מאגי לאובסר
 | |
| לידה |
14 באפריל 1886 Swartland, דרום אפריקה  |
|---|---|
| פטירה |
17 במאי 1973 (בגיל 87) סטרנד, דרום אפריקה |
| מקום לימודים |
בית הספר סלייד לאמנות יפה |
| תחום יצירה | ציירת |
| זרם באמנות | אקספרסיוניזם • פוביזם |
| הושפעה על ידי |
קרל שמידט-רוטלוף |
  | |
מריה מגדלנה לאובסר (באנגלית: Maria Magdalena Laubser), הידועה בשם מגי לאובסר (באנגלית: Maggie Laubser; 14 באפריל 1886 – 17 במאי 1973)[1] הייתה ציירת ואמנית הדפס דרום אפריקאית. היא נחשבת בדרך כלל, יחד עם אירמה שטרן, כמי שהביאה את האקספרסיוניזם לדרום אפריקה.[2] העבודה שלה התקבלה בתחילה בזלזול מצד המבקרים, אך עם הזמן הייתה לאמנית דרום אפריקאית מובילה.
תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאובסר נולדה בחווה במלמסברי, במחוז החקלאי סוורטלנד. היא הייתה הבכורה מבין ששת ילדיהם של גרדהאוס פטרוס כריסטיאן לאובסר וג'ואנה קטרינה לאובסר (לבית הולם).[3] ילדותה המאושרת עברה עליה באווירה הפסטורלית של חוות החיטה של משפחתה.[4][5]
,_oil_on_canvas,_520_x_420_mm.jpg)
בתיכון למדה בפנימייה פרטית, שם החלה ללמדו ציור. ב-1901 חזרה לחווה, ובעת ביקור בקייפטאון, פגשה את הציירת הריאליסטית ביאטריס הייזל, שהכירה אותה לצייר אדוארד ראוורת, ומאלה שאבה השראה ללמוד אמנות באופן רציני.
ב-1903 החלה ללמוד ציור אצל ראוורת בקייפטאון למשך מספר חודשים, שבמהלכם כבר זכתה במדליית כסף בתחרות.[6] ב-1907 כבר הייתה טובה מספיק כדי להיבחר לאגודת האמנים של דרום אפריקה (SASA - South African Society of Artists), ב-1910 היא פתחה סטודיו משלה ברחוב סטרנד, בקייפטאון.
ב-1912 הלכה לעבוד כאומנת אצל משפחת חוואים עשירה בטרנסוואל, שם לימדה בין היתר אמנות ורקמה. במהלך חופשה בדרבן, פגשה את הקונסול ההולנדי, יאן הנדריק ארנולד באלווה, והוא הציע לממן לה ולאחותה לימודי אמנות בהולנד.
הולנד ואנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאובסר ואחותה חנה נסעו להולנד באוקטובר 1913, וחיו בתחילה במושבת אמנים בלארן. שם פגשה מגוון אמנים, משוררים ומוזיקאים בעלי שם. בשנות חייו האחרונות חי בלארן האמן אנטון מאוב (1838 – 1888), שהיה ממשפיעיו של וינסנט ואן גוך, ולאובסר עבדה בסטודיו שהוא יסד שם.
כפרצה מלחמת העולם הראשונה, לאובסר עברה ללונדון, ונרשמה ללימודים במכון סלייד לאמנות.
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1919 עזבה לאובסר את לונדון, ונסעה לבלגיה, שם הכירה את ארנולד באלווה, בנו של הקונסול שסייע לה בלימודיה, והשניים נהיו לזוג. באלווה גם הוא היה אמן, והיא טיילה ועבדה עמו, והכירה כך אמנים אירופאים נוספים.[7]
ב-1920, השניים נסעו לאיטליה, וחיו ועבדו בקומונה טורי דל בנקו על שפת אגם גארדה. במהלך תקופה זו, אביו של באלווה תמך בהם כלכלית, דבר שאפשר לעשות את האמנות שרצו, בלי להתחשב במכירות.
בריאותו של באלווה האב התדרדרה, וב-1921 לאובסר ובן זוגה נסעו איתו לבית הבראה, שם הוא נפטר. לאחר מכן, לאובסר המשיכה בטיוליה, בעיקר בין גרמניה למילאן, בשלב מסוים כבר ללא באלווה.
לאובסר החליטה להתבסס בברלין, ולצאת משם למסעותיה. בברלין התחילה להתערבב בחוגים דיפלומטיים בנוסף לתרבותיים.
היה זה בתקופה זו, בין 1922 ל-1924, שגילתה את האקספרסיוניזם הגרמני, והחלה לעבוד בסגנון המושפע ממנו.
בכורה וקבלה בדרום אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 1924 שבה לאובסר לדרום אפריקה, לחווה המשפחתית. משם יצרה קשרים עם מגוון אמנים דרום אפריקאים, ואף התבקשה להראות את עבודתה בתערוכות בקייפטאון. החוויה הייתה לה קשה - בדומה לאמנית אירמה שטרן, היא פגשה בביקורת חריפה, לדוגמת זו מהמבקר של The Cape Times ברנרד לואיס, שראה את ציוריה בתערוכה קבוצתית:
"האם קיים בכל דרום אפריקה אדם נורמלי, שפוי אחד שיכול להעריך כעבודת אמנות, ליהנות בתור תמונה - את זו ששלחה מאגי לאובסר?"
את תערוכת היחיד הראשונה שלה הציגה ב-1929, ובו פגשה את מרטין דו טואה, שהפך לתומך נלהב שלה, וארגן לה תערוכת יחיד נוספת בטרנסוואל.[6]
ב-1936 נפטר אביה. את החווה ירש אחיה, ושארית הירושה עברה בקרן נאמנות לאמה, אותה לאובסר ירשה כשאמה נפטרה כמה חודשים לאחר מכן. אף על פי שהמבקרים בתקשורת החמירו עמה, לאובנר נבחרה לוועד הבוחר של תערוכת האימפריה הבריטית הנחשבת, בתמיכתו של דו טואה. התערוכה נערכה ביוהנסבורג, והציגה את מיטב האמנות הדרום אפריקאית, ושם לאובסר הכירה את אלכסיס פרלר, מייסד קבוצת האמנים New Group, אליה גם הצטרפה לאובסר.
קריירה מאוחרת ומורשתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
,_oil_on_cardboard,_340_x_400_mm.jpg)
לאחר מות הוריה, פתחה לאובסר סטודיו בקייפטאון, וב-1942 עברה לסטרנד, שם בנתה לעצמה קוטג' בו עבדה. ב-1946 זכתה במדליית כבוד מטעם האקדמיה לאמנויות ומדעים, וב-1947 בפרס אוסקר לאמנות מטעם עיתון Die Vaderland. ב-1948 התקבלה כחברה באקדמיה לאמנויות ומדעים של דרום אפריקה.[8] ב-1968 הוענקה לה מדליה מטעם האגודה לאמנות של דרום אפריקה.
ב-1969, הגלריה הלאומית של דרום אפריקה ומוזיאון האמנות של פרטוריה, הציגו תערוכת רטרוספקטיבה של עבודותיה. ושוב, ב-1987, לאחר מותה, תערוכת רטרוספקטיבה נוספת בגלריה הלאומית.[9]
מאגי לאובסר נפטרה ב-17 במאי 1973, בביתה.
לאובסר עבדה באופן רציף משנת 1900 ועד מותה ב-1973. קטלוג עבודותיה כולל 1784 עבודות, רובם בסגנון אקספרסיוניסטי, אף על פי שביניהם גם אלמנדים של פוביזם, ופסטורליזם שעומד בניגוד לאקספרסיוניזם הגרמני לו נחשפה ואשר השפיע עליה כה רבות.
אוספים מז'וריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- South African National Gallery, Cape Town
- Johannesburg Art Gallery, Johannesburg
- Pretoria Art Museum, Pretoria
- Durban Art Gallery, Durban
- A. C. White Gallery, Bloemfontein
- Hester Rupert Art Museum, Graaff-Reinet
- Rupert Museum, Stellenbosch
- William Humphreys Art Gallery, Kimberley
- Sanlam Art Collection, Cape Town
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
,_oil_on_board,_595_x_475_mm.jpg)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Van Rooyen, Johann (1974). Maggie Laubser. Cape Town: Struik.
- ^ Fransen, Hans (1982). Three Centuries of South African Art. Johannesburg: Ad. Donker (Pty) Ltd. pp. 286–292. ISBN 0-86852-012-8.
- ^ Bokhorst, M. (1969). Maggie Laubser - Retrospective Exhibition, 3rd July - 2nd Sept., 1969 (PDF). Cape Town: South African National Gallery.
- ^ Schutte, Jan.
- ^ Laubser, Maggie. 1956.
- ^ 1 2 Meintjes, Johannes (1944). Maggie Laubser. Cape Town: HAUM.
- ^ Harmsen, Frieda (1985). Looking at South African Art. Pretoria: J.L. van Schaik. ISBN 0-627-01411-9.
- ^ Die Burger, 2 September 1948, p. 12
- ^ Delmont, Elizabeth (1987). Maggie Laubser: Early Works from the Silberberg Collection. Cape Town: South African National Gallery.