טרינידד וטובגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה של טרינידד וטובגו
Flag of Trinidad and Tobago.svg Coat of arms of Trinidad and Tobago.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: יחד בשאיפה, יחד בהישג
המנון לאומי: חושלנו באהבת החירות
מיקום טרינידד וטובגו
יבשת אמריקה, דרום אמריקה
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה פורט אוף ספיין
10°40′N 61°31′W / 10.667°N 61.517°W / 10.667; -61.517
העיר הגדולה ביותר צ'אגואנס
משטר דמוקרטיה ליברלית
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
אנתוני קרמונה
קמלה פרסד ביססאר
הקמה
- עצמאות

- תאריך

מהממלכה המאוחדת
31 באוגוסט 1962
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
5,128 קמ"ר 
174 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
1,223,916 נפש 
157 בעולם
238.67 נפש לקמ"ר
51 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
27,140 מיליון $ 
120 בעולם
22,175 $
63 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.760 
67 בעולם
מטבע דולר טרינידד וטובגו ‏ (TTD)
אזור זמן UTC -4
סיומת אינטרנט .tt
קידומת בינלאומית 1-868+
מפת טרינידד וטובגו

הרפובליקה של טְרִינִידַד וְטוֹ‏בַּגּוֹאנגלית: Republic of Trinidad and Tobago) היא מדינת איים בקריביים, צפונית לונצואלה. המדינה שוכנת בין הים הקריבי לבין האוקיינוס האטלנטי, וכוללת את האיים טרינידד וטובגו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות שליטה קולוניאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים התגלו ב־1498 על ידי קולומבוס. טרינידד שימש כמקור לעבדים עבור הספרדים שהשתלטו על האי, ואילו האי טובגו ננטש. במאה ה־18 פרצו בטרינידד מגפות שדילדלו את האוכלוסייה והכריחו את מושל האי להתרחק מאזורי הג'ונגל המועדים למחלות ולקבוע את מושבו בפנים היבשת, בפורט אוף ספיין.

העיר משכה מתיישבים ומסיונרים והאוכלוסייה הנוצרית גדלה לאחר שהממשל הספרדי הציע הטבות למתיישבים קתולים. כתוצאה מההזמנה, הגיעו צרפתים רבים, תושבי האיים הסמוכים, אל טרינידד, ופורט אוף ספיין התפתחה בקצב מואץ. ב־1797, בתקופת המלחמות בין האנגלים לבין נפוליאון, נשלח לטרינידד צי אנגלי גדול, ועשרים שנה לאחר מכן השלימו האנגלים את ההשתלטות על האי.

אל האי השני, טובגו, הגיע ב־1641 דוכס ממזרח אירופה ואיתו קבוצת מתיישבים, אך ב־1658 השתלטו ההולנדים על האי. המלחמה על השליטה באי נמשכה והשתתפו בה בנוסף להולנדים - גם אנגלים וצרפתים, ואגדות על קרבות עקובים מדם נשתמרו לדורות הבאים. גם שודדי הים שלחו ידם באי ואחיזתם בו התחזקה עם הכרזתו כ"נייטרלי". בינתיים שגשגה הכלכלה. שמו של הטבק (באנגלית tobacco - טובקו) נקרא על שם אי זה שבו החלה תעשיית הטבק את דרכה. גם תעשיית קני הסוכר פרחה עד המשבר הגדול במחירי הסוכר ב־1888. המשבר הכלכלי הביא לסיפוחו של האי לטרינידד תחת שלטון הבריטים.

עצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1958 נכללה המושבה טרינידד וטובגו בפדרציה של איי הודו המערבית, ישות פדרטיבית עצמאית למחצה שכללה את רוב מושבות בריטניה בים הקריבי. המושבה פרשה ממנה מפאת אי רצונה לתמוך במדינות האיים הקטנות והעניות שמסביבה. בצעד זה (מסיבות דומות) קדמה לה ג'מייקה. עם פרישתה ב־1962 ניתנה לה עצמאות, והפדרציה התפרקה.

