ויקיפדיה:תערוכה/אנציקלופדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקיפדיה: תערוכה
אנציקלופדיה | ארגון וניהול | האנשים | מוטיבציה | היסטוריה | צעד קדימה | טכנולוגיה | ערכים | בקרה | מחיקת ערכים | שפה | GFDL | פורטלים | תמונות | ערכים מומלצים | מיזמי אחות | גם אתם יכולים | עובדים יחד | CC

דני דידרו (Denis Diderot‏) (4 באוקטובר 1713 - 31 ביולי 1784), סופר ופילוסוף צרפתי ממבשרי עידן האורות בצרפת.

דידרו כתב את האנציקלופדיה הגדולה - האנציקלופדיה המודרנית הראשונה, יחד עם ד'אלמבר, ז'אן-ז'אק רוסו ווולטייר (שנקראו האנציקלופדיסטים). הוא נרדף ונכלא בשל דעותיו, שכללו ביקורת נוקבת על החברה והמשטר וקריאה לכונן חברה חילונית הפועלת על פי ערכי הרציונליזם, ומנוגדת למסורת הדתית של צרפת בזמנו.

למען האמת שואפת האנציקלופדיה לקבץ את כל פיסות הידע הפזורות ברחבי תבל ולהגיש את המערכת הכללית של כל הידע הזה בפני בני האדם שעמם אנו חיים ולמסור אותה בידיהם של האנשים הבאים אלינו, כדי שעבודתם של הדורות הקודמים לא תהיה חסרת-תועלת עבור הדורות הבאים; כדי שנכדינו לא יהיו רק משכילים יותר, אלא גם מוסריים יותר ומאושרים יותר, וכדי שלא נמות מבלי שנרים את תרומתנו לאנושות." מתוך הערך "אנציקלופדיה"

דידרו

הדחף לסדר את העולם על-פי סדר עיוני הוא עתיק יומין. הפילוסוף היווני הִיפְּיָאס איש אֶלִיס טבע את המושג εγκυκλοπαιδεια (אֶנְקִיקְלוֹפָּאידִיָה, ובגרסה לטינית מאוחרת "אנציקלופדיה") - חינוך כולל. ויקיפדיה, שמטרתה ליצור אנציקלופדיה, ממשיכה איפוא במסורת בת מאות רבות של שנים, שהגיעה לשיא תפארתה בתקופת ההשכלה. אבל כדי להגיע למטרה זו הולכת ויקיפדיה בדרכים חדשות, שהתאפשרו רק בזכות המהפכות הטכנולוגיות של שלהי המאה העשרים.

"למען האמת שואפת האנציקלופדיה לקבץ את כל פיסות הידע הפזורות ברחבי תבל ולהגיש את המערכת הכללית של כל הידע הזה בפני בני האדם שעמם אנו חיים ולמסור אותה בידיהם של האנשים הבאים אלינו, כדי שעבודתם של הדורות הקודמים לא תהיה חסרת-תועלת עבור הדורות הבאים; כדי שנכדינו לא יהיו רק משכילים יותר, אלא גם מוסריים יותר ומאושרים יותר, וכדי שלא נמות מבלי שנרים את תרומתנו לאנושות." מתוך הערך "אנציקלופדיה" מאת דידרו.


ידע עולמי[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה הולכת בעקבות אנציקלופדיות קודמות בכל הקשור להגדרה של מהו ערך אנציקלופדי ומהו המידע שראוי להיכנס לתוכה. עם זאת, אין לוויקיפדיה מגבלת מקום, ולכן היא מקלה בכל הקשור ל"תנאי הקבלה" של ערכים ולהכנסת מידע רלוונטי לתוכם. לכל ערך בוויקיפדיה צמוד "דף שיחה" - דף מיוחד המיועד לכותבים ופחות לקוראים, ומשמש לליבון שאלות עריכה ונחיצות מידע. לאחר דיונים שאורכם נע בין שורות בודדות למספר דפים, מגיעים בדרך כלל לערכים שלמים, מעניינים וברורים.

ויקיפדיה היא פרויקט בבנייה מתמדת. הכתיבה נעשית בהתנדבות, בזמנם הפנוי של הכותבים, ועל כן קיימים בוויקיפדיה תחומים שבהם המידע חסר - בעיקר כאלה שעדיין לא נמצאו די כותבים המתעניינים בהם. כמות החוסרים עתידה לקטון עם הזמן. ויקיפדיה, שכבר כיום היא האנציקלופדיה הגדולה ביותר מאז ומעולם, שואפת להפוך למאגר המידע האנציקלופדי השלם והמקיף ביותר.

החיבור העיוני הגדול הראשון שחובר בסדר אלפביתי ראה אור במאה העשירית בביזנטיון, והכיל 32,000 ערכים. ויקיפדים רבים רואים כמופת את האנציקלופדיסטים הצרפתים במאה השמונה-עשרה, שכתבו את החיבור רב הכרכים המוכר בשם "האנציקלופדיה הגדולה", או בשמו המלא "אנציקלופדיה או מילון שיטתי של המדעים, האמנויות והמלאכות". כמוהם, גם הוויקיפדים מבקשים להפוך את הידע העולמי לנגיש לכול, ובכך לשנות את העולם.

מופת מוקדם נוסף הוא "לקסיקון אוניברסלי גדול ומלא של כל המדעים והאמנויות" שהוציא לאור יוהן היינריך צֶדְלֶר. אנציקלופדיה זו, שכללה 64 כרכים והייתה הגדולה ביותר במאה השמונה-עשרה, התבססה על שיתוף פעולה בין כותבים מתנדבים, שכל אחד מהם מומחה בתחומו. כמו ויקיפדיה, גם הלקסיקון האוניברסלי שאף להגיע למטרה הנאצלת - אם גם בלתי-אפשרית - לקבץ במקום לאחד את כל הידע האנושי בתקופתו.

בדומה לאנציקלופדיה קלאסית, גם את ויקיפדיה ניתן לקרוא בסדר אלפביתי, אך זו הדרך הפחות מקובלת. הגישה העיקרית לערכי ויקיפדיה היא באמצעות מנועי חיפוש, ובפרט Google, המדרגים את ויקיפדיה בראש תוצאותיהם.

בתוך ויקיפדיה המעבר בין ערכים הוא בעיקר אסוציאטיבי, באמצעות קישורים פנימיים בין הערכים. בנוסף, ניתן לראות את כל הערכים העוסקים בתחום מסוים באמצעות "עץ הקטגוריות" של נושא זה. הפורטלים, המתמקדים בנושאים רחבים יותר, מספקים מבוא מקיף ומרתק ושער גישה אידיאלי אליהם. מלבד הצורות הללו ניתן גם לשוטט בויקיפדיה באמצעות הכפתור "ערך אקראי", או בעזרת מנוע החיפוש הפנימי של ויקיפדיה.

בוויקיפדיה אין גרסה סופית וקובעת של הטקסט, ותוכנו של כל ערך עשוי להשתנות מרגע לרגע. היא לא נוצרה מעבודתם של מלומדים הספונים בספרייתם, או עורכים אנציקלופדיים מקצועיים השקועים בעבודתם באין מפריע. היא נוצרת "בשידור חי", ומלוּוה בוויכוחים ודיונים. כל אחד יכול לצפות וכל אחד יכול להעיר הערות. ערכים מעולים מתפרסמים מיד לעיני הציבור - וכך גם טעויות (המתוקנות בזריזות).