משתמש:דורם/דרך המלכים
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ברנדון סנדרסון |
| שפת המקור | אנגלית |
דרך המלכים הוא ספר פנטזיה אפי שנכתב על ידי הסופר האמריקאי ברנדון סנדרסון, והספר הראשון בסדרת גנזך אורות הסער. הספר פורסם ב -31 באוגוסט 2010 על ידי הוצאת TOR. ותורגם בשנת 2014 על ידי אופוס.
דרך המלכים מורכב מפרלוג אחד לסדרה, פרולג אחד, אפילוג אחד, 75 פרקים, ו-9 הפוגות. הספר הבא אחריו הוא "רסיסים של אור".
פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנדון סנדרסון החל לעבוד על דרך המלכים בסוף 1990 וסיים את הטיוטה הראשונה בשנת 2003. הפרסום שלה התעכב מכיוון שסנדרסון החליט להתמקד בטרילוגיית הערפילאים[1] ב 10 ביוני 2010 פורסמו הפרולוג ושלושת הפרקים הראשונים של הספר[2], יחד עם הקדמה מאת סנדרסון, כתצוגה מקדימה באתר האינטרנט של הוצאת TOR. ב 8 ביולי 2010 פורסמו שלושת הפרקים הבאים (4-6) בפורמט אודיו בלבד באתר ההוצאה, וב 5 באוגוסט 2010 פורסמו פרקים 9 ו -11. TOR אמרו שהם לא שחררו את פרקים 7, 8 ו -10 מכיוון שהם רצו להתמקד בסיפור של קאלאדין, אחת הדמויות המרכזיות. וב 26 באוגוסט 2010 פורסמו פרקים 12 ו -13 באתר ההוצאה.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור סובב סביב נקודת מבטם של קאלאדין, שאלאן דבאר, דאלינאר קולין, סזת׳ בן-בן וולאנו, ועוד כמה דמויות קטנות , שמובילות לכאורה קווי עלילה בלתי קשורים.
סזת׳ בן-בן וולאנו חסר האמת משינובאר, אשר ננטש על ידי עמו. ונגזר עליו לשרת את אדוניו המשתנים ללא הרף, נשלח לרצוח את מלך אחת האומות החזקות ביותר בעולם - אלת׳קר. וככל שהסיפור מתקדם, הוא מחליף את אדוניו ללא הרף, ועושה כמיטב יכולתו להסתיר את העובדה שיש ברשותו חרב-כבוד, - נשק מיתולוגי ששימש את המבשרים- ויכול לחתוך דרך כל חומר. לסזת׳ יש גם יכולת לקשור דברים יחד במשך זמן מסוים ("כבילת סער"), כוח שהיה פעם שייך למסדר אבירי האור, ונחשב לאבוד, מה שהופך אותו לקשה מאוד להבסה בקרב. כאשר סזת׳ נשלח להרוג את גאבילר מלך אלת׳קאר, הפרשנדים, גזע הדומה לגזע המשרתים הצייתן של עמים אחרים בשם "פרשמנים". לוקחים אחריות על הרצח. בנו של גאבילר- אלהוקאר יוצא למלחמה נגד הפרשנדים. סזת׳ עובר במהלך העלילה דרך אדונים רבים, כשאדונו האחרון מורה לו לחולל אנרכיה ברושאר, ופקודתו האחרונה לסזת׳ היא לחסל את הנסיך הנעלה הקרוי דאלינאר קולין.
הסיפור עובר אל נקודת המבט של הנסיך הנעלה דאלינאר קולין, אחיו של המלך הנרצח. לפני מותו, הפנה אחיו את דאלינאר לספר עתיק שנקרא "דרך המלכים", מה שמוביל את דאלינאר להתחיל לחקור את דרך החיים האלת׳ית של המלחמה. הוא גם מתחיל לחוות חזיונות שבהם הוא רואה את האבירים הקדומים. עבור דאלינאר, החזיונות לא רק מטילים ספק בהסטוריה השגויה של האוריים, אלא הם מתחילים גם לחשוף את האמת על אבות הריק- אויביהם של אבירי האור- ועל המצב הנוכחי של העולם. כל המאורעות האלה גורמים לדאלינאר להפסיק להילחם. והקרובים אליו ביותר מתחילים להטיל ספק בשפיותו ושוקלים מחדש את טענתו למנהיגות: בתסיסה הפוליטית של התקופה, חולשה נתפסת כסיבה לאחרים לנסות לחסל אותו. במהלך אחד מהקרבות נגד הפרשנדים, נסיך נעלה בשם סאדיאס בוגד בדאלינאר, בבנו אדולין, ובצבאו, ומשאיר אותם נטושים ללא עזרה, ומכותרים על ידי פרשנדים על פני מישור הקרוי "המגדל".
