המיולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במוזיקה, המיולה היא תבנית ריתמית שבה שתי תיבות מוזיקליות שמשקלן משולש (שלושה חצאים, או שלושה רבעים), מוטעמות כאילו היו שלוש תיבות שמשקלן זוגי (שני חצאים או שני רבעים).

למשל, מהלך קצבי אשר ללא המיולה יראה כך (משמאל לימין):

- - < | - - < | - - < | - - <

עם המיולה יראה כך:

- < - | < - < | - - < | - - <

(כאשר < מיצג פעמה מוטעמת)

בדוגמה הקצבית להלן מופיעה המיולה בשתי התיבות האחרונות: הספירה בהן נשארת משולשת, אולם ההטעמה הקצבית מחלקת אותן לשלוש פעמים שני רבעים.

המיולה בתבנית קצבית Loudspeaker rtl.svg(להאזנה לחצו כאן)

דוגמה נוספת להמיולה מופיעה בתיבות 64-65 בפרק הראשון של הסונאטה לפסנתר ק. 332 מאת מוצרט:

המיולה בסונאטה ק. 332 מאת מוצרט

קל לראות את השינוי בהטעמה לפי תפקיד היד השמאלית.
תחושת ההטעמה אצל המאזין בתיבות 62-65 היא, אם כך: 1, 2, 3 , 1, 2, 3 , 1, 2, 1, 2, 1, 2.

השימוש בהמיולה אופייני בעיקר לתקופת הרנסאנס והברוק, בריקודים דוגמת הקוראנט והסרבנד, שם היא מופיעה בדרך כלל לפני הקדנצה המסיימת, אך נעשה בה שימוש גם במוזיקה מאוחרת יותר.