המלך ואני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המלך ואני
Kingandiposter.jpg
שם במקור: The King and I
בימוי: וולטר לאנג
הפקה: צ'ארלס בראקט
תסריט: מרגרט לנדון (נובלה)
אוסקר המרשטיין
ארנסט להמן
שחקנים ראשיים: דבורה קר, יול ברינר,
ריטה מורנו
מוזיקה: ריצ'רד רוג'רס
הקרנת בכורה: 28 ביוני 1956
משך הקרנה: 133 דקות
שפת הסרט: אנגלית
דף הסרט ב-IMDb

"המלך ואני" הוא שמו של מחזמר וסרט שכתב הצמד ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין על בסיס ספרה של מרגרט לנגדון, "אנה ומלך סיאם". העלילה מבוססת על סיפורה האוטוביוגרפי של אנה ליאונאוֹוֶנְס, ששירתה כאומנת לילדיו של מלך סיאם, מונגקוט, בתחילת 1860.

תוכן עניינים

[עריכה] עלילה

אנה ליאונאוֹוֶנְס, אלמנה מאנגליה, מגיעה בתחילת 1860 עם בנה הצעיר לבנגקוק שבסיאם (כיום תאילנד) כדי ללמד אנגלית את ילדי מלך סיאם. היא מאיימת לעזוב כשמתברר לה שהבית שהובטח לה בחוזה שחתמה עם המלך לא יינתן לה, אך משנה את דעתה כשהמלך מציג בפניה את ילדיו הרבים. בסופו של דבר הוא מספק לה בית כפי שהבטיח, ומגלה עניין רב בתרבות המערבית שאנה מייצגת. פעמים רבות הוא לא מצליח לשלב בין הדרכים המערביות-המודרניות שבהם הוא מתעניין לבין מנהגיו המסורתיים. באותו זמן, מלך סיאם מקבל מתנה ממלך בורמה - נערה בשם טַאפְּטִים. היא מתיידדת עם "מיסיס אנה", כפי שהיא מכנה אותה, ואף שואלת ממנה עותק של הספר "אוהל הדוד תום". היא מעבדת את הספר לריקוד בלט סיאמי, שאותו היא מבצעת בקבלת הפנים הממלכתית לשליחים מאנגליה, ובו היא מבהירה שהיא לא רוצה להיות שפחה של המלך. היא בורחת עם אהובה, וכשהיא נתפסת, אנה מונעת מהמלך להלקות אותה, ובכך גורמת למלך לברוח מהמקום בבושה ולהסתגר במשך שבועות. אנה מתכוננת לעזוב את סיאם, אך היא מקבלת הודעה לפיה המלך עומד למות. היא מחליטה להישאר כדי לעזור לבנו הבכור - התלמיד האהוב עליה - לרשת את מקומו.

[עריכה] המחזמר

הספר "אנה ומלך סיאם" נכתב ב-1944 והפך לסרט בכיכובו של רקס האריסון ("גבירתי הנאווה") ב-1946.

רוג'רס והמרשטיין עיבדו את הסיפור למחזמר, שעלה לראשונה בברודוויי במרס 1951, בכיכובם של גרטרוד לורנס בתפקיד אנה ויול ברינר בתפקיד המלך, תפקיד שהפך למזוהה ביותר עימו. ברינר חזר לגלם את המלך בברודוויי בשנים 1977 ו-1985.

[עריכה] הסרט

המחזמר המצליח של רוג'רס והמרשטיין הפך ב-1956 לסרט בכיכובם של יול ברינר ודבורה קר. ברינר זכה בפרס האוסקר על משחקו בסרט. את שיריה של קאר, שחקנית מוכשרת שלא ניחנה בקול מוצלח, דיבבה הזמרת מרני ניקסון (כפי שנעשה גם בסרט "גבירתי הנאווה").

[עריכה] קישורים חיצוניים


פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי
1951‏-1960

אמריקאי בפריז (1951) • עם שיר בלב שלי (1952) • כרמן ג'ונס (1954) • ברנשים וחתיכות (1955) • המלך ואני (1956) • הבנות לאס (1957) • ג'יג'י/דודה מיים (1958) • פורגי ובס/חמים וטעים(1959) • הדירה/שיר ללא סוף (1960)
1961‏-1980

סיפור הפרברים/רוב של אחד (1961) • איש המוזיקה/זה מגע של מינק (1962) • טום ג'ונס (1963) • גבירתי הנאווה (1964) • צלילי המוזיקה (1965) • הרוסים באים! הרוסים באים! (1966) • הבוגר (1967) • אוליבר (1968) • הסוד של סנטה ויטוריה (1969) • מ.א.ש (1970) • כנר על הגג (1971) • קברט (1972) • אמריקן גרפיטי (1973) • המשחק המכור (1974) • צמד בכותרות (1975) • כוכב נולד (1976) • דירה לשניים (1977) • השמיים יכולים לחכות (1978) • תרגילים בהתבגרות (1979) • בתו של כורה הפחם (1980)
1981‏-2000

ארתור (1981) • טוטסי (1982) • ינטל (1983) • בעקבות האוצר הרומנטי (1984) • הכבוד של פריצי (1985) • חנה ואחיותיה (1986) • תקווה ותהילה (1987) • נערה עובדת (1988) • הנהג של מיס דייזי (1989) • גרין קארד (1990) • היפה והחיה (1991) • השחקן (1992) • גברת דאוטפייר (1993) • מלך האריות (1994) • בייב (1995) • אוויטה (1996) • הכי טוב שיש (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • צעצוע של סיפור 2 (1999) • כמעט מפורסמים (2000)
2001-היום

מולן רוז' (2001) • שיקגו (2002) • אבודים בטוקיו (2003) • דרכים צדדיות (2004) • הולך בדרכי (2005) נערות החלומות (2006) • סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט (2007) • ויקי כריסטינה ברצלונה (2008) • בדרך לחתונה עוצרים בווגאס (2009) • הילדים בסדר (2010) • הארטיסט (2011)
מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המלך_ואני&oldid=10757525
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא