כריסטין קנגלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטין קנגלו
Christine Carla Kangaloo
קנגלו בשנת 2008
קנגלו בשנת 2008
לידה 1 בדצמבר 1961 (בת 62)
סן פרננדו, טרינידד וטובגו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה טרינידד וטובגו
השכלה

אוניברסיטת איי הודו המערבית ( .LL.B)

בית הספר למשפטים של יו ודינג (LEC)
מפלגה

התנועה הלאומית העממית (2011–2015)

עצמאית (2015-היום)
בן זוג קרווין גרסיה
הנשיאה השביעית של טרינידד וטובגו (2023-היום)
נשיאת הסנאט של טרינידד וטובגו (2015 - 2023)
חברה בסנאט (2015 - 2023)
שרת המדע, הטכנולוגיה והחינוך העל-יסודי (2007 - 2010)
חברת פרלמנט מטעם מחוז פוינט-א-פייר (2007 - 2010)
שרה לענייני משפט (2005 - 2007)
שרה במשרד ראש הממשלה (אספקת שירותים חברתיים) (2002 - 2005)
סגנית נשיא הסנאט של טרינידד וטובגו (2002)
סנטורית מטעם האופוזיציה (2001)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כריסטין קרלה קנגלו (Christine Carla Kangaloo) (נולדה ב-1 בדצמבר 1961)[1] היא פוליטיקאית מטרינידד, המכהנת בתור הנשיאה השביעית של טרינידד וטובגו מאז שנת 2023.

היא הייתה נשיאת הסנאט של טרינידד וטובגו משנת 2015 ועד התפטרותה כדי לרוץ לנשיאות ב-2023. היא האדם היחיד שכיהן גם כנשיאה וגם כסגנית נשיא הסנאט של טרינידד וטובגו, האישה הראשונה שכיהנה כסגנית נשיא הסנאט והאישה השנייה (אחרי הנשיאה פולה-מיי ויקס) שכיהנה כנשיאה של טרינידד וטובגו ונשיאת הסנאט.[2][3][4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנגלו נולדה למשפחה הודו-טרינידית פרסביטריאנית לקרלייל וברברה קנגלו והיא החמישית מבין שבעת ילדיהם.[5] היא למדה בבית הספר היסודי הפרסביטריאני גרנט ממוריאל; מנזר סנט ג'וזף, סן פרננדו.[6] קנגלו סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת איי הודו המערבית ויו וודינג בשנת 1983 וקיבלה את התואר במשפטים בשנת 1985.[6]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1985 עד 1992 עבדה קנגלו עם אביה, קרלייל, במשרד עורכי הדין שלו. בשנת 1992, קנגלו הצטרפה לרשות השופטת, כעוזרת רשמת, של בית המשפט העליון. היא כיהנה בתפקיד זה במשך 4 שנים, עד 1996. בעקבות פטירתו הפתאומית של אביה, היא חזרה למשרד עורכי הדין שלו, כדי להשלים את חובותיו.[6] בשנת 1998, גב' קנגלו הצטרפה למשרד עורכי דין מבוסס בסן פרננדו.[6] ב-12 בינואר 2001, קנגלו הפכה לראשונה לחברת פרלמנט כסנאטורית מהאופוזיציה תחת כהונתו של מנהיג האופוזיציה פטריק מאנינג.[7] לאחר מכן כיהנה כסגנית נשיא הסנאט ב-2002 מונתה שרה בלשכת ראש הממשלה. בהמשך מונתה לשרה לענייני משפט בשנת 2005.[8][9] בבחירות הכלליות בטרינידד וטובגו ב-2007, היא נבחרה לבית הנבחרים כמועמדת התנועה הלאומית העממית (PNM) עבור מחוז פוינט-א-פייר ושימשה כשרת המדע, הטכנולוגיה והחינוך התיכוני.[10][11] ב-23 בספטמבר 2015 היא נבחרה לנשיאת הסנאט ב-48 קולות לעומת 21 הקולות שקיבל מועמד האופוזיציה.[4][12] ונכנסה לתפקיד ב-20 במרץ 2023 לכהונה בת 5 שנים.[2][3][4]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנגלו נשואה 24 שנים לקרווין גרסיה והיא מחלימת סרטן.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטין קנגלו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Taitt, Ria (7 בינואר 2023). "FROM RED HOUSE TO PRESIDENT'S HOUSE". Trinidad Express Newspapers (באנגלית). נבדק ב-22 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "96.1 WEFM" (באנגלית). נבדק ב-15 ביולי 2020 – via Facebook. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "Photos of the Day: President Inauguration". Trinidad and Tobago Newsday. 21 במרץ 2023. נבדק ב-24 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 טרינידד וטובגו - ינואר 2023, באתר idea (באנגלית)
  5. ^ Mc Letchie, Alison (2013), "The Parasitic Oligarchy? The Elites in Trinidad and Tobago".
  6. ^ 1 2 3 4 5 [https://www.generationunlimited.org/he-ms-christine-carla-kangaloo H.E. Ms. Christine Carla Kangaloo President, Trinidad and Tobago], generation unlimited (באנגלית)
  7. ^ "Kangaloo to act as President of Trinidad & Tobago". Trinidad and Tobago Government News. נבדק ב-15 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "The Trinidad Guardian -Online Edition Ver 2.0". Trinidad and Tobago Guardian. אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2020. נבדק ב-15 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "The Trinidad Guardian -Online Edition Ver 2.0". Trinidad and Tobago Guardian. אורכב מ-המקור ב-15 ביולי 2020. נבדק ב-15 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Lord, Richard. "?PM: Two elections coming this year". Trinidad and Tobago Guardian (באנגלית). נבדק ב-15 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Battle over Marabella sports ground". Trinidad and Tobago Newsdday. 5 במרץ 2008. נבדק ב-15 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "T&T Guardian" (באנגלית). נבדק ב-15 ביולי 2020 – via Facebook. {{cite web}}: (עזרה)