מקצב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקצב הוא מונח מוזיקלי בסיסי שמשמעו יחס בין משכי צלילים. מקצב מאגד בתוכו גם תבניות חוזרות של משכי צלילים. המקצב לא קובע לבדו את משך הצלילים, אלא בהתאם למפעם.

במוזיקה המערבית נהוג לחלק את משכי הצלילים על בסיס המספר שתיים או שלוש. החלוקה לשתיים נפוצה יותר ברוב המכריע של הסגנונות. היא פשוטה יותר, ומופיעה להלן:

  • שלם (1) - משכו ארבעה רבעים, או שני חצאים, כך שהוא ממלא תיבה נפוצה (של 4/4 - "ארבעה רבעים") שלמה.
  • חצי (1/2) - חצי משלם, כלומר שני רבעים.
  • רבע (1/4) - רבע משלם
  • שמינית (1/8)
  • חלק שש-עשרה (1/16)
  • חלק שלושים-ושתיים (1/32)
  • וכן הלאה.

על מנת לעבור לחלוקה לשלוש ("טריולה"), יש להוסיף את הספרה 3 מעל התווים המחולקים. בדוגמה הבאה, מופיעה חלוקת הרבע לשלושה שלישונים, במקום החלוקה לשתי שמיניות, אשר להן אין צורך בסימון מיוחד:

השוואה בין רבעים לשלישונים שלהם

על מנת לחלק כל אורך נתון לשלוש, יש להשתמש בתיווי, אשר ערכו הרתמי נמוך ממנו בדרגה אחת, ולהוסיף מעליו את הספרה 3. חלוקת השלם לשלוש תראה כמו שלושה חצאים אשר מעליהם הספרה 3.

על ידי שימוש בספרות, ניתן לחלק גם לערכים מורכבים יותר, כמו ל5, 7 או ל-11. כמו כן, ניתן להוסיף נקודה ליד כל תו כדי להאריך אותו בחצי ממשכו. לדוגמה, רבע מנוקד יהיה בעצם באורך רבע ושמינית, כלומר שלוש שמיניות. צליל המנוקד בשתי נקודות, יוסיף 75% לאורכו, וכן הלאה. דרך נוספת ליצור משך לא זוגי היא לחבר את משכם של שני צלילים זהים בגובהם על ידי שרטוט קשת ביניהם. התוצאה היא צליל יחיד שמשכו הוא סכום משך הצלילים המחוברים.

תבניות קצביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בתבניות קצביות חוזרות שכיחות יותר בז'אנרים של מוזיקה קלה, מוזיקה אתנית ובמוזיקת מצעדים. תבנית קצבית פופולארית ופשוטה היא "מקצב מנוקד", אשר בה מופיעים בעיקר בליווי, שמינית מנוקדת ולאחריה חלק שש-עשרה, וחוזר חלילה. בבלוז מופיעה בדרך כלל תבנית קבועה במחלקת הקצב, של שני שלישונים מחוברים, ולאחריהם שלישון נוסף (המשלים לרבע אחד). תבנית זו נקראת "סווינג" או "שאפל" ודומה לתבנית של מקצב מנוקד, אך פחות "חדה" ממנה.