בינתיים, הסיפור עוקב גם אחרי קאלאדין, איכר כהה-עיניים עם שנאה בוערת לבהירי-העיניים האצילים. למרות שהוא אומן מנעוריו כמנתח, התנדב קאלאדין לצאת למלחמה למען צבא של לורד מקומי כדי להשגיח ולהגן על אחיו בשדה הקרב. בקרב השלישי שלו, קאלאדין לא מצליח להגן על אחיו שנהרג. וזה מניע את קאלאדין להיות לוחם טוב יותר, להשתפר כדי להגן על אחרים מאותו גורל. במהלך קרב מאוחר יותר, קלדין מצליח להרוג אויב עם שריון רסיס, והוא יכול לטעון לעצמו את השריון והחרב רסיס של האויב על פי החוק, ולהיות בעל מעמד של בהיר-עיניים בעצמו. עם זאת, הוא דוחה את המתנה. ולאחר מכן הוא נבגד על ידי הלורד הבהיר אמראם, שלוקח את הרסיסים לעצמו ומקעקע בקאלאדין את קעקועי העבדות כדי להסתיר את הגניבה. הבגידה מכניסה בקאלאדין שנאה לאצילים, ומשאירה צלקות רגשיות עמוקות. במהלך שנות עבדותו נקשרה לקאלאדין ספרנית רוח בשם סילפרניה, וקאלאדין המוצא בה נחמה קורא לה סיל. לאחר מספר ניסיונות בריחה, קאלאדין נאלץ לעבוד כאיש גשרים בצבאו של הנסיך הנעלה סאדיאס הנלחם בפרשנדים במקום שנקרא 'המישורים המנופצים' - מכיוון שתוואי השטח מחולקים למישורים ארוכים עם תהומות בניהם. אנשי הגשרים משמשים כפיתיון בשביל קשתות הפרשנדים. יכולים רק למות כדי שהצבא המאומן יוכל לתקוף בקלות רבה יותר. קאלאדין מצליח לגייס את האנשים האחרים בקבוצה שלו שנקראת 'גשר ארבע' ולהפוך אותם לצוות שיכול לשרוד. עם זאת, לאחר שהוא הורס בטעות קרב על ידי שינוי טקטיקות, הוא מוכה באלימות ונשאר בחוץ במהלך סערת אימים כדי שימות. קאלאדין מצליח לשרוד. וכתוצאה מההישרדות הבלתי סבירה שלו, הוא מתחיל לגלות שיש לו את היכולת לשאוב אור סער, והוא מגלה שהכוחות שלו הגיעו בזכות הקשר שלו לסיל. כשהוא נאבק למצוא דרך לאנשיו להימלט מחייהם כאנשי גשרים, הוא מתחיל ללמוד על כוחותיו, וכיצד להשתמש בהם. הגשר של קאלאדין נשלח עם צבאו של סאדיאס להילחם בפרשנדים במישור שנקרא המגדל, ופתאום באמצע הקרב סאדיאס נסוג לאחור, ומורה לכל הצבא ולאנשי הגשרים לחזור לבסיס. בהתחלה קאלאדין רוצה לנצל את הנסיגה כדי להימלט יחד עם אנשי גשר ארבע, ולחיות כשכירי חרב. אך כשהוא רואה שדאלינאר ננטש מאחור, הוא מחליט לחזור ולנסות לעזור לצבא המכותר לברוח. במהלך ההתקפה קאלאדין מוציא לפועל את כוחותיו, ומצליח לחפות על נסיגת צבאו של דאלינאר, ולהציל את דאלינאר עצמו. דאלינאר מכיר טובה לקאלאדין, וכשהם חוזרים למחנה, הוא קונה מסאדיאס את כל אנשי הגשרים, וממנה את אנשי גשר ארבע ליחידת המשמר שלו, ואת קאלאדין לקפטן.
שאלאן, אישה צעירה וקלילה שמשפחתה ואדמותיה בסכנה, עוברת מסע ארוך כדי להחליף מטיל נשמה -מכשיר המאפשר לאנשים לשנות חפצים לדברים אחרים- שבור, היא יודעת שלג'סנה קולין, אחותו של מלך אלת׳קאר הנוכחי יש מטיל נשמה פועל. והיא מבקשת מג׳סנה להיות חניכתה. בזכות עקשנותה היא מצליחה לרכוש את אמונה של ג׳סנה ולהפוך למתלמדת שלה, ולגנוב את מטיל הנשמה שלה. לאחר שגנבה בהצלחה את מטיל הנשמה, היא מתוסכלת מחוסר היכולת שלה להשתמש בו עד שיום אחד היא הופכת בטעות גביע לדם. שאלאן ידעה שג׳סנה תגיע בקרוב למקום, ולכן היא שוברת קנקן וחותכת את עצמה כדי שייראה כאילו הדם שלה, וכשג'סנה מגיעה, היא חושבת ששאלאן ניסתה להתאבד. עד מהרה מגלה שאלאן, שמטיל הנשמה של ג׳סנה, אינו מסוגלת לשנות דברים, אלא שג׳סנה מסתירה בעזרתו את היכולת הטבעית שלה בהטלת נשמה ללא מכשיר. כאשר ג׳סנה מגלה שגם לשאלאן את היכולת הטבועה במטיל נשמה, היא סולחת לנערה על שניסתה לגנוב את המטיל נשמה שלה, ומתחילה ללמד אותה בשימוש נכון בכוחם המשותף. היא גם חושפת את המחקר שלה על מקורותיהם של אבירי האור ואבות הריק ומכינה את שאלאן ואת עצמה לנסוע למישורים המנופצים ולהיפגש עם דודה של ג׳סנה - דאלינאר.
הפוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין חלקי הספר ישנם פרקים הנקראים "הפוגות" בדרך כלל הם אינם עוסקים בדמויות הראשיות (למעט סזת׳). אלה בדמויות משניות שלכאורע אין להן כל קשר לעלילה, אך הן מגלות רבות על רושאר ועוד תעלומות.
הפוגות ראשונות: אישיק הדייג- ההפוגה עוסקת בדייג בשם אישיק החי במקום הנקרא 'האגם הטהור'. אישיק מנסה לעזור לשלושה זרים למצוא אדם מסתורי המחליף תחפושות ושמות. למפרע ידוע לנו שאותו אדם מסתורי הוא הויד, ושלושת הזרים הם חברים במסדר "הרסיס השבע-עשרה"
נאן באלאט
סזת'- ההפוגה עוסקת בהמשך קורותיו של סזת׳ בן-בן ולאנו לאחר שרצח את המלך גאבילר וננטש על ידי הפרשנדים.
הפוגות שניות: ריסן - ההפוגה עוסקת במתלמדת-סוחרים ת׳אילנית אשר מגיעה עם הבבסק(אדון) שלה לשינובאר, ומסופר מעט על מקורותיו של סזת׳.
אקסיאס המלקט - מסופר על אקסיאס, בן לגזע נדיר בשם אמיאנים, אשר חיים חיי אלמוות. אקסיאס חוקר ספרנים ומנסה לקטלג את כולם.
סזת' -
הפוגות שלישיות: באקסיל שובר פסלים ג'רניד האדוק סזת'
הפוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין חלקי הספר ישנם פרקים הנקראים "הפוגות" בדרך כלל הם אינם עוסקים בדמויות הראשיות (למעט סזת׳). אלה בדמויות משניות שלכאורע אין להן כל קשר לעלילה, אך הן מגלות רבות על רושאר ועוד תעלומות.
הפוגות ראשונות: אישיק הדייג- ההפוגה עוסקת בדייג בשם אישיק החי במקום הנקרא 'האגם הטהור'. אישיק מנסה לעזור לשלושה זרים למצוא אדם מסתורי המחליף תחפושות ושמות. למפרע ידוע לנו שאותו אדם מסתורי הוא הויד, ושלושת הזרים הם חברים במסדר "הרסיס השבע-עשרה"
נאן באלאט
סזת'- ההפוגה עוסקת בהמשך קורותיו של סזת׳ בן-בן ולאנו לאחר שרצח את המלך גאבילר וננטש על ידי הפרשנדים.
