משתמשת:נטע/IRES

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

IRES ‏(Internal ribosome entry site) הוא רצף של נוקלאוטידים המאפשר התחלה של תרגום באמצע mRNA כחלק מהתהליך של תרגום ה-mRNA לחלבון. לרוב, באיקריוטים תהליך התרגום מתחיל רק ב-5' Cap של ה-mRNA, מאחר שה-cap שיש בקצה דרוש להרכבה של קומפלקס ההתחלה. המיקום של ה-cap הוא באזור לא מתורגם בקצה ה-5' ואחריו לרוב מתחילה סריקה של הנוקלאוטידים של ה-mRNA עד למציאת קודון התחלה והתחלה של התרגום, אך לא במקרה זה. רצפי ה-IRES מאפשרים תרגום שאינו תלוי ב-cap, והתרגום מתחיל מייד לאחר הרצפים הללו.

רצפי IRES נפוצים בווירוסים, ומופעלים לאחר השתקה של התרגום תלוי ה-cap של התא המאכסן. הווירוסים מפרקים את גורמי התחלת התרגום של האיקריוט (Eukaryotic translation initiation factor) המאכסן, שמחברים את שני הקצוות של ה-mRNA, פקטורים שדרושים לתרגום התאי הרגיל. בצורה כזו, הווירוס מגייס את הריבוזומים ואת מערכת התרגום של התא המאכסן לטובתו. רצפי IRES קיימים גם בתאים של יונקים ושל צמחים, ֹונמצאים בעיקר בגנים שקשורים להתמודדות עם עקה ו-housekeeping genes.‏[1] [nar.oxfordjournals.org/cgi/pmidlookup?view=long&pmid=16381829]

לצורך מיטוזה[2] ומוות תאי מתוכנת, יש גם שימוש בהגברת תרגום של חלבונים כתלות ב-IRES.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצפי ה-IRES הראשונים שהתגלו נמצאו בנגיף הפוליו ובencephalomyocarditis virus בשנת [1988]] במעבדותיהם של נחום זוננברג ו-Eckard Wimmer בהתאמה. אזורים אלה מוגדרים כאזורים של RNA שניתנים לבידוד ומושכים אליהם את הריבוזום האיקריוטי ובכך מאפשרים את התחלת התרגום. קיימות השערות לגבי מבנים שניוניים ושלישוניים של RNA שנמצאים במבנים אלו, אולם טרם נמצאה הוכחה חותכת לגבי זה.