דרום אפריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במדינת דרום אפריקה. אם התכוונתם לאזור הגאוגרפי בעל השם הדומה, ראו אפריקה הדרומית.

רפובליקת דרום אפריקה (באפריקאנס: Republiek van Suid-Afrika; בזולו: IRiphabliki yaseNingizimu Afrika; באנגלית: Republic of South Africa) היא מדינה הנמצאת בקצה הדרומי של יבשת אפריקה.

דרום אפריקה גובלת בצפון עם נמיביה, עם בוטסואנה ועם זימבבואה, בצפון מזרח עם מוזמביק ועם סווזילנד ומקיפה את לסוטו.

ב-31 במאי 1910 קיבלה דרום אפריקה את עצמאותה מבריטניה וקמה מדינה בשם "איחוד דרום אפריקה". אולם ב-31 במאי 1961 היא שינתה את שמה ל"רפובליקת דרום אפריקה".

דרום אפריקה היא אחת הגדולות במדינות אפריקה והעשירה בהן. על אף התהפוכות השלטוניות שידעה המדינה מעצמאותה עד היום, זוהי אחת המדינות היחידות באפריקה שמעולם לא התרחשה בהן הפיכה צבאית.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 פרה היסטוריה 1.2 ההתיישבות האירופאית עד לעצמאות 1.3 עליית האפרטהייד 1.4 ביטול האפרטהייד (1990) ועד היום 2 ממשל ופוליטיקה 3 שלטון מקומי 4 כלכלה 5 גאוגרפיה 6 דמוגרפיה 6.1 יהדות דרום אפריקה 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של דרום אפריקה

[עריכה] פרה היסטוריה

דרום אפריקה היא אחת הטריטוריות המיושבות הקדומות ביותר בעולם. ממצאים ארכאולוגיים מראים עדויות לשרידים פרה-היסטוריים של קופי אדם מלפני שלושה מיליון שנה. אלו התפתחו לבני אדם והיוו את ערש האנושות. בהמשך נמצאו גם עדויות לשבטים אפריקאים שונים שיישבו את המקום.

[עריכה] ההתיישבות האירופאית עד לעצמאות

אירופים החלו ליישב את דרום אפריקה במאה ה-17, כאשר קבוצת מתיישבים הולנדים בראשות יאן ואן ריבק הקימה בשנת 1652 התיישבות בכף התקוה הטובה, שתשמש כתחנת אספקה לאוניות בדרכן בין אירופה למזרח הרחוק. בהמשך הגיעו למושבה מתיישבים נוספים מהולנד, בלגיה, גרמניה וצרפת. מתיישבים אלה נקראו בורים (Boere – בהולנדית: איכרים). למושבה הובאו עבדים מעמי הסביבה, וכן ממדגסקר, מאינדונזיה ומהודו. נקודת ההתיישבות הראשונית התפתחה להיות העיר קייפטאון (בשמה ההולנדי - קאפסטאד), והיא הייתה לבירת מושבת הכף (בהולנדית: Kaapkolonie) שהשתרעה על רבים משטחי החוף ופנים הארץ של דרום היבשת. בסוף המאה ה-18 היו בדרום היבשת, בעיקר באזור קייפטאון 15,000 מתיישבים לבנים. המפגש האלים הראשון בין המהגרים הלבנים והילידים השחורים, ההוטנטוטים ושבטי הבאנטו, התרחש כבר בסוף המאה ה-18 כאשר החלו הלבנים לחדור מאזור קייפטאון שבדרום-מערב היבשת למרכזה של דרום היבשת.

בשנת 1795 כבשה בריטניה את המושבה בכף התקווה הטובה, כדי למנוע את נפילתה לידי צרפת. היא הוחזרה לחברת הודו המזרחית ההולנדית ב-1803, אך לאחר שהחברה פשטה רגל, סופחה מושבת הכף לבריטניה ב-1806.ב-1820 החלה הגירה של לבנים בריטים לאזור קייפטאון ומתיחות בין השחורים ללבנים נוספה מתיחות חדשה בין הבורים לבריטים. ב-1833 אסרו הבריטים את העבדות, ובעקבות כך פרץ סכסוך בינם לבין המתיישבים הבורים. הבורים נדדו צפונה לעומק הארץ וייסדו שתי מדינות עצמאיות – טרנסוואל ומדינת אורנג' החופשית.

סוף המאה התאפיין במאמצי התפשטות מצד הבריטיים, הן במלחמת הזולו (1879) בה השתלטו על שטחי הזולו והקימו קולוניה נוספת – נאטאל, והן במלחמות הבורים שהתרחשו בהמשך. גילוי מרבצי יהלומים במדינת אורנג' וזהב בטרנסוואל הביא את הבריטים לנסות גם להשתלט עליהן, בסכסוך שנודע כמלחמת הבורים הראשונה (1880 - 1881), ללא הצלחה. הם הצליחו יותר במלחמת הבורים השנייה (1899 - 1902), וכל ארבע הפרובינציות של דרום אפריקה הפכו להיות חלק מהאימפריה הבריטית. בשנת 1910 קיבלו הפרובינציות עצמאות מבריטניה, ויצרו מדינה שנקראה "איחוד דרום אפריקה" שהפכה לדומיניון בריטי וחלק מחבר העמים הבריטי.

[עריכה] עליית האפרטהייד

בשנת 1948 עלתה לשלטון "המפלגה הלאומית" הימנית והחלה לעגן תחיקתית את האפליה וההפרדה הגזעית כמדיניות שנקראה אפרטהייד. משטר האפרטהייד דגל באידאולוגיה שהאמינה בעליונות הלבן על השחור או הצבעוני, על אף נחיתותו המספרית בדרום היבשת השחורה. החל מ-1949 החלה המפלגה הלאומית ביישום חוקי ההפרדה. מדיניות זו הפכה בהדרגה את דרום אפריקה למנודה בקהילת העמים. ב-1961 פרשה מחבר העמים הבריטי והפכה להיות "רפובליקת דרום אפריקה".

אירועי טבח שארפוויל בשנת 1960 בו ירתה משטרת דרום אפריקה למוות ב-69 מפגינים וכן מהומות סווטו ב-1976 בהן נהרגו למעלה מ-600 שחורים בפעולות דיכוי אכזריות של המשטרה, היו שתי נקודות ציון משמעותיות במאבק השחורים לשוויון זכויות במדינה. אירועים אלה גם הפנו את תשומת לבה של הקהיליה הבינלאומית למצוקת השחורים בדרום אפריקה, ולהתעלמותו של משטר האפרטהייד מנורמות בינלאומיות בסיסיות של זכויות אדם, שהתפתחו בהדרגה. בשנות ה-80 הידרדר המצב במדינה לכדי הכרזת מצב חירום, בו העולם הגיב באמברגו בינלאומי על נשק, לפי החלטת האו"ם ב-1977. מהלך זה היווה את תחילתה של פעולת מחאה בינלאומית נרחבת כנגד האפרטהייד. בשנים 1986-1987 השלים העולם המערבי את הסנקציות הכלכליות- תרבותיות נגד דרום אפריקה ובכך הצטרף לעולם השלישי שהחרים את פרטוריה זה מכבר.

[עריכה] ביטול האפרטהייד (1990) ועד היום

ב-11 בפברואר 1990 גינה הנשיא פרדריק וילם דה קלרק את האפרטהייד ושחרר את נלסון מנדלה וסגנו וולטר סיסולו, אחרי 27 שנים בכלא. החזרת ההנהגה של הקונגרס הלאומי האפריקני לזירה הציבורית סימנה את תחילתם של סדרת דיונים, כאשר בסופם נחתם הסכם שלום בו התחייבו להקים דמוקרטיה רב-מפלגתית שעקרונותיה הבסיסיים יהיו חופש המצפון, האמונה, הביטוי, ההתאגדות והתנועה וכן סיום האלימות. יתר על כן הוענקה זכות בחירה לשחורים – החלטה היסטורית שמשמעותה המעשית העברת השלטון לידי הרוב השחור. ב-1994 נערכו הבחירות הרב-גזעיות הראשונות במדינה, ולראשונה עמד בראש המדינה נשיא שחור – נלסון מנדלה. בעקבות כך חזרה דרום אפריקה למשפחת העמים ולחיק חבר העמים הבריטי. דה קלרק ומנדלה זכו במשותף בפרס נובל לשלום על פועלם המשותף לביטול האפרטהייד והעברה מסודרת ושקטה של השלטון מידי הלבנים לידי השחורים.

[עריכה] ממשל ופוליטיקה

דרום אפריקה נמנית עם מדינות חבר העמים הבריטי, אולם מאז 1961 היא רפובליקה - כלומר בראשה עומד נשיא ולא מלכת אנגליה (בשונה מקנדה, אוסטרליה וניו זילנד למשל).

