משתמש:גדי אלון/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אתיקת רשת האינטרנט היא סוג חדש ו"חם" יחסית של אתיקה‏‏[1]. הוגי הדעות נחלקו באפיון אתיקת הרשת. קיימים ניסיונות להסביר את אתיקת הרשת על פי התורות הפילוסופיות המקובלות, אך מצידו השני של המתרס ניתן לראות ניסיונות להגדרת אתיקה ברשת האינטרנט על ידי התהוותם של נהלי התנהגות, קודים מקובלים, נהלי עבודה, אתיקה ארגונית ואף נושאים סוציולוגים ופסיכולוגיים של המחשוב.

אתיקה ופרטיות בראיונות מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיון על האתיקה במחקר מקוון עדיין בעיצומו בגלל טריות הנושא, כיון שאין מספיק פרוצדורות הנותנות מענה לקשיים שהתחום מעלה. מהמחקר נראה כי יש לראות בו סוג נוסף של אתיקת מחקר באינטרנט. אולם בגלל אופי המחקר הדורש אינטראקציה מודעת בין המראיין למרואיין יש פה הרבה סממנים של ראיון פנים-אל-פנים עם כללי אתיקה בהתאם. מחקר מקוון טומן בתוכו יותר סכנה לפרטיות של הפרט ובטחונו ובכך מהווה אתגר גדול לחוקרים. קיימים חילוקי דעות בין חוקרים האם נדרש סט שונה של כללים אתיים למחקר מקוון או שניתן לתרגם ישירות את הכללים המקובלים תוך התאמה למדיה ‏‏[2]

כאשר נערך מחקר אקדמי המצריך ראיון מכל סוג, מיד עולות שאלות הקשורות לאתיקה – האם הראיון יפגע בזכויות הבסיסיות של הנחקר? האם הראיון מצריך עלול לחשוף נתונים אישיים לכלל ? מה המחיר שהנחקרים עלולים לשלם עם או בלי ידיעתם? שאלות אלה מקבלות משנה תוקף בראיון מקוון. היבט אחר הקשור לאתיקה, עוסק בסוגיה - האם יש באמצעים שבהם נערך הראיון המקוון לזהות באופן ברור וחד ערכי את הנחקר מצד אחד ואת החוקר מצד שני? מאידך, יתכן ויש כאן שיפור בהתנהגות האתית בכך שהמחשב - והראיון שמתקים ללא פגישה פיזית - יכולה לשמור יותר על צנעת הפרט של הנחקר.

גי'מס מור‏‏‏‏[3] רואה את ההגדרה כרחבה יותר מאשר זו המוגדרת בתיאוריה פילוסופית כזו או אחרת. מור מגדיר את תחום אתיקת המחשבים והרשת כתחום הסובל מ אזורים של "ריק" במדיניות של ערפול תפיסתי בקשר לסוגיות האתיות והסוציולוגיות לגבי השימוש בטכנולוגיות מידע. לדעתו, תפקידה של אתיקת המחשבים היא להגדיר מה עלינו לעשות במקרים אלה. לדעתו יש לבצע ניתוח של המצבים ולספק מסגרת תפיסתית ברורה של עשה ואל תעשה.

יתרונות וחסרונות אתיים בראיון מקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באןפן כללי, יש בראיון מקוון כל כללי האתיקה של ראיון רגיל: הסכמה מדעת, אנונימיות, פרטיות וכו'. יש לשמור על חיסיון המידע (בייחוד כשמדובר בראיון המתקיים באמצעות חדרי צ'ט, skype וכדומה.

קיימים יתרונות אתיים מסויימים בראיון מקוון. תחילה, מוגברת היכולת ל"נתק מגע" כשהראיון נוגע בתחומים קשים למרואיין, על ידי ניתוק המערכת. כמו כן, הרגשת השוויוניות שיש ביו מראיין למרואיין מקילה על המרואיין ומונעת ממנו חוסר נעימות.

