להב"ה - לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית
להב"ה - לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית הוא מיזם של ממשלת ישראל שהחל בשנת 2001, שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. המיזם מתמקד בהטמעת טכנולוגיית המידע והגברת המודעות לשימוש בה בפריפריה ובאוכלוסיות חלשות, בדגש על ילדים ונוער.
הפרויקט מבוסס על הרעיון של הקמת מרכזי תקשוב ביישובי הפריפריה, והוא מעניק נגישות פיזית למחשב ולאינטרנט למי שאין ידו משגת, הדרכת שימוש במחשב ובאינטרנט, הטמעת שירותי ממשל זמין, הקניית מיומנויות והרגלי שימוש באינטרנט כמקור מידע וכפלטפורמה תקשורתית וקהילתית. במסגרת הפרויקט פועלים כיום 14 מרכזי להב"ה, המרכזים פועלים במשך רוב שעות היום ומספקים שירותי הדרכה לכלל האוכלוסייה ללא תשלום. בכל מרכז צוות הדרכה מיומן הכולל מנהל וארבעה מדריכים, שתי כיתות הדרכה המכילות כ-40 עמדות מחשב המחוברות לאינטרנט בפס רחב.
המיזם מתוקצב, מנוהל ומופעל על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר. למעלה מ-40 אלף משתתפים מהאוכלוסייה המבוגרת ולמעלה מ-60 אלף ילדים עברו במסגרתו הכשרות רבות ומגוונות.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בשנת 2001, בעקבות יוזמה של חבר הכנסת מיכאל איתן, שהיה יו"ר ועדת האינטרנט וטכנולוגית המידע בכנסת, החליט שר האוצר סילבן שלום, לנקוט בצעדים לגישור הפערים הדיגיטליים בישראל, וזאת בנוסף לפעילות התשתיתית הרחבה והמקיפה של ממשל זמין לכל אזרח במדינת ישראל. להב"ה הוכרז כפרויקט דגל להגשמת מטרה זו, מתוך הנחה כי צמצום הפער הדיגיטלי יוביל לצמצום הפער החברתי בדורות הבאים.
תמצית הליבה של הפער הדיגיטלי סובבת סביב הכרה בקיומה של כלכלת מידע מסוג חדש המאופיינת בהשבחת ההון האנושי בכל הקשור בהקניית מיומנויות שימוש בטכנולוגיית המידע ויכולות לתרגום המיומנויות האלה לאמצעי ייצור ומוצרים מוטי מידע.
בין השנים 2002 ל-2004 הוקמו 15 מרכזי הדרכה קהילתיים, ובהם עמדות מחשב המקושרות לאינטרנט. בשנת 2004 חשף העיתונאי יואב יצחק כי להב"ה הפך בפועל לפרויקט תעסוקה לחברי מרכז הליכוד ומקורביהם. בעקבות החשיפה נכתב על הפרויקט דו"ח חמור שהצביע על "בזבוזים ושיקולים תמוהים". בעקבות זאת החליט שר האוצר בנימין נתניהו על שורה של שינויים וקיצוצים בפרויקט.[1] בחודש פברואר 2011 פרסם החשב הכללי במשרד האוצר מכרז נוסף למתן שירותי הדרכה וניהול ל-17 מרכזי להב"ה חדשים שיוקמו בטבריה, עכו, מע'אר, סחנין, באקה ג'ת, טייבה, נצרת, אלעד, בני-ברק, מודיעין עילית, ירושלים, דימונה, ערד, קריית-גת, קריית-מלאכי, קריית-שמונה ומעלות תרשיחא.[2]
[עריכה] מטרות
חזון הפרויקט הוא צמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית על ידי מתן אפשרות לכל אזרח, להשתמש באינטרנט ולרכוש את הידע הנחוץ לו לצריכת מידע דגיטלי, לשיפור רווחתו בחיי היומיום. הפרויקט מעניק שירותי הדרכה וגלישה באינטרנט ללא תשלום למגוון רחב של קבוצות אוכלוסייה.
- מתן נגישות פיזית למחשב ולאינטרנט לכל מי שאין ידו משגת.
- הקניית מיומנויות והרגלי שימוש במחשב ובאינטרנט לאוכלוסיות היעד.
- הקניית מיומנויות והרגלי שימוש באינטרנט כמקור מידע דיגיטלי וכפלטפורמה תקשורתית וקהילתית.
- הטמעת שירותי Gov.il (ממשל זמין).
- הכשרת תלמידים בנושאים טכנולוגים מתקדמים.
- הרחבת דעת והשכלה באמצעים דיגיטליים לכלל האוכלוסייה.
- העלאת פריון המשק והתוצר הלאומי, באמצעות השקעה בהון האנושי.
[עריכה] אוכלוסיית יעד:
- גני ילדים ועד תלמידי יסודי בגילאי : 4 -12 (עד כיתה ו').
- תלמידי על יסודי בגילאי : 13 - 18 (כיתות ז'-י"ב).
- מבוגרים בגילאי 21+
- גמלאים
