מסכת עירובין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "עירובין" מפנה לכאן. לערך העוסק בהלכות עירובין, ראו הלכות עירובין.
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים

מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. המסכת כוללת כעשרה פרקים העוסקים בעיקר בדיני עירובין ואיסורי שבת שונים. בתלמוד הבבלי כוללת המסכת 104 דפים בעוד שבתלמוד הירושלמי כוללת המסכת 65 דפים.

שם המסכת ונושאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירושה העברי של המילה הוא כלאיים (תרגומה הארמי של המילה כלאים בתורה הוא עירובין) היינו עירוב שני תחומים שיש להבדילם. לפיכך נושא המסכת הוא איסורי רשויות השבת, בעיקר איסורי דרבנן של טלטול (כלומר נשיאת חפצים) בין רשויות יחיד שונות, ותקנות חכמים עירוב חצירות ושיתוף מבואות שהם מעשים סמליים המשתפים ומערבים את כל היחידים המתגוררים באזור המגורים, והופכים אותם לבני רשות אחת, שלהם מותר לטלטל.

המסכת מבארת מהם העקרונות האדריכליים לפיהם מסווגות הרשויות השונות:

המסכת מפרטת את ההלכות הנוגעות להיבטים הטכניים בביצוע עירוב חצרות ושיתוף מבוי.

כמו כן עוסקת המסכת באיסור תחומין: הליכה למרחק של יותר מאלפיים אמה ממקום שביתתו של אדם בשבת, ואת הלכות עירובי תחומין המאפשרים ללכת עד ארבעת אלפים אמה בשבת.

מסכת זו לפי סברת הרב זאב וולף (ממפרשי מדרש רבה) הייתה בתחילה מסכת אחת יחד עם מסכת שבת. יש המפרשים בדרך רמז שסך כול הפרקים העוסקים בהלכות שבת במסכתות השונות, הוא שלושים ותשעה פרקים (כמספר מלאכות האסורות בשבת) עשרים וארבעה פרקים ממסכת שבת, עשרה פרקים ממסכת עירובין וחמשה פרקים ממסכת ביצה.

תוכן המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ראשון עוסק בדיני הכשר מבוי ובדיני שיירה; הפרק השני מדבר על עירוב בורות מים וחצירות ללא שימוש (קרפיפות); פרק שלישי מדבר על האוכל- העירוב עצמו; פרק רביעי מדבר אדם ש"נתקע" מחוץ לעיר. פרק חמישי עוסק בתחילתו בדרכי לימוד ובהמשך בעירוב לעיר ומה מצטרף לעירוב. פרק שישי עוסק בדין עירובי חצירות. פרק שביעי עוסק בצירוף בעירוב. פרק שמיני הוא המשך לפרק שישי. פרק תשיעי עוסק בצירוף לעירוב בגגות העיר. פרק אחרון עוסק בדיני טלטול בשבת.

מסכת עירובין נחשבת לאחת משלוש המסכתות הקשות שבתלמוד בבלי הידועות בראשי התיבות ענ"י (עירובין נידה יבמות).

מיקומה של המסכת בסדר מועד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, המסכת נקבעה בסדר מועד לאחר מסכת שבת משום שכל עיסוקיה נוגעים לדיני שבת.

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מָבוֹי (עשר משניות‏[1]).
  2. עוֹשִׂין פַּסִּין (שש משניות).
  3. בַּכֹּל מְעָרְבִין (תשע משניות).
  4. מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ (אחת עשר משניות).
  5. כֵּיצַד מְעַבְּרִין (תשע משניות).
  6. הַדָּר (עשר משניות).
  7. חָלוֹן (אחת עשר משניות).
  8. כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין (אחת עשר משניות).
  9. כָּל גָּגּוֹת (ארבע משניות).
  10. הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין (חמש עשרה משניות).

בסך הכל במסכת 96 משניות.

סוגיות ידועות במסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משנה מסכת עירובין, נוסח כ"י קויפמן ונוסח רפוס ראשון (רנ"ב), עם שינויי נוסחאות מכתבי יד עתיקים, דפוסים ראשונים וקטעי גניזה, בעריכת אברהם גולדברג, בהוצאת מאגנס, תשס"ו / 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ל"ח