פרסית

פרסית (فارسی)
סך כל הדוברים:	כ-100,000,000
מספר הדוברים שזאת שפת אמם:	כ-46,000,000
שיטת הכתב:	אלפבית ערבי בתוספות ושינויים קלים
סיווג משפחתי:	הודו-אירופית  הודו-איראנית   איראנית    איראנית דרום-מערבית     פרסית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות:	איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן
גוף מפקח:	فرهنگستان زبان و ادب فارسی - האקדמיה ללשון ולספרות הפרסית
ראו גם: שפה • רשימת שפות

פרסית (فارسی, פַֿארְסִי) היא שפה איראנית. הפרסית מדוברת כשפת אם בפי 38 מיליון דוברי פרסית באיראן, 8 מיליון דוברי פרסית באפגניסטן ועוד קהילות במדינות סמוכות לאיראן. פרסית היא שפתה הרשמית של הרפובליקה האסלאמית של איראן וכמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם והשאר דוברים אותה כשפה שנייה. בטג'יקיסטן השפה הרשמית היא טג'יקית, לשון קרובה ללשון הפרסית. אחת הלשונות הרשמיות של אפגניסטן היא הדארי, לשון הקרובה אף היא ללשון הפרסית. באיראן השם דארי משמש לתיאור הפרסית הקלאסית.

הפרסית מתועדת החל מהעת העתיקה. נהוג לחלק את ההיסטוריה של הלשון הפרסית לשלושה חלקים עיקריים:

• הפרסית העתיקה - לשון הממלכה האחמנית, נכתבה בכתב יתדות.
• הפרסית האמצעית - לשונה של האימפריה הסאסאנית. נכתבה בכתב המזכיר את האלפבית הארמי, אך חסר אבחנות רבות.
• הפרסית החדשה - לשון איראן ואפגניסטן החל מהכיבוש האסלאמי. נכתבת באלפבית הערבי, אליו מתווספות מספר אותיות. הפרסית הקלאסית, הנחשבת לפרסית חדשה מוקדמת (הלכה למעשה, הפרסית החדשה של ימי הביניים) קיימת בצורה כתובה מהמאה התשיעית לספירה לערך.

הפרסית אינה מבחינה בין מינים דקדוקיים. הפועל הפרסי נוטה בגוף ומספר, ומערכת הפועל מכילה צורות סינתטיות (צורות העבר, ההווה, האווי והציווי) לצד צורות פריפרסטיות המורכבות מפועל עזר הנושא, יחד עם תבנית הנטייה עצמה, מידע דקדוקי ואלמנט פעלי הנושא בעיקר מידע לקסיקלי (צורות העתיד, העבר הרחוק ועוד). שם העצם הפרסי אינו נוטה ביחסה ובמין דקדוקי (החל מהפרסית האמצעית) אלא רק במספר - יחיד ורבים. הפרסית מכירה תווית סיתום פוסטפוזיטיבית בלבד, והיא חסרת תווית ידוע.

הפרסית נכתבת באמצעות גרסה של האלפבית הערבי המותאמת לכתיבת הפרסית והכוללת 32 אותיות. חלק מהאותיות באלף-בית זה התפתחו לשם כתיבת הגאים שאינם קיימים בערבית. מילים ערביות נכתבות בדרך-כלל בכתיב המקורי שלהן, גם אם הן כוללות הגאים שאינם נהגים בפרסית. לפיכך יש אותיות המשמשות רק בכתיבת מילים ממוצא ערבי. בפרסית נעשה שימוש נרחב באמות קריאה, הרבה יותר מהמקובל בערבית, אולם כלל זה חל רק על מילים ממוצא פרסי, ולא על מילים ממוצא ערבי.

באוצר המילים הפרסי מילים רבות ממקורות זרים, רובן מקורן בערבית, וחלק גדול אחר מהמילים השאולות - מקורו בצרפתית. בתקופה שבה נפוץ האסלאם באיראן החליפו מילים ערביות שאולות חלק גדול מהמילים הפרסיות. השפה הפרסית היום כוללת מספר רב של מילים ממוצא ערבי, אולם הגייתן הותאמה למערכת ההגאים הפרסית, כך שהן נשמעות שונות למדי מהגרסה הערבית שלהן. יש גם מילים רבות המשותפות לטורקית ולפרסית, אף על-פי שמדובר בשפות שונות מאוד זו מזו. במאה ה-20, עם התחזקות ההשפעה האירופית באיראן, היתוספו מילים רבות שמוצאן צרפתי, וגם מילים שאולות מגרמנית. כיום אפשר למצוא בפרסית מילים חדשות רבות השאולות מאנגלית בעיקר מונחים טכניים בתחום המחשבים, תחומים שונים במדע ובתחומים טכנולוגיים אחרים.

כתיבה והגייה של השפה הפרסית

‏הגיית וכתיבת השפה הפרסית
‏העיצורים
‏סימון גראפי				‏תעתיק IPA‏	‏הערך הפונטי
בודד	תחילי	אמצעי	סופי
ا	ا	ﺎ	ﺎ	ʔ	אינו נהגה או שנהגה כהגיית אל"ף; עשוי לשאת תנועות חולם או צירי פתוחים
ب	ﺑ	ـبـ	ـب	b	נהגה כהגיית בי"ת
ﭖ	ﭘ	ـپـ	ـپ	p	נהגה כהגיית פ"א
ت	ﺗ	ـتـ	ـت	t	נהגה כהגיית ת"ו
ث	ﺛ	ـثـ	ـث	s	משמש מלים שאולות מערבית, ונהגה כהגיית סמ"ך
ج	ﺟ	ـجـ	ﺞ	ʤ	נהגה כהגיית גימ"ל גרושה
ﭺ	ﭼ	ـچـ	ﭻ	ʧ	נהגה כהגיית צד"י גרושה
ح	ﺣ	ـحـ	ﺢ	h	נהגה כהגיית ה"א או שלא נהגה כלל
خ	ﺧ	ـخـ	ﺦ	x	נהגה כהגיית כ"ף רפה
د	د	ـد	ـد	d	נהגה כהגיית דל"ת
ذ	ذ	ـذ	ـذ	z	משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ر	ر	ـر	ـر	r	נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
ز	ز	ـز	ـز	z	נהגה כהגיית זי"ן
ﮊ	ﮊ	ـژ	ـژ	ʒ	נהגה כהגיית זי"ן גרושה
ﺱ	ﺳ	ـسـ	ـس	s	נהגה כהגיית סמ"ך
ﺵ	ﺷ	ﺸ	ـش	ʃ	נהגה כהגיית שי"ן ימנית
ص	ﺻ	ـصـ	ـص	s	משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך
ﺽ	ﺿ	ـضـ	ـض	z	משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ط	طـ	ـطـ	ـط	t	משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית ת"ו
ﻅ	ظـ	ـظـ	ـظ	z	משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ع	عـ	ـعـ	ـع	ʔ	מופיעה במלים שאולות מערבית, נהגית כהגיית אל"ף או שאינה נהגית כלל
غ	غـ	ـغـ	ـغ	ɣ, ɢ	נהגית כהגיית גימ"ל רפה/רי"ש מודרנית, בתחילת מלה נהגה כגימ"ל ענבלית יותר
ﻑ	فـ	ـفـ	ـف	f	נהגה כהגיית פ"א רפה
ق	قـ	ـقـ	ـق	ɣ, ɢ, q	נהגית כמו غ; בניבים מסוימים נהגית כמו קו"ף מקראית (ענבלית)
ک	کـ	ـکـ	ـک	k	נהגה כהגיית כ"ף
گ	ﮔـ	ـگـ	ـگ	ɡ	נהגה כהגיית גימ"ל
ﻝ	لـ	ـلـ	ـل	l	נהגה כהגיית למ"ד
م	مـ	ـمـ	ـم	m	נהגה כהגיית מ"ם
ن	نـ	ـنـ	ـن	n	נהגה כהגיית נו"ן
و	و	ـو	ـو	v	נהגה כהגיית בי"ת רפה; עשוי לשמש תנועות חולם ושורוק או דיפתונג אוו
ﻩ	هـ	ـهـ	ـه	h	נהגה כהגיית ה"א; עשוי לשמש תנועת צירי פתוח או שלא להיהגות כלל
ﻯ	يـ	ـيـ	ـﯽ	j	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית; עשוי לשמש תנועת חיריק או תנועת צירי

דקדוק

סדר הרכיבים במשפט הפעלי בפרסית: סדר הרכיבים במשפט הפרסי אינו קבוע לחלוטין, אבל המבנה הרגיל של משפט בפרסית הוא SOV, כלומר: נושא, משלימים (משבצת אופציונלית), אלמנט פרדיקטיבי (פועל). משבצת הנושא מוגדרת על ידי הרכיב המקיים התאם עם צורת הפועל (גוף ומספר), וניתן למצוא בה - שם עצם, אינפיניטיב, ביטויי מספר וכמות וכינוי גוף. משבצת המשלימים והאדוורבים תלויה במסגרת ההצרכה והערכיות של הפועל במשפט (המצוי, אם בכלל, במשבצת הפרדיקאט). המושא הישיר מאופיין על ידי הפוסטפוזיציה ra (דומה, אך לא חופף מבחינת התפוצה ל"את ה-" בעברית). משלימים נוספים מאופיינים על ידי פרפוזיציות שונות. במשבצת הפרדיקאט ניתן למצוא פועל פיניטי (דהיינו המאופיין בגוף), שם עצם או ביטוי שימני. כאשר הפרדיקאט הוא שם עצם, ימצא לאחריו אוגד פעלי בדגמים מסוימים, אך קיימים דגמים בלי משבצת אוגד (דהיינו משפטים שימניים).

כינויי הגוף: כינויי הגוף השונים אינם מהווים קטיגוריה דקדוקית, אלא סינתזה של מספר קטיגוריות. עם זאת, קיים יתרון בהצגתם כטבלה - הסביבה התחבירית והפונקציונלית בה ניתן למצאם אינה שווה עבור כל כינויי הגוף ובייחוד ניתן למצוא הבדל סביבתי ותחבירי בין הגופים הראשון והשני ובין הגוף השלישי. כינויי הגוף בפרסית, כשאר שמות העצם, אינם מבחינים במין דקדוקי.

• من man- גוף ראשון יחיד. ما mā - גוף ראשון רבים.
• تو to - גוף שני יחיד. شما shomā - גוף שני רבים.
• او / وی vey / u - גוף שלישי יחיד. ايشان ishān - גוף שלישי רבים.
• آن ān - גוף שלישי יחיד. آنها ānhā - גוף שלישי רבים.

shomā - משמש לעתים בפניות מנומסות כגוף שני יחיד. u ו-ishān - מציינים בני אדם בלבד. האחרון מסמן איזכור מנומס. ān ו-ānhā - פורמלית מהווים כינויים רומזים, אך משמשים פונקציונלית ככינויי גוף.

בשפה הפרסית, לא ניתן להגות מילה המתחילה עם הצליל "ס" ולאחר מכן אות עיצור ולכן בדרך כלל מוסיפים את הצליל /e/ (סימן הניקוד "סגול"); לדוגמה, ספגטי - א-ספגטי.

שאילה עברית של מילים פרסיות

מילים פרסיות רבות נשאלו לעברית, בעיקר מהפרסית הקדומה. חלק גדול משאילות אלה מצויות כבר בתנ"ך, בספרים שנכתבו בתקופת שלטון האימפריה הפרסית (דוגמה מובהקת היא מגילת אסתר).

• המילה "זמן" שאולה משורש איראני שפירושו "הולך". מילה זו התקבלה במשמעות זו גם בשפות שמיות אחרות, למשל ערבית, וגם בטורקית ששאלה אלפי מילים פרסיות, ישירות או דרך הערבית.
• המילה "דת", המופיעה במגילת אסתר במשמעות "חוק" או "נוהג", מוצאה מהמילה הפרסית שמשמעותה "נתון", ואשר קיבלה במשך הזמן גם את המשמעות "חוק".
• המילה "פרדס" מוצאה מהמילה הפרסית שפירושה "גן". מילה זו התקבלה גם בערבית וגם בשפות אירופיות במשמעות "גן-עדן" (למשל באנגלית: Paradise).
• שם העץ "אזדרכת" פירושו בפרסית "עץ החופשיים".
• המילה "בוסתן", המורכבת מהמילה "בו" שפירושה "ריח טוב" והסיומת "סתן" המציינת אזור, חבל ארץ. מילה זו נשאלה גם לערבית.