משתמש:סמי פלוס/יצחק פרמן

יצחק פרמן עם חלת הפלסטיק פרי המצאתו

יצחק פרמן (1911 - 2006) היה חניך תנועת גורדוניה, מורה ומחנך ממניחי היסודות לגידול דבורים מודרני ומשק הדבש בארץ ישראל.

ביוגרפיה

יצחק פרמן נולד ב 1911 בעירה סקורני בבסרביה, כיום אוקרינה. עלה לארץ ב 1932 במסגרת תנועת גורדוניה עם רעיתו שרה לבית שנירמן. החל לעבוד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. תחילה בפלחה, אחר כך היה מדריך חברתי וב-1949 קיבל את הטיפול במכוורת של בית הספר. התגורר עם משפחתו במקוה ישראל ושם נפטר ב 2006. ליצחק ושרה פרמן שלשה בנים.

פעילותו בענף המכוורת

יצחק פרמן קבל לידיו את ניהול מכוורת בית הספר ב 1949. במכוורת היו אז כוורות בודדות וגם תלמידי בית הספר לא התענינו בגידול דבורים. הדבורים אחזו בו ולא הירפו. הוא החל להגדיל את המכוורת ובאותו זמן נרשם ללימודי הדבורים בפקולטה לחקלאות ברחובות. עד מהרה הייתה מכוורת ביה"ס מקוה ישראל לאחת הגדולות בארץ והיו בה מאות כוורות. במקביל הכין חומר לימודי רב והחל ללמד גידול דבורים בבית הספר. הפעילות במכוורת יחד עם הקורס המפורט והמעניין שהעביר הביאו תלמידים להרשם להתמחות בגידול דבורים. מטרתו הייתה לתת לתלמידיו ידע מקיף בפיזיולוגיה ובביולוגיה של דבורת הדבש מצד אחד, ומצד שני לחנכם לעבודה קפדנית במכוורת שהיא עסק כלכלי ומקור פרנסה. תוך כדי פיתוח המכוורת יצחק פרמן ייבא מארצות הברית מלכות דבורים מהגזע האיטלקי והחליף את הדבורים המקומיות בדבורים מהגזע האיטלקי שהן פחות עוקצניות, נוחות יותר לעבודה ויבולי הדבש שלהן גדולים יותר. לצד משק הדבש התפתח משק רבייה. גידול מלכות שהן צאצאיות המלכות מהגזע האיטלקי שיובאו מארצות הברית. המכוורת של מקוה ישראל סיפקה מאות מלכות כאלה למגדלי דבורים ולמכוורות שהלכו והתפתחו בארץ עם פעילותם של בוגרי בית הספר שהתמחו בענף. יחד עם יצור נחילים (משפחות דבורים) חדשים להרחבת ואחזקת המכוורת, מכוורת ביה"ס סיפקה נחילים של דבורים מהגזע האיטלקי לבוגרים שהחלו להקים מכוורות חדשות.

לאחר פרישתו המשיך יצחק לעסוק בציוד עזר לכוורנות ופיתח חלת פלסטיק שתהיה נוחה לעבודה ותחסוך עבודת ידיים בהרכבת מסגרות עם שעוויות. יצחק פרמן הקים דור של מגדלי דבורים, דבוראים וזכה בתאר "יקיר ענף המכוורת".