המדינה פועלת תחת העיקרון הדמוקרטי של הפרדת רשויות, כאשר באופן ייחודי למדינה זו לבשה הפרדה זו גם ביטוי גאוגרפי - למדינה נקבעו 3 ערי בירה:

• פרטוריה – הבירה האדמינסטרטיבית, מטה הרשות המבצעת – הממשלה
• קייפטאון – הבירה התחיקתית, מטה הרשות המחוקקת – הפרלמנט
• בלומפונטיין – הבירה המשפטית, מטה הרשות השופטת – בית המשפט העליון

מצב זה הוא תולדה של נסיבות היסטוריות - דרום אפריקה נוסדה ב-1910 כאיחוד של שלוש ישויות מדיניות: מושבת הכף שבירתה קייפטאון, מדינת אורנג' החופשית שבירתה בלומפונטיין, וטרנסוואל שבירתה פרטוריה. סידור חלוקת ערי הבירה נקבע כדי שלא להעניק בכורה לאף אחת מן המרכיבות של האיחוד. עם זאת, פופולרית מקובל להתייחס לפרטוריה כעיר הבירה, בהיותה מקום מושב הנשיא, הממשלה על זרועותיה השונות, והשגרירויות הזרות. לאחרונה עלתה יוזמה להעביר את הפרלמנט לפרטוריה כדי לצמצם את הסרבול, אך יש לה התנגדויות מחשש לריכוז-יתר של סמכויות, ומצד תושבי קייפטאון הרואים בכך פגיעה ביוקרתה של העיר.

שלוש הרשויות כפופות לפיקוחו של בית המשפט לחוקה, זרוע של הרשות השופטת, שמקום מושבו דווקא ביוהנסבורג. החוקה הנוכחית היא ליברלית ביותר בהתייחסה לזכויות האזרח, ואומצה בשנת 1996 כאנטי-תזה לחוקה הקודמת מימי שלטון האפרטהייד שהייתה שמרנית ומגבילה באופן חריג למדינה שהתיימרה להיות דמוקרטיה. עובדה זו הופכת את דרום אפריקה של היום לאחת האומות הליברליות והמתירניות ביותר בעולם - לדעת שמרנים, מתירנית וליברלית מדי.

הממשל הוא פדרלי, כאשר המדינה מורכבת מ-9 פרובינציות.

הפרלמנט מורכב משני בתים:

• הבית העליון - שנקרא "המועצה הלאומית של הפרובינציות" (לשעבר הסנאט) – מונה 90 חברים, 10 מכל פרובינציה.
• הבית התחתון - שנקרא "האספה הלאומית" - מונה 400 חברים הנבחרים בבחירות מפלגתיות יחסיות.

נשיא דרום אפריקה הוא מנהיג מפלגת הרוב ב"אספה הלאומית". מאז 1994, השנה בה לראשונה הורשו בני כל הגזעים להשתתף בבחירות, מפלגת הרוב היא הקונגרס הלאומי האפריקאי, ולה יש רוב מוחלט באספה הלאומית.

[עריכה] שלטון מקומי

דרום אפריקה מחולקת ל-9 פרובינציות. בבחירות הכלליות של 1994, בוצע השינוי האחרון בחלוקת הפרובינציות וכיום החלוקה היא כדלקמן:

1. פרובינציית הכף המערבית
2. פרובינציית הכף הצפונית
3. פרובינציית הכף המזרחית
4. פרובינציית קוואזולו נטאל
5. פרובינציית המדינה החופשית
6. הפרובינצייה הצפון מערבית
7. פרובינציית גאוטנג
8. פרובינציית מפומאלאנגה
9. פרובינציית לימפופו

[עריכה] כלכלה

כלכלת דרום אפריקה היא הגדולה והעשירה ביבשת – על פי הערכות, אחראית דרום אפריקה לכרבע מהתמ"ג של יבשת אפריקה. הכלכלה היא כלכלת שוק חופשית ומפותחת, עם הכוונה ממשלתית מזערית.

המדינה עשירה במחצבים, ויושבת על גדולי המרבצים בעולם של זהב, יהלומים, פחם ופלטינה. באופן טבעי, מהווים ענפים אלה את ענפי היצוא העיקריים שלה (קונצרן דה בירס בשליטת משפחת אופנהיימר היהודית-מתבוללת חולש על למעלה ממחצית מתנועת סחר היהלומים העולמית).

התשתיות במדינה מודרניות ומפותחות. אלה, בצד נופים מרהיבים, שפע שמורות חיות בר, ועושר אתני-תרבותי אחראים לתעשיית תיירות גדלה ומתפתחת.

