ויקיפדיה:מפגש מודל עבודה עם מערכת החינוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בהמשך לדיון שהתקיים במזנון וההצעה שעלתה לקיים מפגש, אנו מבקשים לכנס מפגש בנושא ביום רביעי 26.2.14 בשעה 18:30 במשרדי העמותה. משתתפים מוזמנים להגיע למשרד ברח קרליבך 7 תל אביב יפו או להתחבר באמצעות קו שיחה (את הקישור לקו השיחה נפרסם כמה ימים לפני כן).

משתתפים שמעוניינים להגיע למשרד[עריכת קוד מקור]

  1. NLIGuy - שיחה 10:00, 17 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
  2. Mr.Shoval - שיחה 10:59, 18 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
  3. Ldorfmanשיחה 16:31, 19 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
  4. ‏יעל (Meronim)‏11:48, 23 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
  5. אבנר - שיחה 16:55, 23 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
  6. דרור - שיחה 14:41, 24 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
  7. Nurick - שיחה 21:11, 25 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
  8. --‏ Itzike שיחה 11:28, 26 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
  9. Yoav Nachtailer - שיחה 16:02, 26 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

משתתפים שמבקשים להתחבר באמצעות קו שיחת ועידה[עריכת קוד מקור]

משתתפים באמצעות שיחת ועידה המעוניינים להשתתף באופן פעיל בשיחה מתבקשים לשלוח את כתובת ה-Gmail שלהם ל-chen-at-wikimedia.org.il לצורך התחברות באמצעות Hangout. משתמשים שרק מעוניינים לצפות יוכלו לצפות באמצעות לינק שיפורסם כרבע שעה טרם תחילת השיחה

  1. עמיחישיחה 10:18, 17 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
  2. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:18, 17 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
  3. Chenspec - שיחה 11:29, 23 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
  4. Danny-wשיחה 22:35, 23 בפברואר 2014 (IST) (על ידי שיחת ועידה ב- hangouts אני מניח).[תגובה]
  5. גארפילד - שיחה 08:52, 25 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
  6. אלה - Elapeleg - שיחה 10:41, 25 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
  7. Amimqj - שיחה 13:57, 26 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
נשלח לכם זימון במייל לקו הוועידה והקישור הוא: https://plus.google.com/hangouts/_/76cpjgsiqv7llvbv7hlcn4vjs0?authuser=0&hl=iw לסטר - שיחה 16:37, 26 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

הצגת נתונים של סדנאות לתלמידים בשנים 2012 - 2013[עריכת קוד מקור]

רקע: בסוף 2013 התקיים דיון במזנון בנושא שבמסגרתו עלו טיעונים לכאן ולכאן ביחס לסדנאות עריכה לתלמידים בחטיבות הביניים ותיכונים. להלן הטיעונים המרכזיים שהועלו:
טיעונים בעד:

  • פוטנציאל לעורכים חדשים
  • הסדנה כנקודת פתיחת לעודד את מי שמתעניין להמשיך ולערוך


טיעונים נגד:

  • רמת כתיבה נמוכה - שגיאות כתיב, התנסחות לא מדוייקת
  • הסדנאות התלמידים לא כתבו בטיוטה - ישר הועלו ערכים למרחב בערכים


נתונים: סדנאות לתלמידים בשנת 2012- 2013
סדנת תלמידים ליאו בק 9.12

  • מספר התלמידים שנרשמו בדף הפרוייקט: 26 (+ 2 מורים)
  • מספר הערכים שנכתבו / הורחבו ע"י תלמידים: 12 (בעיקר הרחבות ותחילת עבודה על ערכים חדשים. עוד כ-3 נשארו כטיוטה).
  • מספר התלמידים שהמשיכו לערוך לאחר הסדנה: 2 (הפסיקו לאחר שנה)
  • 2 מורים ערכו בסדנה, אחת מהן ויקיפדית ותיקה שפרשה והשני עורך עד היום.


