טיוטה:מיכאל (לנדסברג) שילה

מיכאל שילה (נולד ב-1934) הוא דיפלומט ישראלי ששירת במגוון תפקידים בשירות החוץ הישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1934 להורים יוצאי גרמניה ואת כל ילדותו עשה בתל אביב. התגייס לנח"ל עם גרעין של התנועה המאוחדת שהשלים את קיבוץ יפתח בגליל ונבחר לכהן כמזכיר הקיבוץ, בין השנים 1962-1957 למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים להיסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל. בשנים 1965-1962 ניהל את "המכון להשכלה תנועתית" בבית ברל, והיה חבר בהנהלת בית ברל.

בין השנים 1999-1965 עבד בשירות החוץ של ישראל בתפקידים הבאים:עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1969-1965 קונסול בקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק.

1972-1969 בהשאלה ממשרד החוץ לאוניברסיטת חיפה.

1977-1972 יועץ בשגרירות ישראל בטוקיו, יפן.

1980-1977 דובר משרד החוץ

1986-1983 הקונסול הכללי בבוסטון למדינות ניו-אינגלנד.

1990-1986 מנהל מחלקת צפון אמריקה במשרד החוץ ויועץ לשר התפוצות.

1997-1994 שגריר ישראל באוסלו, נורווגיה.

1999-1997 סמנכ"ל וראש אגף אמריקה במשרד החוץ.

אחרי פרישתו מהשירות הדיפלומטי שימש שילה כמנכ"ל מרכז הכנסים ובית ההארחה "משכנות שאננים" בירושלים (2006-1999).

בנוסף כיהן בחברה בוועדת המענקים של הקרן החדשה (2001-1999); כיו"ר האגודה הישראלית לטרשת נפוצה (2007-1999), וכחבר וועד בסניף הירושלמי של ארגון יוצאי מרכז אירופה.

חיים אישיים:

שילה היה נשוי לד"ר רות שילה שנפטרה בפברואר 2022 והינו אביהם של אביגיל, תמר ויוני.