משתמש:Nachy/חידוש מהשרוול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הלל"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: שיעורין חציצין ומחיצין - הלכה למשה מסיני

.

אז חשבתם שמשה רבנו קיבל בסיני את השיעורים? שגיל 13 הוא גיל מצוות? שאכילה ביום כיפור היא ככותבת הגסה? לא ולא; משה קיבל בסיני את העובדה שניתן לקבוע שיעור לדבר מסוים; את העיקרון שדבר יכול להימדד באמצעות שיעור קבוע.

ולמי שחושב שאני כופר בעיקר - רבי צבי הירש חיות (אם כי יש שיחשבו שגם הוא...): ”דאע"ג דכל השיעורין הלכה למשה מסיני לשער בבעדשה כזית כגריס, כותבת, גרוגרת, כביצה אבל חילוק השיעורים... ד"ז מסרה לחכמים והם עשו החילוקים כפי הכרע דעתם.” (חידושי מהר"ץ חיות, בבא קמא, י"ז, א')

התראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דין התראה לדעת חכמים שסברו כי גם ת"ח צריך התראה, הוא עדות על הזדון שבמעשה. כשם שנכנס למערה ויצא עם סכין מטפטפת דם פטור כי אין עדות על עצם המעשה, כך בתלמיד חכם שלא הותרה אין עדות על עצם הזדון, ועל כן פטור (לפחות מדין תורה).
מעט בהרחבה: כאשר עדים מעידים על עבירה שאדם עבר הם מעידים על שני היבטים - ההיבט העובדתי אותו הם ראו, והיבט הכוונה שאחורי המעשה, עליה הם יכולים להעיד רק לפי פרטי ביצוע ההתראה כפי שמתואר בהלכה; רק כאשר האדם מצהיר כי הוא מודע לאיסור, מודע לעונש הצפוי לו ושעל מנת כן הוא עושה - או אז הזדון צף ועולה כך שניתן להעיד עליו (עוד על כך בשיחה:התראה (הלכה)).