ב-1976 ניתקה טרינידד וטובגו את קשריה עם הכתר הבריטי, שקודם לכן שימש כריבון סמלי של המדינה, והפכה לרפובליקה במסגרת חבר העמים הבריטי.

אריק ויליאמס, מנהיג התנועה הלאומית - עממית (השמרנים) מהלוחמים הגדולים בעד העצמאות הנהיג את ארצו שנים רבות אחריה. משאבי הטבע שהתגלו בשנות ה־70, הנפט והגז הטבעי, חלצו את האיים מסכנת העוני הנפוץ כל כך בקריביים, ורמת החיים הייתה לגבוהה מאוד, יחסית למקובל באזור. אך עדיין הפערים הכלכליים גדולים. %7 מהאוכלוסייה מוגדרים כעל סף רעב. זהו נתון טוב יחסית למדינות המתפתחות, אך אינו מאפשר לראות את טרינידד כנמנית עם המדינות המפותחות.

עם הדלדלות משאבי הטבע, משתדלת ממשלת טרינידד וטובגו לפתח את התיירות כתחליף. יש הבדל מעמדי בין השחורים המהווים שכבה שלטת ומאוגדים ברובם במפלגה השמרנית, לבין ההודים, התומכים במפלגה הסוציאליסטית.

ב-1990 חוללו פעילי ג'מעת אל מוסלמין, ארגון מוסלמי מיליטנטי, ניסיון הפיכה כושל. המורדים, בהנהגת יאסין אבו באכר, השתלטו על הפרלמנט ועל תחנת הטלוויזיה של טרינידד וטובגו, שהייתה אז היחידה במדינה, ושבו את ראש הממשלה, א.נ.ר. רובינסון, ובכירים אחרים. המורדים נכנעו לאחר שישה ימים.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים משתייכים לחבר העמים הבריטי. נחקקה חוקה המבטיחה שלטון דמוקרטי ורמה גבוהה של חופש פוליטי וכלכלי. במדינה אכן נשמרת החוקה בקפדנות. הפרלמנט מורכב משני בתים - סנאט ובו 31 חברים, הממונים על ידי הנשיא, ובית נבחרים בן 36 חברים הנבחרים בבחירות אזוריות לתקופות כהונה חמש שנים. ראש הממשלה הוא בדרך כלל מנהיג הסיעה הגדולה ביותר בבית הנבחרים. הנשיא העומד בראש המדינה ותפקידו טקסי בעיקר נבחר על ידי אספה משותפת של הסנאט ובית הנבחרים.

שתי המפלגות העיקריות, ולרוב גם היחידות שזוכות לייצוג בבית הנבחרים, הן "התנועה הלאומית של העם" (People's National Movement או PNM) השמרנית, שהתמיכה בה רבה בקרב האוכלוסייה ממוצא אפריקאי, ו"הקונגרס הלאומי המאוחד" (United National Congress או UNC) הסוציאל-דמוקרטית, שגרעין התמיכה שלה הוא בשכבות הנמוכות ובאוכלוסייה ממוצא הודי.

בבחירות, שנערכו ב-2002, זכתה מפלגת ה PNM ב-20 מושבים, והרכיבה ממשלה יציבה בראשות פטריק מנינג. זאת לאחר שקואליציית שמאל שלטה בשנים 1995-2001. בבחירות 2001 הושג תיקו 18:18 בין המפלגות הגדולות (והיחידות שזכו לייצוג), והפרלמנט פוזר בתוך פחות משנה. הקואליציה של פטריק מנינג החזיקה מעמד בשלטון עד לבחירות ב-2010 בהם נבחרה לראשונה בתולדות המדינה אישה לראשות הממשלה, קמלה פרסד ביססאר, אשר ייצגה את המיעוט ההודי במדינה והרכיבה קואליציה של חמש מפלגות. ביססאר נבחרה על רקע תמיכה הולכת ופוחתת של הציבור בראש הממשלה הקודם שהשקיע מיליוני דולרים בפרויקטים נדל"ניים וביקורת ציבורית כלפיו על הזנחה של מערכות הרווחה והבריאות.

