שראשי ממשלות טורקיה ונשיאיה בעבר ובהווה מסכימים על כך שהיא קיימת. גם היקף פעולתה של המדינה העמוקה רחב, ונקשרו אליה חלק ניכר מההתרחשויות בטורקיה החל בשנות השבעים של המאה ה-20 לפחות ועד ההווה ממש.

לפי תאורייה זו פועלת המדינה העמוקה לפי דוקטרינת אסטרטגיית המתחאיטלקית strategia della tensione), שמטרתה לשלוט על דעת הקהל ולנווט אותה באמצעות פחד, תעמולה, הטעיה, לוחמה פסיכולוגית, הפעלת סוכנים כפולים ומעשי טרור במסווה (False flag). בדרך זו מבקשת המדינה העמוקה לבסס את שליטתה במדינה הגלויה ולקדם את האינטרסים בהם היא תומכת ומאמינה כמו לאומיות, קורפורטיזם וחילוניות ולהכתיב קו כלכלי ופוליטי ימני בעיקרו.

למדינה העמוקה מיוחסת מעורבות פעילה, אם לא עיקרית, בהפיכות הצבאיות של 1971 ו-1980, וייתכן כאמור שגם בזו של 1960. כך גם לגבי ההפיכה הפוסט-מודרנית של 1997, המשבר הפוליטי-חוקתי שפקד את המדינה בשנת 2007 סביב סוגיית מינויו של עבדוללה גול לנשיא המדינה, ולחלק ניכר אם לא לכל מעשי הטרור ומאבקי הימין בשמאל ששטפו את המדינה במהלך שנות השבעים. כך לדוגמה נקשר גם טבח כיכר טקסים ב-1977 אל המדינה העמוקה, והתומכים בכך, כמו ראש הממשלה אג'וויט, ראו בעובדה שאיש לא נתפס או הועמד לדין בעקבות האירוע משום ראיה לכך.

למדינה העמוקה יוחסו גם קשרים עם ארגון הטרור הימני-פשיסטי של הזאבים האפורים, קשרים שזכו לאישור בדוח החקירה שנערך בענינה של שערוריית סוסורלוק ואשר עמדו בעינם עד להפיכת 1980 וכל עוד פעולותיו של הארגון תרמו למטרתה של המדינה העמוקה להשליט את אסטרטגיית המתח ברחבי טורקיה. עובדה שאינה מוטלת בדרך כלל בספק היא שקנן אוורן שעמד בראש ההפיכה הצבאית ב-1980 והיה לראש המדינה ובהמשך לנשיא טורקיה השביעי, היה מופקד בעברו ובטרם היה לראש המטות המשולבים של טורקיה על יחידת "גרילת הנגד", השלוחה הטורקית של תוכנית גלאדיו של נאט"ו. אפילו אוורן הודה כי המדינה העמוקה קיימת, אך לדבריו זהו יסוד כה חזק שאפילו ראש המטות המשולבים של טורקיה אינו יכול להשתלט עליו.

קשרים עם ה-CIA[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות ראיות נסיבתיות וישירות גם לקשר בין גרילת הנגד ל-CIA. לאחר המהפכה האיראנית והפלישה הסובייטית לאפגניסטן ב-1979 עלתה חשיבותה של טורקיה למערב בכלל ולארצות הברית בפרט. ממשלו של ג'ימי קרטר החל ליישם תוכנית "כוחות הפריסה המהירה" (Rapid Deployment Forces, RDF) שנועדה לאפשר התערבות מהירה מחוץ לאזורים בשליטת נאט"ו ומבלי תלות בנאט"ו. ב-11 בספטמבר 1980, יום לפני ההפיכה הצבאית בטורקיה, החל תרגיל צבאי של כ-3,000 חיילי כוחות הפריסה המהירה בשטחה. לאחר ההפיכה דיווח פול הנז, ראש תחנת ה-CIA באנקרה, לוושינגטון כי "Our boys have done it" ("החבר'ה שלנו עשו את זה") ‏[8]. הנז הכחיש את הדברים ב-2003, אך יומיים לאחר מכן הוצג ראיון עמו משנת 1997 שאישר את התבטאותו המקורית‏[9]. ראיות למעורבות אמריקאית בהפיכה נמצאו גם בשיתוף הפעולה בין החונטה השלטת בטורקיה לאחריה. בסוף 1981 הוקמה "מועצת ההגנה הטורקית-אמריקאית" (Türk-Amerikan Savunma Konseyi), וב-9 באוקטובר 1982 נחתם מזכר הבנות (Mutabakat Belgesi) בדבר פתיחתם של שדות תעופה בדרום-מזרח טורקיה לשימוש צבאי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוצאת ilknokta ISBN 994431402-1
  2. ^ כתבה בעיתון Radikal(בטורקית)}