משתמשת:Abeerba/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


נזלת אלרגית היא מחלה דלקתית כרונית בדרכי הנשימה,לא נחשבת כמחלה מסוכנת וחמורה .מחלה זו לא משפיעה על התפקוד היום יומי ולפעמים לא צריכה טיפול. המחלה הזאת נגרמת ב עונות מעבר במיוחד עונת האביב. בנזלת אלרגית אנשים סובלים מנזלת, גודש באף וסימנים נוספים על רקע אלרגי.החולים סובלים מרגישות יתר לאלרגנים נשימתיים בדרך כלל,ומופיעה לרוב המבוגרים והילדים על רקע אוטופי.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו מרבית ביטויי האלרגיה, גם השכיחות של נזלת אלרגית עולה בשנים האחרונות בחלק גדול ממדינות העולם, אם כי קיימת שונות ניכרת בין מרכזים שונים.

מרבית הנתונים הופקו מתוך מחקרים שבוצעו במסגרת פרוייקט ISAAC‏ (International study of asthma and allergies in childhood). סיכום ממצאי פרויקט ISAAC מסקרים חוזרים באותם מרכזים ברחבי העולם, בנקודות זמן שונות, פורסם בכתב העת Lancet ב-2006[1].

הנושא האפידמיולוגי המדאיג ביותר המוצג בסדרת מחקרים זו, הוא עלייה ניכרת ומתמשכת לאורך זמן בשכיחות גנחת הסימפונות והנזלת האלרגית בקבוצת הגיל הצעירה דווקא.

הנתונים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ נערך הסקר רק בקרב בני 14 שנים, והנתונים אשר פורסמו מראים שכיחות של כ-10% של המחלה בקרב אוכלוסייה זו[2]. הרושם בקרב אנשי המקצוע בישראל הוא כי במקביל לנטייה העולמית, גם אצלנו יש עלייה ניכרת בשכיחות המחלה בקרב הגילאים הצעירים של מתחת ל-6 שנים.

נוסף על כך, תהליכים הקשורים לאורח החיים הים תיכוני מעודדים חשיפה מוקדמת לגורמים סביבתיים כמו אבקנים (Pollens) ועובשים. חשיפה מוקדמת זו גורמת לריגוש (Sensitization) מוקדם באוכלוסייה בסיכון[3], ועלולה לגרום להקצנה של תהליך זה.

אטיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזלת אלרגית היא אחד מביטוייה של מחלה דלקתית כרונית בדרכי הנשימה הקשורה לרגישות-יתר מיידית המתווכת על ידי אימונוגלובולין E.

רגישות-יתר זו היא רגישות לאלרגנים נשימתיים בדרך כלל, ומופיעה לרוב במבוגרים ובילדים עם רקע אטופי.

הגורמים לנזלת אלרגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קימיים אלרגנים שונים שגורמים לנזלת הזו.וכאשר החולה נחשף יותר לאלרגנים המחלה מתגברת .האלרגנים שעלולים לגרום למחלה קיימים בסביבה בתוך האוויר שנושמים.למשל:אבק הבית,אבקני פרחים,פרוות בעלי חיים. שנושמים האלרגניים מתיישבים בתעלות האף וגורמים לתגובה אלרגית.התגובה האלרגית גורמת לנזלת התפתחות גודש ולסימנים הנוספים.

נזלת אלרגית – תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Illustration depicting inflammation associated with allergic rhinitis

תסמינים של נזלת אלרגית עלולים להתפתח בתוך דקות או שעות לאחר שנושמים באלרגן . התסמינים יכולים להימשך ימים. ושונים בחומרתם מאדם לאדם. התסמינים התעטשות מרובות , במיוחד אחרי שאתה מתעורר בבוקר,דגדוג בגרון, שיעול,אלרגייה בעיניים דמועות,דלקת לחמית,תחושת גודש וגירוי של האף והגורן, אף סתום שגורמת לנשימה דרך הפה,אלרגיה באיברי הגוף הסמוכים,חוסר יכולת לישון,הרגשת עייפות ומצב רוח ממורמר,עיגולים שחורים מתחת לעיניים או כתמים.