סדנאות תלמידי אופק 1.13:

  • מספר התלמידים שנרשמו בדף הפרוייקט: 10
  • מספר הערכים שנכתבו / הורחבו ע"י תלמידים: 8 (מלבד 2, רובם מאוד קצרים וראשוניים. 'ננטשו' בשלב הטיוטה והועברו למרחב הערכים ע"י דרור).
  • מספר התלמידים שהמשיכו לערוך לאחר הסדנה: 2 (עד היום)


בית ספר הנגיד 11.13

  • מספר התלמידים שנרשמו בדף הפרוייקט: 31
  • מספר הערכים שנכתבו / הורחבו ע"י תלמידים: 13 (רובם קטנים מאוד + 5 נשארו כטיוטה)
  • מספר התלמידים שהמשיכו לערוך לאחר הסדנה: 1


הצעה לעבודה:

  • עבודה עם כיתות מחוננים מכיתה ט' או ח' ותלמידי תיכון כלליים
  • בסיכום מראש עם ביה"ס - המשך עבודה לאחר הסדנה. באחריות המורים לבדוק ולעקוב
  • תיאום בין מנחה הסדנה למורה לאישור הערכים
  • בסדנה יודגשו ההנחיות לכתיבת ערך טוב: ניסוח, חשיבות אנציקלופדית, אסמכתאות, מקורות ושמירה על זכויות יוצרים
  • ערכים חדשים יכתבו כטיוטות יועברו למרחב הערכים לאחר אישור של מורה וויקיפד
  • הרחבת ערכים: הוספת פסקה עם מקורות במהלך הסדנה
  • הקהילה תקבל בזרועות פתוחות וסבלנות כותבים חדשים

תגובה לדברים[עריכת קוד מקור]

אני חושב שלפני הצעת עבודה צריך להגדיר את מטרת המפגש עם מערכת החינוך וגם לדרג אותו בסדר העדיפויות. לאור זאת, יקל עלינו לכתוב את ההצעה. מטרות אפשריות: 1. הגדלה והרחבה של ערכי ויקיפדיה. 2. חשיפה לרעיון הויקיפדי. באופן אישי אני סקפטי לגבי היכולת להשיג את המטרה הראשונה ולדעתי הנתונים המוצגים כאן מראים זאת. המטרה השנייה לעומת זאת פשוטה יותר להשגה ומהוה חשיבה לטווח רחוק. צריך לבחון מה תשומת הלב והמשאבים שהקהילה מעוניינת לתת לכך. לדעתי הפרויקטים המרשימים בשנה האחרונה בקרב קהילות הסטודנטים מראים כי כדאי למקד את המשאבים המועטים באוניברסיטאות ולא במערכת החינוך. אבנר - שיחה 17:47, 24 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

