כס הטווס (קאג'ארי)

כס הטווס (בפרסית: تخت طاووس) הוא הכס המלכותי של איראן. בעבר נקרא "כס השמש" (تخت خورشید), בשל עיגול שמש בראשו. המונח "כס הטווס" הפך לכינוי לשושלת הקאג'ארית ולשפע שלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכס נבנה עבור פתח-עלי שאה קג'אר, מלך פרס, בתחילת המאה התשע-עשרה ושימש ככס ההכתרה מאז ואילך. על העבודה היו אמון האדריכל מוחמד חוסין ח'אן צדר אצפהאני, ובבנייתו השתתפו צורפים ואומנים מאצפהאן. הכס מעוטר באלפי אבני חן בצבעים שונים.^[1] בתחילה כונה הכס המלכותי "כס השמש" בזכות המראה העגולה במוצבת בראשו ומדמה את השמש הקורנת. ייתכן כי השם שונה כמחווה לכס הטווס המוגולי, אם כי סברה אחרת גורדסת כי כאשר נשא השאה את טאוס ח'אנום תאג' א-דוולה לאישה ב-1809, טקס הנישואין התקיים על כס המלכות, ומאז הכס קרוי על שמה.^[2]

לכס המלכות צורה של במה מוגבהת אליה הובילו שתי מדרגות. המדרגות מציגות דימויים של חיות. מסביב לבמה מעקה זהב מעוטר בקליגרפיה של פסוקי קוראן. באמצע הבמה היה יושב השאה, מוגבה ורם. בכס הוצגו גם שתי ציפורים מפוסלות משני צדי השמש, כשפניהן מופנות אליה. עיטור זה הוסיף לסמליות של כס המלכות המוגבה, בכך שיצר תחושה כאילו הכס ניצב הרחק מהקרקע ונוטה לכיוון השמים.

עד 1980 כס הטווס ניצב באולם המראה של ארמון גולסטן. ב-1980 הוחלט להעביר אותו לכספת של תכשיטי הכתר האיראניים בבנק המרכזי של איראן, שם הוא מוצג כעת.

איור של כס השמש, 1892
נאסר א-דין שאה יושב על מדרגות כס השמש באולם המראה של ארמון גולסטן
פתח-עלי שאה על כס השמש: ציור מסביבות 1835

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא כס הטווס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Abbas Milani, The Shah, St. Martin's Publishing Group, 2011, p. 29.
^ Abbas Amanat, Pivot of the Universe: Nasir Al-Din Shah Qajar and the Iranian Monarchy, University of California Press, 1997, PL. 27.

[1] Abbas Milani, The Shah, St. Martin's Publishing Group, 2011, p. 29.

[2] Abbas Amanat, Pivot of the Universe: Nasir Al-Din Shah Qajar and the Iranian Monarchy, University of California Press, 1997, PL. 27.

[1]

[2]