לממשל המקומי באי טובגו יש מאז 1980 אסיפה משלו המונה שישה עשר חברים, מהם שנים עשר נבחרים וארבעה ממונים. מפלגת ה-PNM מחזיקה באחד עשר מן המושבים באסיפה מאז בחירות 2005. בחוק מ-1996‏[5] הורחבו סמכויותיה של האסיפה המקומית.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרינידד וטובגו היא מדינה עשירה יחסית, והתל"ג לנפש עמד בה ב־2013 על 21,287$, הרבה יותר מאשר במדינות קריביות אחרות. עיקר הכלכלה מבוססת על יצוא נפט ולפיכך היא רגישה מאוד לשינויים במחיריו. טרינידד וטובגו מייצאת גם קפה, דשנים ופרחים. היא מייבאת ציוד מכני, טובין ומזון. עיקר הסחר הוא עם ארצות הברית ומיעוטו עם מדינות דרום אמריקה והקריביים. גם התיירות היא מקור הכנסה חשוב (רבע מיליון תיירים לשנה). מדי שנה נערך בפברואר קרנבל מפואר, המושך אליו מטיילים רבים. החוב החיצוני עמד על 1.9 מיליון דולר ב־1996. שיעור אבטלה גבוה (%16.1 - 1996) מעורר בעיות חברתיות קשות. תקשורת ותחבורה - באיים 10 תחנות רדיו ושלוש תחנות טלוויזיה (400,000 מקלטי טלוויזיה באי). קווי הטלפון באיכות טובה. מתוך שישה נמלי תעופה, שלושה הם בעלי מסלולי המראה מרוצפים. אין באיים רשת מסילות ברזל של ממש.

בעבר סווגה טרינידד וטובגו כמדינה מתפתחת, אך בשנת 2011 היא הוצאה מהרשימה שמנהל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי עקב התפתחותה הכלכלית. יחסית למדינות אחרות בעלות הרכב אתני לא מערבי, זהו הישג גדול.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח מדינה 5,128 קילומטר רבוע. כאשר שטח האי טרינידד - 4,827 קמ"ר, ושטח האי טובגו - 301 קמ"ר. איים נוספים במדינה הם צ'אקאצ'אקארה, מונוס, הואבוס, גאספארי, ליטל טובגו והאי סנט גיילס.

בירת האי, פורט אוף ספיין משמשת כמושב הממשל ומרכז התיירות והמסחר. העיר סן פרננדו, השוכנת גם היא בטרינידד, היא המרכז התעשייתי הראשי של האיים.

האי טרינידד מישורי ברובו. ההרים נמוכים. האי טובגו מיוער והררי יותר. נקודת גובה המקסימלית באיים היא אל סירו דל אריפו שגובהה 940 מ' מעל פני הים והיא ממוקמת בטרינידד. החוף הצפוני של טרינידד מיוער וחיות בר שכיחות בו. שימושי הקרקע במדינה: %46 - יערות; %2 - מרעה; %15 - אדמה ראויה לעיבוד; %9 - יבולים.

האקלים טרופי במדינה. העונה הגשומה היא בין יוני לדצמבר. המדינה מועדת להוריקן ולסופות השכיחות באזור. הטרמפרטורות הממוצעות נעות בין 23 ל-32 מעלות צלזיוס.

טרינידד וטובגו נמצאת על המדף היבשתי של אמריקה הדרומית. למרות זאת, המדינה נחשבת לעתים כחלק מאמריקה הצפונית בגלל השתייכותה לאיים הקאריביים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

21.4% מהתושבים הם בני פחות מ־15. רק 8.1% מבני הארץ עברו את גיל 65. שיעור הריבוי הוא שלילי, גם בשל ילודה נמוכה ובעיקר בשל הגירה מתמדת מהאיים.