מאידך, חוסר קשר העין - באם מדובר בראיון מקוון ללא שימוש ב-webcamera, לא מועברים מסרים ויזואליים ורמזים קוליים, היכולים להעיד על חוסר רצון של מרואיין להמשיך בכיוון מסוים. כמו כן, חוסר היכרות של מראין/מרואין עם האמצעים והממשק עשויים ליצור תוצאות מחקר משובשות (Enochson & Dunkels,2005).

מראיין מקוון יקח בחשבון ש...[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסכמת המשתתפים – המשתתפים בראיון המקוון, יביעו הסכמה מלאה לביצוע הראיון וזאת לאחר שיובהרו להם על-ידי החוקר את שלל ההיבטים האתיים הקשורים בראיון מקוון.
  • אנונימיות ובטחון המשתתפים – החוקר ידאג וינקוט בכל האמצעים הקיימים והעדכניים על מנת להגן על תכני הראיון ופרטיות המרואיינים.
  • פרטיות המשתתפים – על החוקר לוודא ששאלות הראיון לא יגלשו לחומר אישי או פרטי הקשור לצנעת הפרט של המרואיין ושאינו קשור בקשר הכרחי לעבודת המחקר.
  • נטיקה במחקר מקוון – כל משתתפי המחקר חייבים להיות צמודים לכללי הנטיקה המקיפים: אמות מוסר, בעיות הנובעות מחוסר אנונימיות, אחריות, לשון הרע וכדומה.
  • שיקולי תועלת מול נזק – על החוקר לקחת בחשבון את תועלת המחקר מול הנזק שעלול לפגוע בנחקרים.

מוסכמות אתיות בכלל, ואתיקה בסביבת האינטרנט בפרט, אינם אחידים בכל מקום גיאוגרפי ובכל תרבות. נושא שמהווה בעיה אתית בתרבות אחת איננו נחשב סוגיה אתית בתרבות שנייה.יש לקחת זאת בחשבון כאשר מבצעים מחקר במסגרות לאומיות ותרבויות שונות. יכולים להיווצר מצבים שבו נערך לכאורה ראיון מקוון במסווה של עבודה אקדמית ולמעשה מתבצעת תוכנית לאיסוף נתונים אישיים במרמה.


פתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לבדוק מה נעשה בנושאים קרובים המשתמשים ברשת.
  • אחד הפתרונות המקובלים לבעיות האתיות שהועלו הוא להכין הסכם בין החוקר לבין הנחקר. במקרה שהנחקר מתחת לגיל 18 על ההורים לחתום גם כן על ההסכם. הסכמים מסוג זה כוללים הצהרה על מטרת המחקר וחשיבותו, על השימוש שיעשה בנתונים שיאספו, באיזה אופן יאספו הנתונים(טקסט, אודיו, וידאו) כיצד ישמרו ואיך יצוטטו במחקר העתידי. הסכמים אלה כוללים גם התחייבות של החוקר למזער ככל האפשר את אי הנעימות לנחקר ואת הפגיעה בפרטיותו והסתייגות המאפשרת לנחקר לפרוש במידה והוא חש שהמחקר פוגע בזכויותיו.
  • הקמת גוף אקדמאי שירכז ויפקח על ביצוע ראיונות מקוונים.
  • אחיטוב‏‏[4] מסיק שאין ברירה ואנו נאלץ להשתמש בעולם שכולו חשוף.


מקורות מויקיפדיה באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדאי לעיין במקורות הבאים להרחבת הנושא:

Internet research ethics

List mining

Ten Commandments of Computer Ethics

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב עת בינלאומי לאתיקת חקר האינטרנט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Enochsson, A. (2008) personal communication‏
  2. ^ ‏אתיקה במחקר מקוון – אתר אוניברסיטת ליסטר, אנגליה - http://www.geog.le.ac.uk/orm/ethics/ethprint2.htm אוחזר במאי 2008‏
  3. ^ ‏James Moor, (1985) " What is computer ethics?‏
  4. ^ אחיטוב(2001), "עולם ללא סודות"