אני מקווה שאצליח להשתתף, ואציג מדוע לדעתי שיתוף הפעולה עם מערכת החינוך עד עכשיו לא היה אידאלי, ואיך המודל צריך להיראות. Yoav Nachtailer - שיחה 18:11, 24 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
איציק נכנסתי לדפים בהם יש קישור לדפי המיזם של הרשמת התלמידים, אין שם קישורים לדפים שערו, או לטיוטות, אי אפשר להתרשם עצמאית מהתפוקה של התלמידים. כדי לעשות זאת אני צריכה להשקיע עבודה רבה . למה אין קישור לכל ערך או לכל טיוטה כדי שאוכל להתרשם עצמאית? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:45, 26 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
אבנר הצעת העבודה היא סיכום של הנקודות שעלו מהדיון הארוך במזנון בנוממבר 2013 (קישור בראש הדף). אין בעיה להתחיל בדיון על מטרות המפגש עם משרד החינוך.
חנה Hanay השתדלנו לאסוף את הנתונים. אני חושבת שהם מדגימים את המצב. לא יודעת אם נספיק להציג את הפירוט שביקשת. לסטר - שיחה 14:25, 26 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
כל מי שניגש לדיון כדאי שיתרשם בעצמו. מה שביקשתי הוא מה שהיה צריך להיות שם מלכתחילה. בדף מיזם צריך להיות קישור ליד כל שם משתמש: לטיוטה של הכותב או לערך שכתב או לערך שהרחיב, כך שבלחיצת כפתור אפשר להתרשם. כרגע אין אפשרות כזאת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:29, 26 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
תסתכלי למשל על הערך אגם מניארה. כאן מה שהתלמיד כתב שהועבר על ידי דרור למרחב הערכים. תסתכלי כמה אנשים עוד עבדו על הערך כדי שיראה סביר ומנוסח כראוי. לי אין מושג איך התייחסתם לערך זה במידע שהבאתם. בעיני לא היה מקום להעבירו למרחב הערכים במצבו זה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:36, 26 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
תודה. הסתכלתי. זה ערך שעבר למרחב הערכים ולא נשאר בטיוטות ועל כן נספר. הדיון האם הוא ראוי להעברה הוא חלק מהדיון שנקיים היום. לסטר - שיחה 14:46, 26 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
היה לי ברור שהוא נספר, זה הערך שהחל את כל הדיון שהיה. אבל אני רציתי להיכנס לדפי המיזמים השונים לראות שם של ערך שהורחב על ידי עורך מסוים להיכנס ולהתרשם בעצמי. מכיוון שדפי המיזם לא מחזיקים את המידע הזה בצורה נוחה, אז כל שנותר לי להניח לקראת הדיון שכל הערכים שהועברו היו דוגמת אגם מניארה. חבל שבכל הזמן שעבר מאז הדיון במזנון, לא טופל הנושא הזה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:55, 26 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
מיכל, הדיון הסתיים בבקשה לקבל מידע מפורט על הפעילות שנערכה עד כה ושלאחריו ייערך דיון שיטתי, פתוח ושקוף ברעיון כולו. כך שאנו מקדימים את המאוחר. אבנר - שיחה 15:30, 26 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
מקבלת את הערתך. אך, נראה לי לא נכון היה לא לסכם את כל מה שנאמר שם. לסטר - שיחה 16:38, 26 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

פרוטוקול המפגש שהתקיים ב-26.2.14[עריכת קוד מקור]

נוכחים וירטואלית: עמיחי, חנה Hanay,‏ Chenspec, Danny-w, Elapeleg, Amimqj.

נוכחים פיזית: NLIGuy, Mr.Shoval, Ldorfman, ‏יעל (Meronim)‏, אבנר, דרור, Itzike, Nurick, Yoav Nachtailer, חן, לסטר.


מיכל: תודה לכל מי שהגיע למשרדים ולכל מי שנמצא על הקו. אנחנו פותחים את הדיון בנושא מערכת החינוך. בדף המיזם סיכמנו את המידע על הסדנאות שהתקיימו בשנה שעברה במערכת החינוך ואת סיכום ההצעות שעלו בדיון במזנון בחודש נובמבר 2013. אבנר ביקש, בדיון שהחל היום בדף המיזם, שנתחיל במטרות הפרוייקט ולא במודל העבודה. הדיון נפתח:

חנה: ככלל לילדים אין את הבגרות להתנהלות בתוך ויקיפדיה. אנשים משקיעים זמן ואנרגיה כדי לתקן ולערוך וצריך לפתח התייחסות רצינית בקרב התלמידים. לשלוח ויקי אהבה האחד לשני, זה לא יחס רציני. ערכים לא יעברו למרחב הערכים לפני שיעברו ביקורת. כיום אנחנו לא מעבירים מסר חיובי - "לכתוב בוויקיפדיה זה קל וכל אחד מכניס מה שהוא רוצה". מי שלא חיי וכותב בוויקיפדיה, לא יכול להבין.

לירון: חנה ציינה שהדיון הוא על ילדים אבל אנחנו צריכים להגביל את הדיון לילדים במסגרת משרד החינוך ולא לילדים שמגיעים מרצונם הפרטי שאותם אנחנו לא יכולים להגביל. האם יש מקום לקיים פעילויות בקרב בני נוער וילידם ואם כן – מאיזה גיל? אנחנו צריכים אנשים בוגרים שמתאימים לסביבה שיתופית והניסיון הוכיח שאנחנו לא משיגים את זה עם ילדים צעירים (באופן כללי).

