חבלה עצמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חבלה עצמית הוא מושג המתאר מצבים בהם בני אדם מתנהגים באופן המחבל בסיכוייהם להצליח דווקא במטלות הנתפשות בעיניהם כחשובות במיוחד. המושג הוגדר ונחקר לראשונה על ידי אדוארד ג'ונס וסטיבן ברגלס.

חבלה עצמית יכולה להיות שיטה לשימור הערכה עצמית, אך היא יכולה גם לשמש לשיפור עצמי ולניהול הרושם.

בסקירת מחקרים שעסקו בחבלה עצמית נמצא שהיא נפוצה יותר כאשר יש במצב איום על מימד חשוב בעצמי, כאשר יש אפשרות לגיטימית לחבלה עצמית וכאשר הביצוע אינו מתוגמל בגמול מוחשי.
נראה שבעלי הערכה עצמית גבוהה משתמשים בחבלה עצמית כך שתאדיר את הערכתם העצמית, בעוד שבעלי הערכה עצמית נמוכה משתמשים בה כך שתגן על הערכתם העצמית מפני פגיעה.

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.