שנות הבידוד שנכפו על דרום אפריקה בעבר וסנקציות כלכליות מצד אומות העולם, אילצו הצמחת סקטור תעשייתי מפותח (הנהנה משפע כוח עבודה זול וזמין), שבעבר נועד לספק עצמאית את צרכיה של המדינה. עם ביטול האפרטהייד ופתיחת כלכלתה לעולם שימשו אלה כר נרחב להזרמת עתק של השקעות זרות וצמיחה מהירה ואופטימית.

אך לא הכול ורוד בכלכלת דרום אפריקה. שנות האפרטהייד הותירו מורשת בה עדיין מרוכז ההון בידי מעטים יחסית, וחלק ניכר מהאוכלוסייה סובל מעוני ומחסור. 50% מהאוכלוסייה מוגדרת מתחת לקו העוני, ואחוז האבטלה הרשמי עומד על 28% (מעריכים שיותר). אלה, יחד עם התרת הרסן השלטוני והחוקה הליברלית, הצמיחו פשע המשתולל ברחובותיה ובמיוחד ביוהנסבורג, הכרך הגדול ביותר ומרכז הסחר והכלכלה. הגבולות הפתוחים עם שכנותיה הפכו את דרום אפריקה למרכז סחר סמים עולמי, והיא יצרנית המריחואנה הרביעית בגודלה בעולם. כיתר מדינות היבשת השחורה, סובלת דרום אפריקה מתפוצה נרחבת של מגפת האיידס, והתמודדות עם המגפה היא אחד האתגרים הגדולים ביותר של ממשלתה, משימה הגוזלת משאבים יקרים ופוגעת בצמיחה.

[עריכה] גאוגרפיה

דרום אפריקה משתרעת על פני כל הקצה הדרומי של אפריקה, עם קו חוף ארוך ממזרח, דרום ומערב. היא גובלת בשני אוקיינוסים – האוקיינוס ההודי והאוקיינוס האטלנטי. אזורי האקלים מגוונים, ונעים בין מדברי, סובטרופי, ים תיכוני והררי. גם הטופוגרפיה מגוונת.

החלק הפנימי של דרום אפריקה הכולל את רוב שטחה של המדינה הוא ה"קארו" – רמה הררית גדולת ממדים ומאוכלסת בדלילות, שחלקה הצפון מערבי יבש ומדברי (אזור מדבר קלהארי), רמה זו מחולקת לשלושה אזורי משנה. בחלקה הצפוני של המדינה אזור גבוה (High Veld) המשתרע ממזרח ליוהנסבורג ועד גבול מוזמביק. זוהי רמה בגבהים משתנים. שבחלקה המזרחי הטמפרטורות גבוהות במיוחד ויוצרות את פני השטח האפריקאים הטיפוסיים, עם הצמחייה וחיות הבר האופייניים. במזרח ההייפלט רכס הדראקנסברג, שבחורף יוצר תנאי סקי מוגבלים. החלק המרכזי (Middle Veld) שהוא חלק ממדבר הקלהארי גובהו בין 600 ל-1200 מטר והוא משתרע ממערב לאזור הגבוה ועד לגבול עם נמיביה. ה"בוש" (Bush veld) הוא החלק הצפוני ביותר, המעובד ביותר מבחינה חקלאית, המיושב ביותר ובעל כמות המשקעים הגבוהה מבין חלקי הרמה.

החוף המזרחי, עתיר משקעים, לח ומאופיין באקלים וצמחייה דמויי טרופיים.

אזורי החוף הדרומיים מאופיינים באקלים ים תיכוני עם חורף גשום וקיץ יבש. אזור זה מתאים במיוחד לגידול וייצור תעשיית ייצור היין של דרום אפריקה. האזור מתאפיין ברוחות עזות לפרקים בכל עונות השנה, במיוחד באזור כף התקווה הטובה – מקום בו היסטורית נטרפו ספינות רבות (במקורו נקרא "כף הסערות").

טמפרטורות קיצוניות – עשויות לנוע בין 50 מעלות צלזיוס (מדבר קלהארי בקיץ) לבין 15 מעלות מתחת לאפס (האזורים ההרריים בחורף).

בדרום אפריקה זורמים שלושה נהרות: אורנג', ואל הנשפך אל האורנג' והלימפופו.

[עריכה] דמוגרפיה

אוכלוסיית דרום אפריקה מגוונת בהרכבה הגזעי והאתני.