הפוגות שניות: ריסן - ההפוגה עוסקת במתלמדת-סוחרים ת׳אילנית אשר מגיעה עם הבבסק(אדון) שלה לשינובאר, ומסופר מעט על מקורותיו של סזת׳.
אקסיאס המלקט - מסופר על אקסיאס, בן לגזע נדיר בשם אמיאנים, אשר חיים חיי אלמוות. אקסיאס חוקר ספרנים ומנסה לקטלג את כולם.
סזת' -
הפוגות שלישיות: באקסיל שובר פסלים ג'רניד האדוק סזת'
מכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדרך המלכים מופיעים קטעים קצרים לפני כל פרק, בחלקו השני של הספר מופיע בראשי הפרקים מכתב מהויד למישהו בלתי ידוע.
המכתב בשלמותו
ידידי הוותיק, אני מקווה שההודעה הזאת תמצא אותך בבריאות טובה, אבל הרי אתה בן אלמוות עכשיו, ואני מאמין שכעת בריאותך היא עניין מובן מעליו. אני מבין שאתה כנראה עדיין כועס. טוב לדעת זאת. כפי שאני יודע שבריאותך טובה, כך אני מאמין שאתה גם כועס עליי, ככל הנראה, זה אחד הדברים הקבועים ביקום. תחילה, הרשה לי להבטיח לך כי היסוד בטוח, מצאתי עבורו מקום טוב. ניתן לומר כי אני מגן עליו כאילו אני מגן על גופי שלי. אינך מסכים עם המסע שלי. אני מבין זאת, ככל שניתן להבין אדם שאיני מסכים איתו באופן מוחלט כל כך. האם יורשה לי להיות כן איתך? לפני כן שאלת אותי מדוע אני מודאג כל-כך. אני מודאג מהסיבה הזאת: אטי היה פעם אדם נדיב וטוב לב, וראית למה נהפך. רייס לעומת זאת, היה אחד האנשים המתועבים, הערמומיים, השנואים ביותר שהכרתי. הוא מחזיק בידו את הרסיס המפחיד והנורא מכולם, חשוב על כך לזמן-מה, לטאה זקנה שכמותך, ואמור לי שההתעקשות שלך על אי-התערבות אינה מתערערת. אני מבטיח לך, רייס לא ינהג כמוך. צריך רק לבחון את תוצאות ביקורו הקצר בסל כדי להיווכח בצדקתי. אם במקרה התעלמת מאותו אסון, דע לך כי אאונה וסקאי מתים, וכי מה שהיה ברשותם נשבר. ככל הנראה כדי למנוע מכל אדם לקום ולקרוא תיגר על רייס. האשמת אותי ביהירות במהלך המסע שלי. האשמת אותי בהנצחת איבתי לרייס ובאבאדין. שתי ההאשמות הללו נכונות. אף אחת מהסיבות שלעיל אינה מפריכה את הדברים שכתבתי לך. אני נרדף. אני מאמין שבידי חבריך מהרסיס השבעה עשר. אני מאמין שהם עדיין אבודים, מכיוון שהשארתי להם נתיב עקבות כוזב, מוטב להם להיות שם. איני חושב שיש להם מושג מה לעשות בי ברגע שיתפסו אותי. אם משהו ממה שאמרתי לך נשמע לך הגיוני, אפילו במקצת, אני מאמין שתקרא להם לחזור. או שאתה יכול להדהים אותי ולבקש מהם לעשות סוף כל סוף משהו מועיל. מכיוון שמעולם לא הקדשתי את עצמי למטרה חשובה יותר, ועמודי תבל עצמם ירעדו כתוצאה מהמלחמה שלנו כאן. אני מבקש ממך שוב. תמוך בי. אל תעמוד מן הצד ותניח לאסון לקחת חיים נוספים. מעולם לא התחננתי לפניך, רעי הטוב. כעת אני עושה את זאת.
אטי המופיע במכתב הוא מי שהחזיק ברסיס הרס מהערפילאים,דבר מעניין במיוחד בהתחשב באופי של הרס. רייס הוא מי שמחזיק ברסיס "שנאה"(ככל הנראה האיום על רושאר). אאונה וסקאי היו המחזיקים של הרסיסים "מסירות" ו"שלטון" והם היו בסל הכוכב שבו מתרחשת עלילת הספר אלנטריס.