אוליבר סיפל

תבנית:חייל אוליבר סיפל (באנגלית: Oliver Wellington "Billy" Sipple;‏ 1989-1941) היה חייל מארינס מעוטר, יוצא מלחמת וייטנאם. בספטמבר 1975 סיכל התנקשות בחייו של נשיא ארצות הברית, ג'רלד פורד.

חייו

סיפל היה חייל מארינס, שירת במלחמת וייטנאם, גר בסן פרנסיסקו עם בן זוג ועבד בעבודות מזדמנות, בהן ברמן.

סיכול ההתנקשות

ב-22 בספטמבר 1975 נורה הנשיא פורד בסן פרנסיסקו על ידי שרה ג'יין מור. מור החטיאה כי הכוונות של האקדח, שאותו קנתה באותו יום, לא היו מאופסות. כשעמדה לירות את היריה השנייה קפץ עליה אוליבר סיפל, הסיט את ידה והכדור שנורה לא פגע בנשיא. אדם אחד נפצע מריקושט.

חשיפת זהותו המינית של סיפל בעקבות ההתנקשות

סיפל היה ידוע כהומוסקסואל בקרב הקהילה הגאה של סן פרנסיסקו, אך איש מבני משפחתו או מחבריו לעבודה לא ידע שהוא הומו. העיתונאים שסיקרו את סיכול ההתנקשות בנשיא גילו את דבר זהותו המינית. סיפל לא רצה שסיפורו יסוקר ולא רצה להתפרסם בתור מציל הנשיא, כדי למנוע פרסום זהותו המינית.

מספר עיתונאים וכן הרווי מילק, הפעיל לזכויות הקהילה הגאה, עשו לסיפל אאוטינג. מילק הסביר זאת בכך ש"הציבור צריך לדעת שהומואים הם לא רק מתאבדים מאחורי דלתות סגורות ואנסי ילדים [מילק לא התכוון לומר שהם כאלה. הוא רק התכוון לדימוי השלילי שלהם] אלא גם גיבורים". העיתונאי הרב קאן טען שבחשיפת זהותו המינית של סיפל יש הוכחה לכך שהומוסקסואלים אינם "חלשים ולא-גיבורים מטבעם", כפי שרווח בדימויים הציבורי.

מחאתו של סיפל, הדרדרותו ומותו

סיפל תבע את מילק וכן מספר אנשי תקשורת בשל חשיפת זהותו. הוא טען שלא משפחתו ולא מעסיקיו לא ידעו שהוא הומו, והחשיפה פגעה בו מול משפחתו וגרמה לפגיעה בו במקום עבודתו. הוא הפסיד בכל תביעותיו. לימים עלה במשקלו בצורה מופרזת, הגיע למשקל 140 קילו, הפך לאלכוהוליסט, סבל מסכיזופרניה (אם כי יתכן שאת ההידרדרות במצבו הנפשי אפשר לייחס לשירותו במלחמת וייטנם) ומת מסיבוכים של דלקת ריאות בגיל 47. נקבר בבית הקברות הלאומי שער הזהב.

כשמת סיפל, שלח פורד מכתב תנחומים למשפחה. לימים נטען שהסיבה לכך שפורד לא הזמין את סיפל אל הבית הלבן אלא רק כתב לו מכתב הוקרה, הייתה זהותו המינית. בשנת 2001 הכחיש זאת פורד בתוקף.