משתמש:יום טוב/ארגז חול/מלחמת בעלות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלחמת בעלות הברית(belum sociale) או המלחמה האיטלקית (bellum italicum) היא שמה של מלחמה שנערכה בין הרפובליקה הרומית לבין בנות בריתה מקרב הערים והשבטים האיטלקים השונים בחצי האי האיטלקי בין השנים 91 לפנה"ס עד 88 לפנה"ס.

מלחמת בעלת הברית הייתה למעשה מרד של בנות הברית של רומא באיטליה שניזון משיקולים כלכליים,אתניפ ופוליטיים ודולק על ידי הנטל הצבאי והכלכלי הכבד של רומא על בנות בריתה

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה 90 של המאה הראשונה לפנה"ס שלטה רומא על חצי האי האיטלקי, יוון, היספאניה, איליריה, צפון אפריקה וגאליה הדרומית .

מעדמם של בני הברית האיטלקים לא השתנה מאז ימי גאיוס גראקכוס שניסה להתחיל במהלך לשילובם באזרחות הרומית. בני הברית נמענו מלהכנס לאזרחות הרומית בשל רצונם להישאר נפרדים וגם בשל העובדה שהשכבות העליונות בהם לא ראו דרך להשתלב במוסדות השלטון של הרפובליקה. אולם עם הכניסה ההולכת וגוברת של "האנשים החדשים" לפולטיקה הרומית והגעתם למשרות הגבוהות ביותר ברפובליקה, ראו בני האצולה האיטלקית כסימן לכך שאולי הם יכלו גם להשתלב בבמוקדי הכוח. חשיבותם של בני הברית עלתה גם בזכות התהליך שעבר הצבא הרומי, שהזדקק יותר ויותר לכוחות איטלקיים כדי להשלים את כוחותיו, הרפורמות של גאויס מאריוס הביאו לשיאו של תהליך זה, והעובדה שניתנו אזרחות לשני גדודים של איטלקים במלחמ ה נגד הקימברים והטבטונים רק הגדילה את רצונם להשתלב.

בעת המלחמה עמדו הרפובליקה הרומית בפני משבר, החיכוחים והפילוגים היו בשיאם והגיע להתפרצויות אלימות. במקביל היה איום במזרח מצד המלך מיתדידת מפונטוס שכבש את יוון.

הגורמים לפרוץ המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליוויוס דרוסוס טריבון פלבאי, ניסה לבצע רפורמות ונכשל, הוא נרצח ב 91 .
  • מתח ישן בין הסאמנים לשאר השבטים האומברו סאבלים
  • הנטל הצבאי והכלכלי של רומא על בנות בריתה
  • מאבקם של האחרונים לשוויון זכויות ומאוחר יותר לעצמאות מדינית

מהלך המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוץ המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבטים שמרדו: פיקנים] פאליגנים, מארסים לוקאנים ווסטנים מארוקינים סאמניטים. לזכור רובם היו ממוצא סאבלי

ערים חשובות שמרדו: וונוסיה מושבה לטינית רומית, קורפיניום בירת המרד, שמה שונה לאיטליה, הסנאט הנגדי התכנס בה. נולה.

נשארו נאמנים לרומא: הלאטינים, כולל לאטיום עצמה וכול המושבות הלאטניות והרומיות, אטרוריה, רובה של אומבריה, צפון איטליה וע\ערים בודדות בדרום איטליה.

פרוץ המלחמה בפיקנום, הרגו נציגים רומים שהסנאט שלח.

מרכז איטליה ודרומה. עיר האיחוד החדש קורפיניום, שמה שונה ל\איטליה, מוסדות השלטון האיטלקים 2 קונסולים, 12 פראיטורים, 500 סנאטורים.

סדרי כוחות נכון לחורף של 91/90 לפנה"ס: כוח איטלקי: 2 מפקדים עליונים, 6 מפקדי משנה, למעלה מ100,000 חיילים, מטבעות חדשים שהוטבע עליהם סמל הפר האיטלקי מתקיף את הזאב הרומי, הכוח התפצל לכוח בראשות המארסים, וכח בראשות הסאמניטים. כוח רומאי: 2 קונסולים שכול אחד מפקד על 2 ליגיונרים, ובפיקוד של כל קונסול חמישה ליגאטים, שכול אחד מפקד על ליגיון. כול ליגיון מנה, בצירוף של כוחות עזר , כ10,000 איש, סה"כ 140,000 חיילים רומים+כוחות עזר.

המלחמה בצפון איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה בדרום איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוף המלחמה ומלחמת האזרחים הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת ההכרעה במלחמה הייתה 89 לפנה"ס. העיר אוסקולום נכבשה. קורפיניום ננטשה, סולה חדר לסאמניום, היכה את צבאו של פאפיוס מוטיליאוס וכבש את בוויאנום.

תוצאות המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחות לכול האיטלקים, האיחוד הסופי של איטליה, רומא הופכת מעיר מדינה למדינה איטלקית .

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, 377- 384
  • אפיאנוס, מלחמות האזרחים
  • סטארבו
  • דיאודורוס
  • סאלמון. e.t.salmon' samnium and the samnites' 1967, 340-379