דרור: לא מסכים עם הדוברים עד כה. תחילה אתייחס לוויקי אהבה. המטרה של הכלי היא לתת יחס חיובי לעורכים חדשים בצורה ידידותית, כי הבנו שוויקיפדיה לא ידידותית במיוחד כלפי חדשים. אמרתם שילדים לא בוגרים לכתיבה שיתופית, הם אולי לא מתאימים לכתיבה אינציקלופדית אבל זה לא בהכרח נכון לכתיבה שיתופית. דווקא פרופסורים נוטים לכעוס מכל שינוי שנעשה בערכים שכתבו וילדים לעומת זאת הם כר פורה לכתיבה שיתופיות. וכמו שלירון אמר – אנחנו לא יכולים למנוע מילדים לכתוב וכך גם עם משרד החינוך. זה בניגוד לכללים שלנו ואנחנו לא יכולים למנוע מכיתות עם מורים לכתוב בוויקיפדיה. אם אנחנו לא נשתף איתם פעולה זה יהיה יותר גרוע כי הם יתנגדו אלינו מתוך חוסר הבנה. עדיף להסביר מה אנחנו מצפים מהתלמידים והמורים ולבחור את המצטיינים. כל עוד כותבים במסגרת הכללים – איו מניעה.

חן ס: הגישה לילדים צריכה להיות יותר הדרגתית. להתחיל מהמקום של משתמש כצרכני תוכן ולעלות בדרגות הקושי. ליצור מקומות שילדים יכולים לתרום ברמה שלהם, אולי להוסיף תמונות תחילה.

אבנר: צריך להבחין בין מס' דברים. ראשית אין מניעה שילדים יכתבו אלא אם כן זה לא בהתאם לכללי ויקיפדיה ואנחנו צריכים להיות יותר מסבירי פנים ועוזרים כלפי עורכים חדשים. הדיון עוסק בשאלה האם אנחנו צריכים ליזום פעילויות בבתי ספר כך שאין בעיה שמורה יחליט באופן עצמאי לעבוד עם תלמידיו בהתאם לכללים. באשר ליוזמת ויקימדיה/ויקיפדיה אנחנו צריכים לשאול מה המטרה? העשרת ערכים? הניסיונות מראים שזה לא רעיון כ"כ מוצלח. מי שרוצה לעשות את זה ראוי שיעשה ואפילו יקבל מענק כלשהו לשם כך אבל זה לא צריך להיות מטרת העמותה. לעומת זאת, מטרת חשיפת ויקיפדיה בתיכונים ועבור תלמידים כדי ללמדם לעשות שימוש מושכל בוויקיפדיה ואולי בעתיד גם כותבים, זו מטרה ראויה. אבל להבין את מגבלות הגיל שאינם בשלים מספיק לכתיבה. מכך נגזר שהפעילויות הללו צריכות לא להוביל למצב בו נגרם נזק לוויקיפדיה אלא להבין איך ללמד את השימוש בוויקיפדיה.

דני: אכן יש בעיה עם פרויקטים של ילדים על אף שיש מצטיינים אבל הם לא הרוב. השאלה איך מגיעים אל יוצאי הדופן? בפרויקט ב"ש אנו מבהירים מראש שהם כותבים בטיוטות וזה לא מובן מאליו שהערכים ישארו, יצטרכו לעבוד על הערך ולהגן עליו שלהם אם יש צורך. אני חושב שצריך לעשות החלטה מושכלת לשימוש בטיוטות בלבד ומי שיעביר אותן למרחב הערכי, יהיו ויקיפדים ותיקים או אלו שמלווים את המיזם.

