אלרגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלרגיה (בעברית: רַגֶּשֶׁת) היא תגובה חיסונית לא צפויה ולא רצויה של הגוף לחומרים, שבדרך כלל אינם מעוררי מחלות. בשעה שתגובה חיסונית כנגד פתוגנים (גורמים מעוררי מחלות) נחשבת לדבר חיובי, שבזכותו אנו נשארים בריאים רוב הזמן, הרי שאלרגיה הינה "תקלה" במערכת החיסון, ומהווה תופעה שלילית. כ-12%-25% מאוכלוסיית העולם סובלים מאלרגיה כזו או אחרת. לנטייה לאלרגיה קיים מרכיב תורשתי מובהק.
מלבד אלרגיה, קיימות תופעות אחרות של רגישות או אי סבילות, כמו למשל רגישות לפול עקב חסר באנזים G6PD (הנפוצה בקרב יוצאי איראן ועירק) או אי סבילות לסוכר החלב. תופעות אלו אינן קשורות במערכת החיסון ולכן אינן אלרגיות.
תוכן עניינים |
[עריכה] גורמים
אחת הסיבות לתופעת האלרגיה היא רגישות יתר של מערכת החיסון כלפי גורמים בלתי מזיקים בסביבתנו (אלרגנים). תגובת יתר זו עשויה להביא לתסמינים שונים בהתאם לסוג האלרגיה, חומרתה ודרך החשיפה עם הגורם האלרגי. החומרים העלולים להוביל לתגובה אלרגית שונים מאדם לאדם.
דוגמה לחומרים אלרגנים נפוצים:
- קשקשים, ריר ושתן של חתולים (ולאו דווקא שערות החתול).
- לטקס שהוא חלבון הגומי (לדוגמה בכפפות).
- עקיצת דבורים או צרעות.
- מזונות כגון חלב, ביצים, אגוזים, תותים או בוטנים.
- הפרשותיה של קרדית אבק הבית וחרקים אחרים.
- אבקני פרחים עונתיים.
- מתכות כמו הניקל, הקובלט והכרום.
- תרוּפוֹת מסוימות.
- תמרוקים וחומרים כימיים אחרים.
[עריכה] תהליך התפתחות האלרגיה
יש מספר סוגי אלרגיה, הנפוצה בהם היא האלרגיה המיידית הקשורה בנוגדני האלרגיה מסוג IgE. כאשר האדם נחשף לראשונה לאלרגן, התוצאה היא יצירת נוגדנים מסוג IgE המופיעים בדם. נוגדנים אלו נצמדים לדופן תאי פיטום (mast cells) הנמצאים בכל הרקמות בגוף, בעיקר ברקמות החשופות לסביבה (דרכי נשימה, מערכת העיכול ועור). כאשר האדם נחשף בפעם השנייה לאותו אלרגן, הדבר גורם לקישור של שני נוגדנים מסוג IgE על פני תאי הפיטום ולהפעלת מערכת תאית הגורמת להפרשה של חומרים המעוררים תגובה אלרגית ודלקתית שבראשן הוא החומר הקרוי היסטמינים. ההיסטמין גורם לתגובות האלרגיות כגון פריחה, גרד, אודם, נפיחות ונזלת.
[עריכה] סכנות
חשיפה לאלרגן יכולה לגרום לתופעות במערכות ואברי גוף שונים:
- קושי בנשימה ואף חנק כתוצאה מכיווץ שרירים והפרשות בדרכי הנשימה- למעשה זהו התקף של אסתמה (גנחת).
- הרחבת כלי הדם וירידת לחץ הדם עד כדי הלם אנפילקטי ואובדן הכרה.
- נזלות, עיטושים ודלקות עיניים.
- כאב בטן, שלשול והקאות.
- פריחות מסוגים שונים (כמו אקזמה וסרפדת).
- אסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס).
[עריכה] אבחון האלרגיה
לא תמיד ברורה האבחנה של האלרגיה ולעתים דרושה רמת חשד גבוהה מצד הרופא כדי להבין שמחלתו של החולה נגרמת למעשה מגורם אלרגני כלשהו. כאשר עולה החשד לאלרגיה יופנה החולה לבדיקת אלרגיה. הבדיקות מתחלקות לשני סוגים: בדיקות עוריות ובדיקות דם.