תוחלת החיים : 67 שנים לזכר, 72 שנים לנקבה.

החלוקה האתנית:

40% הודים
40% - שחורים
14% - בני תערובת
4% - סינים
1% - לבנים

דתות - 24% - הינדים, 6% - מוסלמים והשאר נוצרים (בעיקר קתולים, אך גם אנגליקנים ופרוטסטנטים).

השפה הרשמית היא אנגלית, אך משתמשים גם בהינדית, בצרפתית ובספרדית. החינוך ברמה גבוהה, והאנלפבתיות מועטה מאוד (2% - 3%).

שיעור הפשע גבוה, אך נמוך מזה שבארצות הברית. בעשור הראשון של המאה ה-21 איימו עסקי הסמים לאיים על שלוות יושבי טרינידד. ב־1993 הסעירה את המדינה התנקשות בעיתונאי שהתמסר למלחמה בסמים. כמו אומות אחרות באיי הודו המערבית, גם טרינידד וטובגו מאוימת על ידי מגפת האיידס. אומנם שירותי הבריאות בטרינידד כשירים יותר מעמיתיהם באפריקה להתמודדות זאת. ישנו מתח גזעי בין שתי הקבוצות האתניות הנבדלות העיקריות, אך התפרצויות של ממש - נדירות.

תמותת ילדים היא בשיעור 16 ל־10,000 (לשם השוואה - בהאיטי - 83, בארצות הברית ובישראל - 9).

הישג עצום של טרינידד וטובגו הוא השמירה על המשטר הדמוקרטי. אומנם, רבים מהישגי מדינת איים קטנה זו יש לזקוף למשאבי הנפט והגז הטבעי, אך הדמוקרטיה והמודעות להשכלה מעידים שלהצלחתה יש סיבות נוספות.

מפורסמים ילידי טרינידד הם חתן פרס נובל לספרות, ו. ס. נאיפול, שחלק מספריו עוסקים באי, האצן לשעבר אטו בולדון והכדורגלן דווייט יורק.

יהודים בטרינידד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע שיהודים אנוסים הגיעו במאה ה־16 לטרינידד מפורטוגל ומספרד, קיימים מספר אנשים אשר טוענים שרבים מתושבי האי הם מצאצאיהם.

במאה ה-20 הגיעו לאיים פליטים יהודים מגרמניה הנאצית. חוקי ההגירה הנוחים שהיו בתוקף בטרינידד עד 1939, אפשרו להם למצוא מקלט באי הקריבי. אלו אומנם ניצלו מהשואה, אך מדיניות אכזרית של השלטון הבריטי באי הביאה לכליאתם במחנות הסגר בחלק משנות המלחמה, שכן יהודים אלו נחשדו, באופן אירוני, בריגול לאויב, עקב נתינותם הגרמנית.

עם סיום מלחמת העולם, התבססו היהודים בטרינידד והקימו קהילה שמנתה כמה מאות, אולם הדה-קולוניזציה ושנאת הלבנים שבעקבותיה, הבריחה את רובם המכריע לארצות הברית ולארצות אחרות. כיום אין קהילה יהודית בטרינידד.

קשר מעניין בין טרינידד לישראל מצוי בסמלי הצבא והמשטרה באיים. הללו דומים מאוד לדגל ישראל בצבעיהם (כחול – לבן) ובסמל המגן דוד. קיימת סברה כי הם עוצבו בהשראתו של קצין בריטי מפלסטינה, ארתור סטפן מאברוגורדאטו, שהתרשם מדגלי התנועה הציונית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ TOBAGO HOUSE OF ASSEMBLY ACT, CHAPTER 25:03, Act 40 of 1996