לירון: יש לנו 2 מודלים טובים לעבודה עם משרד החינוך. הראשון הוא המודל של ב"ש שמצד אחד חושף את ויקיפדיה לילדים בגילאים מתאימים והם לא "מפריעים" לעורכים הקיימים ואפילו יש ערך מוסף בכך שהם לומדים הבעה באופן מותאם למאה ה-21. אולי יהיו גם ערכים טובים שיזכו בקרדיט אבל זה לא יהיה גורף לבטח.
המודל המוצלח ה-2 הוא של הדרכות מקוונות כמו שעשתה תמר. בהדרכות הללו היא הסבירה לתלמידים בצורה סיפורית ומעניינת על ויקיפדיה. כך התלמידים למדו כיצד נכתבת אינציקלופדיה בתקופה זו וכך גם המורים. זה רווח גדול על אף שלא התבצעה כתיבה ממשית. בשני מיזמים אלו אנחנו מעבירים את המסר ומגשימים את מטרות העמותה אך גם לא "מפריעים" לעורכים.

מיכל: אני מבקשת להתייחס לשתי נקודות: הסדנאות עצמן. עד כה לא שמרנו על קשר עם המשתתפים בסדנאות. מתחילת 2014 אנו עוקבים אחרי המשתתפים ומנסים לתת להם תמיכה. הרחבת החינוך מסייעת בעניין מאוד. כמו כן צריך לבנות סדנאות מותאמות לאוכלוסיות יעד שונות. בעזרת חברת הדרכה שמתחילה שת"פ עם העמותה אני מקווה שנבנה סדנאות יותר אפקטיביות. בנוגע לתלמידים, אנחנו צריכים לתאם ציפיות עם המורים ובתי הספר. עבור משרד החינוך כתיבת ערכים בוויקיפדיה היא יעד מאוד חשוב (הם ביקשו בתחילה שתלמידים יכתבו 1,000 ערכים). אנחנו בדיאלוג עם משרד החינוך והדבר מביא לכך שהם קשובים לצרכים של המתנדבים. הדיון שאנחנו צריכים לנהל: מה אנחנו יכולים לצפות מתלמידים? ממורים? וכו'. אנחנו צריכים להבין איך אנחנו עובדים עם אנשים שהגיעו לויקיפדיה בצורה "מלאכותית" (כלומר לא ככותבים עצמאיים) ויש לנו מידה של אחריות לחשוב איך עושים את זה נכון יותר. יש עניין רב במשרד החינוך ואנחנו לא יכולים להתעלם מהם.

חנה: ראשית, אם מישהו מעלה רשימה של 1,000 ערכים, זה מעיד על כך שהוא לא מבין בנושא ויקיפדיה. אפילו באקדמיה יש מרצים שלא מעלים למרחב הערכים כי הערכים שכתבו הסטודנטים, אינם מספיק טובים לטעמם. אצל תלמידים אי אפשר להגיע לסדנא וגם ללמוד על ויקיפדיה וגם כיצד לכתוב ולהשלים ערך שלם. אם הם מגיעים לסדנא ומתחילים לכתוב, הם חייבים להשלים את הערך במלואו. צריכה להיות יותר מחויבות משני הצדדים. אולי אפילו להגדיר את העבודה זה כמטלה עם ציון.
נושא נוסף – דפי המיזם הם מאוד חשובים גם לעזרה של ויקיפדים אחרים. בדפי המיזם צריך לכלול את שם המשתמש, הטיוטה וכו'. כדי שנוכל לראות לראות ולהעביר באותו מקום. כך גם ניתן לראות את תוצרי הסדנא בצורה טובה וברורה ולא כסדנא חד פעמית. עדיף שיהיו פחות סדנאות אבל שכל אחת מהן תהיה איכותית יותר ומתוחזקת. ויקי אהבה – זה לא מעביר להם את המסר של מה זה ויקיפדיה.

נוריק: ראשית, לכתוב ערך זה לא פשוט כלל – זו מטלה. לא כל תלמיד תיכון ואפילו סטודנט מסוגל. הרבה יותר פשוט לתת להם מטלות מסוג "ויקי גמדות" - עריכות טכניות מה שעשוי להות להם קל להם מלרוב העורכים. באשר למגבלת הגיל – אין סיבה להתעסק עם תלמידים צעירים מידי אבל לתלמידי תיכון זה לא אמור להיות קשה מידי. אם יתחילו בכיתה י"א, אין סיבה שלא יוכלו לכתוב ערך במשך שנה . במקביל, חייבים שיהיה מעקב שבועי בכיתה ולראות את ההתפתחות. אם הם יגעו בזה פעם אחת אז הם לא ישארו בוויקיפדיה, אנחנו רוצים שהמגע הראשוני יהיה חיובי ושהם יתרגלו לעבוד בוויקיפדיה כך שירצו להישאר.