בבדיקות העוריות מטפטף אלרגולוג(רופא האלרגיה) טיפות קטנות של תמציות מצמחים, בעלי חיים או גורמים סביבתיים אחרים הידועים כאלרגנים נפוצים (אחד ליד השני בסדר ידוע) ואחר כך הוא דוקר בעדינות את העור שמתחת לכל טיפה, כדי להחדיר את החומר אל העור עצמו. כ- 15 דקות לאחר ההזרקה, הרופא בודק האם נוצרה תגובה דלקתית (נפיחות ואדמומיות) במקום ההזרקה. תגובה דלקתית פרושה שהאדם רגיש (אלרגי) לאלרגן שהוזרק.
בבדיקות הדם בודקים האם יש נוגדנים גורמי אלרגיה (מטיפוס IgE) בדם ולאיזה חומרים הם נקשרים. במידה שנמצא נוגדן מטיפוס IgE שנקשר לחומר ידוע הדבר מצביע על האפשרות שהנבדק אלרגי לחומר זה.
יש גם בדיקות אלרגיה המבוססות על מדבקות המודבקות למשך יום או יומיים על עורו של החולה או גם בדיקות אלרגיה המבוססות על תפקודי נשימה.
האבחון הסופי הוא שילוב של האינפורמציה הרפואית בתוצאות מבחני העור והדם.
[עריכה] טיפול וריפוי
הטיפול מתחיל קודם כל בזיהוי הגורם והימנעות ממנו, כאשר ההימנעות קשה לביצוע עוברים לטיפול תרופתי. בין הטיפולים באלרגיות יש תרופות אנטי-היסטמיניות המנטרלות את פעילות ההיסטמין. ניתן לקחת סטרואידים המעכבים את הדלקת הנגרמת עקב האלרגיה. יש נוגדי גודש, נוגדי לויקוטריאנים ואמצעים רפואיים רבים אחרים. בחירת הטיפול המתאים נעשית על פי סוג, חומרת או תדירות האלרגיה.
אחת השיטות היעילות לריפוי של ממש מהאלרגיה ולא רק טיפול בתסמינים הוא החיסון כנגד האלרגיה. בשיטה זו (המכונה אימונותרפיה) מקבל החולה האלרגיה במינונים הולכים ועולים תמציות מגורם האלרגיה, באופן כזה שבסופו של דבר הוא מתחסן מפני השפעותיו המזיקות. התהליך הוא איטי וקיים סיכון לתגובה אלרגית במהלכו ולכן הוא מבוצע רק על ידי רופאים המומחים לאלרגיה.
[עריכה] הטיפול באלרגיה ברפואה אלטרנטיבית
ברפואה אלטרנטיבית מקובל לטפל במקרי אלרגיה על ידי נטורופתיה, צמחי מרפא, הומיאופתיה, רפואה סינית מסורתית [1] וקינסיולוגיה. מאמר מדעי שפורסם בשנת 2006 על ידי Mayo Clinic .[2] בדק מאות מקרי אלרגיה, כולל אסטמה וזיהומים בדרכי הנשימה, שטופלו על ידי מרפאים אלטרנטיביים שונים. ברוב המקרים הטיפולים האלטרנטיביים לא היו יעילים, ולא ניכר שינוי לעומת טיפול בפלסבו. בפרט נבדקו טיפולים הומיאופתיים במקרי אלרגיה אצל ילדים ומתבגרים; מחברי המאמר הגיעו למסקנה שהגישה האלטרנטיבית לא מספקת פתרון מוכח לבעיות אלו.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ טיפולים משלימים לילדים, ד"ר גלעד כהן, אתר קופת חולים מאוחדת
- ^ Altunç U, Pittler MH, Ernst E (2007). "Homeopathy for childhood and adolescence ailments: systematic review of randomized clinical trials". Mayo Clin. Proc. 82 (1): 69–75. PMID 17285788.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: רגשת |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