אבחון נזלת אלרגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות אלרגיה עשויות לחשוף אלרגנים הספציפיים שאליו אדם רגיש . בדיקת עור היא השיטה הנפוצה ביותר של בדיקות אלרגיה. זה עשוי לכלול שריטה, תיקון, או בדיקות אחרות . השיטה הפחות נפוצה,אלרגן החשוד יומס ובא במגע עם העפעף התחתון כאמצעי לבדיקה לאלרגיות. בדיקה זו צריכה להיעשות רק על ידי רופא, אף פעם לא החולה, שכן הוא יכול להזיק אם היא נעשית כראוי. בחלק מאנשים שלא יכול לעבור בדיקות עור (כפי שנקבע על ידי הרופא ) ,בדיקת דם RAST עשויה להיות מועילה בקביעת רגישות לאלרגן ספציפי. בדיקות אלרגיה יכולות להראות אלרגיות, כי הם לא ממש גורמים לסימפטומים, או לפספס אלרגיות שתעשינה לגרום לתסמינים. בדיקת האלרגיה intradermal היא רגישה יותר ממבחן דקירת עור, אבל לעתים קרובות יותר חיובי באנשים שאין להם תסמינים לאלרגן. [10] גם אם לאדם יש עור זין שלילי, intradermal ובדיקות דם לאלרגיות, ייתכן שעדיין יש להם נזלת אלרגית, מאלרגיה מקומית באף. זה נקרא נזלת אלרגית מקומית.בדיקות מיוחדות יש צורך לאבחן נזלת אלרגית מקומי. האבחנה מתבססת גם על ההיסטוריה הרפואית של המטופל ועל הסיבות לתלונות על הנזלת. בדרך כלל אם אדם מגיע עם תלונות מרובות על נזלת, ניתן לחשוד שסובל מנזלת אלרגית.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזלת אלרגית יכולה להיות עונתית או רב שנתית. נזלת אלרגית עונתית מתרחשת במיוחד בעונות התפתחות הפרח (אבק). זה לא בדרך כלל לפתח עד לאחר גיל 6 שנים. נזלת אלרגית רב שנתית מתרחשת לאורך כל השנה. סוג זה של נזלת אלרגית נתפסת בדרך כלל אצל ילדים צעירים יותר. נזלת אלרגית עשויה גם להיות מסווגת כמתונה לסירוגין, מתון, חמור לסירוגין, נעים מתמיד, ובינוני קשה מתמיד. לסירוגין הוא כאשר התסמינים מופיעים <4 ימים בשבוע או <4 שבועות רצופים. מתמשך הוא כאשר תסמינים מופיעים> 4 ימים / שבוע ו> 4 שבועות רצופים.הסימפטומים נחשבים מתונים עם שינה נורמלית, אין ירידת ערך של פעילויות יומיומיות, אין ירידת ערך של עבודה או בית ספר, ואם התסמינים אינם בעייתיים. תסמינים חמורים לגרום להפרעות שינה, ירידת ערך של פעילויות יומיומיות, וירידת ערך של בית ספר או בעבודה

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הטיפול בנזלת היא למנוע או להפחית את הסימפטומים הנגרמים על ידי הדלקת. הטיפולים היעילים כוללים הימנעות אלרגן. סטרואידים הם הטיפול הכי מועדף במקרה שתרפות נדרשות.ושאר הטיפולים משומשים רק אם הוכח שסטרואידים אינם יעלים לחולה.טיפולים כמו שימוש ב מסנני אוויר ומזונות מסוימים לילדים לא הוכח עדין היעילות שלהם.


סטרואידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרואידים משמשים כדי לשלוט בתסמינים הקשורים להתעטשות, נזלת, גרד וגודש באף. טיפול זה בחירה מצוינת לנזלת רב שנתית. תרסיסים לאף סטרואידים יעילים ובטוחים, ועשויים להיות יעיל ללא אנטיהיסטמינים אוראלי. הם לוקחים כמה ימים לפעול ולכן צריכים להילקח במשך כמה שבועות כלומר האפקט הטיפולי שלהם בונה עם זמן.

טיפולים משלימים ואלטרנטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעילות טיפולית של טיפולים משלימים, אלטרנטיביים כמו דיקור והומאופתיה אינה נתמכת על ידי הוכחות זמינות כרגע. יש ראיות מראה כי דיקור יעיל לנזלת ואילו ראיות אחרות לא. האיכות הכוללת של ראיות לא טוב. מחקרים שנעשו לאחרונה הראו כי היפנוזה קלינית עשויה להיות יעילה בהפחתת הסימפטומים של נזלת אלרגית, ודרישות הטיפול התרופתי של חולים הסובלים את המצב הזה.

הפחתת רגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים חמורים של נזלת אלרגית שאינה מגיבה לטיפול תרופתי עשויים להפיק תועלת מטיפול החיסוני אלרגן (זריקות נגד אלרגיה). אלרגן ניתן במינונים עולים בהדרגה עד למינון המתאים. טיפול חיסוני מדכא את היווצרותם של IgE. טיפול חיסוני יש לתת במשך שנה לפני שיפור משמעותי של סימפטומים .הטיפול מופסק אם במשך חמש שנים לא מראה שיפור קליני.

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Simons FE. Population pharmacokinetics of levocetirizine in very young children: the pediatricians' perspective. Pediatr Allergy Immunol 2005;16(2):97-103
  1. ^ Asher MI, Montefort S, Bjorksten B, et al. Worldwide time trends in the prevalence of symptoms of asthma, allergic rhinoconjunctivitis, and eczema in childhood: ISAAC Phases One and Three repeat multicountry cross-sectional surveys. Lancet 2006;368(9537):733-743
  2. ^ Romano-Zelekha O, Graif Y, Garty BZ, et al. Trends in the prevalence of asthma symptoms and allergic diseases in israeli adolescents: results from a national survey 2003 and comparison with 1997. J Asthma 2007;44(5):365-369
  3. ^ Geller-Bernstein C, Lahoz C, Cardaba B, et al. Is it 'bad hygiene' to inhale pollen in early life? Allergy 2002;57(Suppl 71):37-40

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]