יואב: כתיבת ילדים זה חשוב מאוד משום שיש תחומי עניין שנוגעים לצעירים, וללא צעירים הם כנראה לא היו מתפתחים ונכתבים כלל בויקיפדיה. עם זאת בינתיים השת"פ עם המשרד אינו מיטבי אבל שת"פ ומעקב לאורך השנה יכול לעבוד טוב יותר בעבודה מתמשכת. כמו גם – אנחנו לא צריכים להסתכל על השת"פ רק מבחינה תועלתנית - על התוצאה וחשוב לראות גם את הערך המוסף כי אחרי הכל אנחנו מיזם שנועד לתרום לעם ולחברה ולחינוך.

יורם: מניסיוני- אני עובד עם הרבה בי"ס. כשמדובר בתלמידים ומורים רציניים, אפשר לעבוד איתם רק צריך להבין איך. ראשית, מפגש ראשון צריך להתבצע ללא נגיעה במחשב ורק להבין את ויקיפדיה. בשבועות הבאים, כותבים טיוטה בקובץ וורד – ללא מחשב. רק כשמחליטים שאפשר, מעלים את הערכים לאט לאט ולא בהתנפלות. וזה תמיד עובר את הצנזורה שלי או של מורים לפני שזה עולה לרשת.

דרור: לנוריק - מניסיוני מטלות גמדות פחות מתאימות ומעניינות אותם. ביחס ל"הפרעה לקהילה" – לכן הדרך היחידה היא לעשות שימוש גורף בטיוטות בלבד.

יעל: העניין המרכזי פה הוא המעורבות של המורים. פחות בהרצאות כלליות ויותר מבחינת הבנה של קריאה ביקורתית. אבל המעורבות החשובה יותר היא האם אנחנו רוצים ללמד תלמידים לכתוב (בין אם תיקוני ערכים או כתיבת ערכים). הניסיון הראה שעבודה עם מחוננים מביאה לתוצאות הכי טובות מבחינת הסדנאות שאנחנו מקיימים היום. שומעים הרצאה, יושבים לאסוף חומרים לערך, כותבים טיוטה ומכניסים אותה למרחב הערכים. יחסית במודל הזה יש הרבה שנשארים לכתוב בוויקיפדיה ברמות שונות. אני חושבת שמודל סדנאות זה לא מתאים לתלמידים רגילים ואפילו לתיכונים וכאן באים המורים לידי ביטוי . יש צורך לעבוד על דברים יותר מתמשכים ועם יותר מחויבות. צריך מחויבות והתמדה של המורים גם כן.

לירון: רציתי להציג מודל שאני מוביל היום באקדמיה. אני עובד עם 7 סטודנטים באקדמיה שבו המרצה חילקה את הערך ל-7 תתי פרקים וכל תלמיד עובד על חלק. ניתן למצוא ערכים שאפשר לחלק ולשים תבנית של "חלק זה בעבודה". המודל של כתיבת פרקים במקום כתיבת ערך הוכיח את עצמו כי הם לא מפריעים אחד לשני ואפשר לעבוד כך על ערך שלם. דבר נוסף שרציתי להציע לבתי ספר הוא משחק "מרוץ ויקיפדיה" – "מה הקשר בין ישראל לעטלף בסין" המשחק הוא למצוא קשר בין 2 ערכים. המנצח הוא מי שהצליח למצוא את הקשר בהכי פחות צעדים.

מיכל: אשמח אם תתייחסו לעניין הוספת פרק, (לא ערך שלם) כי זו מתודולוגיה שיש עליה חילוקי דעות.

אבנר: נשמע כאן שמטרת הסדנאות היא יותר למידת ויקיפדיה מאשר כתיבה וזה נראה לי כיוון טוב וניתן לכוון ככה את הסדנאות ולכתוב לפי זה את מערכי השיעור. מכך גם לגבי הרעיון של יורם שובל שבשיעורים הראשונים כלל לא נוגעים במחשב וכך גם במשחק מרוץ ויקיפדיה. כל הרעיונות הללו תורמים להבנת ויקיפדיה. בשולי הדברים ניתן לומר שאני לא בטוח שזו צריכה להיות המטרה של העמותה. אם יש כאלו שרואים בכך שליחות אני רואה את זה בעין יפה אבל אני לא בטוח שבזה העמותה צריכה להשקיע את מירב המאמצים.

נוריק: לכתוב פסקה בערך קיים זה רעיון מאוד טוב ופתרון מצוין כי ערך שלם דורש לגעת בחלקים רבים של אותו נושא. ואם נוגעים בפסקאות, אפשר להתמקד בעוד פרק להרחבת הערך אבל לא להתחייב לכל הערך. מאפשר לעשות את זה לאט ובזהירות ובטיוטות. מלבד זה, בתיכונים זה חייב להיות התנדבותי. אי אפשר לחייב כיתה שלמה שזה לא מעניין אותה, לכתוב בויקיפדיה ולצפות שזה יהיה טוב. כדאי שזה יהיה מעטים שירצו לעשות את זה בצורה טובה ויפה ובהתנדבות.

עידו: רוצה להציע הצעת צד – אולי שווה לעבוד עם תלמידי כיתה ח' ומעלה על תרגום ערכים או לקחת ערך קצר בעברית ולהרחיב באמצעות תרגום מאנגלית.

יורם: אנחנו מנסים להתחיל לעבוד עם תלמידים עם ערכים באנגלית פשוטה. Simple English בשיעורי אנגלית – לכתוב ערכים קטנים בשפה פשוטה. אנחנו ננסה את זה ונראה איך זה עובד.

נוריק: הבעיה היא שנקבל ערכים שתורגמו ב"גוגל טרנסלייט". אפשר לשאוב את המבנה של הערך מהערך באנגלית, אבל התרגום הממשי יביא לנו הרבה טעויות ותרגומים לוקים.

יואב: עדיף, כמו באונ', לקחת תלמידים שבחרו להרחיב מקצוע מסוים, ולבקש שיכתבו ערכים בנושא זה. לדוגמא תלמיד שבחר להרחיב 5 יחידות היסטוריה, שיכתוב על היסטוריה.

נוריק: יותר קשה למצוא תלמידים שבכלל כותבים בויקי.

לירון: תמיד עדיף לאפשר לתלמידים ואנשים לכתוב על נושאים שמעניינים אותם מאשר לכפות עליהם רשימת נושאים.

מיכל: אלה נציגת משרד החינוך התנתקה ומבקשת לומר תודה על הפתיחות והכנות. היא ירדה מהקו.

עמיחי: במסגרת עבודתי אני מכיר את תוכנית התקשוב הלאומית במערכת החינוך. זה ברמת תיכונים ותיכוני ביניים נבחרים. בכל בי"ס כזה יש רכז תקשוב ומדריכים וכדאי לנסות לזהות את רכזי התקשוב שמתחברים לוויקיפדיה ודרכם לנסות להגיע אל בתי הספר והם יעבדו עם התלמידים לאורך זמן שזו למעשה העבודה האמיתית.

דני: הייתי רוצה לשמוע סיכום ומסקנות מהסדנאות של דרור.

דרור: כן. כל הערכים שהיו נשארו (כי עברו בקרה שלנו) הבעיה היא שעלו מעט ערכים. והבעיה היא אחוז ההישארות (שעולה אצל לתמידים מחוננים) וכאן עלינו להחליט על היעדים והמטרות שלנו. האם ללמד על ויקיפדיה? יהיה קשה לשנות את התדמית השלילית במערכת החינוך או אצל התלמידים ששומעים כבר שנים שזה מקור לא טוב ולא מאושר. יעד ראשון צריך להיות איך אנחנו ניגשים לקהלים האלו. שנית, אנחנו יודעים מה הבעיה עם התלמידים, הפתרון הוא טיוטות. הבעיה העיקרית היא איך מוצאים עורכים חדשים לוויקיפדיה. והעמותה צריכה להתעסק בזה. הניסיון מראה שמחוננים זו אוכ' שנשארת לפחות שנה. אולי יש קהלי יעד שלא חשבנו עליהם ואנחנו צריכים לחשוב עליהם. במסגרת זמנים ותקציבים העמותה צריכה להחליט במי מתמקדים כקהלי יעד.

חנה: אם תלמיד התחיל ערך ולא השלים אותו עד העברתו למרחב הערכים, זה אומר שהוא לא ישאר בוויקפדיה.

לירון: התכנסנו כדי לדון במשרד החינוך כקהל יעד ולא באחרים. באופן כללי אני חושב שכדאי להעביר פוקוס גם לקבוצות יעד אחרות (כמו אזרחים ותיקים) אבל זה לדיון אחר. אבל – אם משרד החינוך יבוא בהצהרה שויקיפדיה היא מיזם משמעותי וחשוב שיכולות להיות בו טעויות אבל הן מתוקנות מהר (ולא 'ויקיפדיה זה מקור אסור') אז זה גם משהו שנוכל להתגאות בו ודרור צודק כש-12 שנים אומרים לתלמידים שויקיפדיה זה לא מקור מהימן, אז אותם תלמידים הופכים לסטודנטים כאלו שלא מעוניינים לכתוב בוויקיפדיה. אם עובדים עם תלמידים מהשנים הראשונות שלהם במערכת החינוך, ניתן לשנות ולשפר את התפיסה שלהם. וזה מסר ומטרה חשובה.

מיכל: הדיון הזה ייעלה לוויקיפדיה כדי שנשמע עוד דעות. עלו פה הרבה דברים. אלו הנקודות המרכזיות:

  1. בעבודה עם תלמידים להתחיל בלימוד איך לעבוד עם ויקיפדיה ומהו השימוש הנכון.
  2. מיהם קהלי היעד במערכת החינוך? עלו בדיון: מחוננים, תלמידי תיכון יא-יב (כתיבת ערכים על במקצועות שהם מרחיבים).
  3. תלמידים צריכים לבחור לכתוב. לא מטלה כיתתית.
  4. הפן ההצהרתי באשר לשימוש בוויקיפדיה מצד משרד החינוך.

דרור: אספתי פה הרבה רעיונות טובים ויותר מהכל אני לוקח את הכיוון של המשכיות. מעכשיו אנסה לגרום לשת"פ עם פחות כיתות ויותר המשכיות ומחויבות.

מיכל: יש פה הרבה כיוונים טובים וחדשים. נקבל את התגובות מהקהילה ונתכנס שוב בעוד מספר חודשים, אולי כשיהיו מערכי שיעור החדשים. ומשם נתחיל לשנות את מבנה הסדנאות והתכנים. בעזרת גילה לוי ואלה פלג (נשות הקשר שלנו במשרד החינוך), וננסה להוציא הבנה ממשרד החינוך שאין צורך רק בכתיבה בוויקיפדיה אלא הבנה של שימוש נכון ושוויקיפדיה זה כלי חשוב לתלמידים ולמערכת החינוך בכלל.

דרור: במזנון יש הבנה והסכמה שצריכה להיות כתיבה בטיוטות.

יורם: אני חושב שאגף התקשוב הוא לא האגף הנכון.

מיכל: אנחנו בתהליכים של גיוס מדריכים גם מאגף הפדגוגיה.

תודה רבה לכולם, אנחנו סוגרים את הדיון.
רשמה: חן
לסטר - שיחה 10:13, 1 במרץ 2014 (IST)[תגובה]

להבהרה בנוגע לדברי על תחומים שיותר נוגעים לנוער, ראו שיחתי עם אבנר בנושא. Yoav Nachtailer - שיחה 10:36, 1 במרץ 2014 (IST)[תגובה]
תודה על העלאת הדברים. מיכל, אני מעוניין להיות מעורב בכתיבת מערכי השיעור. אבנר - שיחה 11:43, 1 במרץ 2014 (IST)[תגובה]