לפי מפקד 2001, ההרכב הגזעי כדלקמן:

• 79% שחורים
• 9.6% לבנים
• 8.9% צבעונים
• 2.5% אסייתים

השחורים אינם מקשה הומוגנית, אלא בני שבטים אפריקאים שונים מאזורי המדינה השונים, בעלי תרבויות שונות ושפות שונות. בנוסף, הגיעו לדרום אפריקה על פני השנים מהגרים רבים מיתר חלקי היבשת השחורה, שנמשכו לעושרה היחסי של המדינה. מבין השחורים, אחת הקבוצות האתניות הגדולות והדומיננטיות היא בני הזולו.

את הלבנים נוהגים על פי רוב לחלק לשתי קבוצות משנה: דוברי אנגלית ודוברי אפריקאנס (הנקראים גם אפריקאנרים או בורים). דוברי האפריקאנס הם בעיקר צאצאי מתיישבים הולנדים, גרמנים, בלגים וצרפתים מראשוני המתיישבים במאה ה-17 וה-18. דוברי האנגלית הם בעיקר צאצאי קולוניאלים בריטים מהמאה ה-19, שאליהם הצטרפו מהגרים מארצות אירופה השונות במהלך המאה ה-20 (ובכלל זה יהודים רבים).

הצבעונים הם בני תערובת גזעים שונים, ללא מאפיין אתני ברור. שורשיהם, לרוב, בצאצאי יחסי ניצול מיני בין האיכרים הבורים לבנות עבדיהם האפריקנים והאסייתים. הם ברובם דוברים את שפת האפריקאנס כשפת אם.

קבוצת האסייתים מונה בעיקר הודים, צאצאי עבדים שהובאו מהודו במאה ה-19.

מבחינה דתית, 77% מתושבי דרום אפריקה הם נוצרים (ברובם פרוטסטנטים), והיתר מוסלמים, הינדים, יהודים ואחרים.

[עריכה] יהדות דרום אפריקה

ערך מורחב – יהדות דרום אפריקה

הקהילה היהודית בדרום אפריקה מונה כ-77,500 איש והיא הקהילה היהודית הגדולה ביבשת אפריקה. זוהי קהילה המורכבת בעיקר מיוצאי הרפובליקות הבלטיות במזרח אירופה, והריכוז הגדול בעולם של יהודים יוצאי ליטא. רוב היהודים יושבים בערים יוהנסבורג, קייפטאון ודרבן.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דרום אפריקה

• מידע פוליטי-חברתי מקיף על דרום אפריקה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• דרום אפריקה ב-Lonelyplanet
• דרום אפריקה ב-BBC
• דרום אפריקה - המעצמה האפריקנית הראשונה, באתר "סיקור ממוקד"

חבר העמים הבריטי
מדינות חברות	ממלכות חבר העמים	אנטיגואה וברבודה • אוסטרליה • איי שלמה • איי בהאמה • בליז • ברבדוס • ג'מייקה • גרנדה • הממלכה המאוחדת • טובלו • ניו זילנד • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פפואה גינאה החדשה • קנדה
	אחרות	אוגנדה • בוטסואנה • בנגלדש • ברוניי • גאנה • גמביה • גיאנה • דומיניקה • דרום אפריקה • הודו • המלדיביים • ונואטו • זמביה • טונגה • טנזניה • טרינידד וטובגו • לסוטו • מאוריציוס • מוזמביק • מלאווי • מלזיה • מלטה • נאורו • ניגריה • נמיביה • סווזילנד • סיירה לאונה • סיישל • סינגפור • סמואה • סרי לנקה • פיג'י • פקיסטן • קיריבטי • קמרון • קניה • קפריסין • רואנדה
חברות לשעבר	אירלנד • ניופאונדלנד • זימבבואה
נושאי משרה	אליזבת השנייה, ראש חבר העמים (דגל) • מושל כללי
אירועים וסמלים	משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים
מסמכי יסוד	הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו

מדינות אפריקה

אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים 1 · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה חבלי ארץ "לא מוכרים": פונטלנד · סומלילנד · סהרה המערבית שטחים תלויים: הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי · סנט הלנה · האיים הקנריים · סאוטה · מלייה · מדיירה · מיוט · ראוניון · סוקוטרה הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה.

מדינות האיחוד האפריקאי

אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בוטסואנה · בורונדי · בורקינה פאסו · בנין · גאנה · גבון · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · הרפובליקה המרכז אפריקאית · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · הרפובליקה של קונגו · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · ניגריה · ניז'ר · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סהרה המערבית · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה