פרסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרסית (فارسی)
מדינות בהן מדוברת: איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן, עיראק, בחריין
אזורים בהם מדוברת: המזרח התיכון
סך כל הדוברים: כ-100,000,000
דוברי שפת אם: כ-46,000,000
כתב: אלפבית ערבי
סיווג משפחתי: הודו-אירופית
הודו-איראנית
איראנית
דרום-מערבית
פרסית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן
גוף מפקח: فرهنگستان زبان و ادب فارسی - האקדמיה ללשון ולספרות הפרסית
ראו גם: שפהרשימת שפות

פרסית (فارسی, פַֿארְסִי) היא שפה איראנית. הפרסית מדוברת בפי 80 מיליון באיראן, 8 מיליון באפגניסטן ועוד קהילות במדינות סמוכות לאיראן. זוהי שפתה הרשמית של הרפובליקה האסלאמית של איראן וכמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם והשאר כשפה שנייה. בטג'יקיסטן השפה הרשמית היא טג'יקית - לשון הקרובה לפרסית. אחת הלשונות הרשמיות של אפגניסטן היא הדארי, לשון הקרובה אף היא לפרסית. באיראן השם דארי משמש לתיאור הפרסית הקלאסית.

הפרסית מתועדת החל מהעת העתיקה. נהוג לחלק את ההיסטוריה של הלשון הפרסית לשלושה חלקים עיקריים:

הפרסית אינה מבחינה בין מינים דקדוקיים. הפועל הפרסי נוטה בגוף ומספר, ומערכת הפועל מכילה צורות סינתטיות (צורות העבר, ההװה, האווי והציװי) לצד צורות פריפרסטיות המורכבות מפועל עזר הנושא, יחד עם תבנית הנטייה עצמה, מידע דקדוקי ואלמנט פועלי הנושא בעיקר מידע לקסיקלי (צורות העתיד, העבר הרחוק ועוד). שם העצם הפרסי אינו נוטה ביחסה ובמין דקדוקי (החל מהפרסית האמצעית) אלא רק במספר - יחיד ורבים. הפרסית מכירה תוית סיתום פוסטפוזיטיבית בלבד, וחסרת תוית ידוע.

נכתבת באמצעות גרסת האלפבית הערבי המותאמת לכתיבת הפרסית וכוללת 32 אותיות. חלק מהאותיות התפתחו לשם כתיבת הגאים שאינם קיימים בערבית. מלים ערביות נכתבות בדרך-כלל בכתיבן המקורי, גם אם כוללות הגאים שאינם נהגים בפרסית. לפיכך יש אותיות המשמשות רק בכתיבת מלים ממוצא ערבי. בפרסית נעשה שימוש נרחב באמות קריאה, הרבה מן המקובל בערבית, אולם כלל זה חל רק על מלים ממוצא פרסי ולא ממוצא ערבי.

באוצר המלים הפרסי מלים רבות ממקורות זרים, רובן מערבית, וחלק גדול אחר מהמלים השאולות - בצרפתית. בתקופה שבה נפוץ האסלאם באיראן החליפו מלים ערביות שאולות חלק גדול מהפרסיות. השפה הפרסית היום כוללת מספר רב של מלים ממוצא ערבי, אולם הגייתן הותאמה למערכת ההגאים הפרסית, כך שהן נשמעות שונות למדי מהגרסה הערבית שלהן. ישנן גם מלים רבות המשותפות לטורקית ולפרסית, אף-על-פי שמדובר בשפות שונות מאוד זו מזו. במאה ה-20, עם התחזקות ההשפעה האירופית באיראן, התװספו מלים רבות שמוצאן צרפתי, וגם מלים שאולות מגרמנית. כיום אפשר למצוא בפרסית מלים חדשות רבות השאולות מאנגלית בעיקר מונחים טכניים בתחום המחשבים, תחומים שונים במדע ובתחומים טכנולוגיים אחרים.

הגיית השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונמות בפרסית
סדקי ענבלי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי [ŋ] n m
סותם ʔ q] g k d t b p
מחוכך ʤ ʧ
חוכך h ɣ x ʒ ʃ z s v f
מקורב
(צדי)
w j
l
מקיש ɾ
רוטט [r]
מיקום תנועות בפרסית
העיצורים
הסימון הגראפי תעתיק
IPA
הערך הפונטי
בודד תחילי אמצעי סופי
ا ـا ʔ אינו נהגה או שנהגה כהגיית אל"ף; עשוי לשאת תנועות חולם או צירי פתוחים
ب بـ ـبـ ـب b נהגה כהגיית בי"ת
ـپـ ـپ p נהגה כהגיית פ"א
ت تـ ـتـ ـت t נהגה כהגיית ת"ו
ث ثـ ـثـ ـث s משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך
ج ﺟـ ـﺠـ ـﺞ ʤ נהגה כהגיית גימ"ל גרושה
ـچـ ʧ נהגה כהגיית צד"י גרושה
ح حـ ـحـ ـح h נהגה כהגיית ה"א או שלא נהגה כלל
خ خـ ـخـ ـخ x נהגה כהגיית כ"ף רפה
د ـد d נהגה כהגיית דל"ת
ذ ـذ z משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ر ـر r נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
ز ـز z נהגה כהגיית זי"ן
ـژ ـژ ʒ נהגה כהגיית זי"ן גרושה
س سـ ـسـ ـس s נהגה כהגיית סמ"ך
ش شـ ـشـ ـش ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
ص صـ ـصـ ـص s משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך
ض ضـ ـضـ ـض z משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ط طـ ـطـ ـط t משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית ת"ו
ظ ظـ ـظـ ـظ z משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ع عـ ـعـ ـع ʔ מופיעה במלים שאולות מערבית, נהגית כהגיית אל"ף או שאינה נהגית כלל
غ غـ ـغـ ـغ ɣ, ɢ נהגית כהגיית גימ"ל רפה/רי"ש מודרנית, בתחילת מילה נהגה כגימ"ל ענבלית יותר
ف فـ ـفـ ـف f נהגה כהגיית פ"א רפה
ق قـ ـقـ ـق ɣ, ɢ, q נהגית כמו غ; בניבים מסוימים נהגית כמו קו"ף מקראית (ענבלית)
ك كـ ـكـ ـك k נהגה כהגיית כ"ף
گ ﮔـ ـگـ ـگ ɡ נהגה כהגיית גימ"ל
ل لـ ـلـ ـل l נהגה כהגיית למ"ד
م مـ ـمـ ـم m נהגה כהגיית מ"ם
ن نـ ـنـ ـن n נהגה כהגיית נו"ן
و ـو v נהגה כהגיית בי"ת רפה; עשוי לשמש תנועות חולם ושורוק או דיפתונג אוו
هـ ـهـ ـه h נהגה כהגיית ה"א; עשוי לשמש תנועת צירי פתוח או שלא ליהגות כלל
ي يـ ـيـ ـي j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית; עשוי לשמש תנועת חיריק או תנועת צירי

דקדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הרכיבים במשפט הפעלי בפרסית: סדר הרכיבים במשפט הפרסי אינו קבוע לחלוטין, אבל המבנה הרגיל של משפט בפרסית הוא SOV, כלומר: נושא, משלימים (משבצת אופציונלית), אלמנט פרדיקטיבי (פועל). משבצת הנושא מוגדרת על ידי הרכיב המקיים התאם עם צורת הפועל (גוף ומספר), וניתן למצוא בה - שם עצם, אינפיניטיב, ביטויי מספר וכמות וכינוי גוף. משבצת המשלימים והאדוורבים תלויה במסגרת ההצרכה והערכיות של הפועל במשפט (המצוי, אם בכלל, במשבצת הפרדיקאט). המושא הישיר מאופיין על ידי הפוסטפוזיציה ra (דומה, אך לא חופף מבחינת התפוצה ל"את ה-" בעברית). משלימים נוספים מאופיינים על ידי פרפוזיציות שונות. במשבצת הפרדיקאט ניתן למצוא פועל פיניטי (דהיינו המאופיין בגוף), שם עצם או ביטוי שמני. כאשר הפרדיקאט הוא שם עצם, ימצא לאחריו אוגד פועלי בדגמים מסוימים, אך קיימים דגמים בלי משבצת אוגד (דהיינו משפטים שימניים).

כינויי הגוף: כינויי הגוף השונים אינם מהווים קטיגוריה דקדוקית, אלא סינתזה של מספר קטיגוריות. עם זאת, קיים יתרון בהצגתם כטבלה - הסביבה התחבירית והפונקציונלית בה ניתן למצאם אינה שווה עבור כל כינויי הגוף ובייחוד ניתן למצוא הבדל סביבתי ותחבירי בין הגופים הראשון והשני ובין הגוף השלישי. כינויי הגוף בפרסית, כשאר שמות העצם, אינם מבחינים במין דקדוקי.

  • من man- גוף ראשון יחיד. ما - גוף ראשון רבים.
  • تو to - גוף שני יחיד. شما shomā - גוף שני רבים.
  • او / وی vey / u - גוף שלישי יחיד. ايشان ishān - גוף שלישי רבים.
  • آن ān - גוף שלישי יחיד. آنها ānhā - גוף שלישי רבים.

shomā - משמש לעתים בפניות מנומסות כגוף שני יחיד. u ו-ishān - מציינים בני אדם בלבד. האחרון מסמן איזכור מנומס. ān ו-ānhā - פורמלית מהווים כינויים רומזים, אך משמשים פונקציונלית ככינויי גוף.

לא ניתן להגות מילה המתחילה בעיצור /s/ ולאחריו עיצור נוסף (כלומר CC)V) שראשו [s]) ולכן בדרך כלל מוסיפים את תנועת /e/ (סימן הניקוד "סגול"); לדוגמה, ספגטי - א-ספגטי.

שאילה עברית של מילים פרסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילים פרסיות רבות נשאלו לעברית, בעיקר מהפרסית הקדומה. חלק גדול משאילות אלה מצויות כבר בתנ"ך, בספרים שנכתבו בתקופת שלטון האימפריה הפרסית (דוגמה מובהקת היא מגילת אסתר).

  • המילה "זמן" שאולה משורש איראני שפירושו "הולך". מילה זו התקבלה במשמעות זו גם בשפות שמיות אחרות, למשל ערבית, וגם בטורקית ששאלה אלפי מילים פרסיות, ישירות או דרך הערבית.
  • המילה "דת", המופיעה במגילת אסתר במשמעות "חוק" או "נוהג", מוצאה מהמילה הפרסית שמשמעותה "נתון", ואשר קיבלה במשך הזמן גם את המשמעות "חוק".
  • המילה "פרדס" מוצאה מהמילה הפרסית שפירושה "גן". מילה זו התקבלה גם בערבית וגם בשפות אירופיות במשמעות "גן-עדן" (למשל באנגלית: Paradise).
  • שם העץ "אזדרכת" פירושו בפרסית "עץ החופשיים".
  • המילה "בוסתן", המורכבת מהמילה "בו" שפירושה "ריח טוב" והסיומת "סתן" המציינת אזור, חבל ארץ. מילה זו נשאלה גם לערבית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]