משתמש:AlmaTsuy/דיני תחרות זכויות בנכסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיני תחרות זכויות בנכסים (Proprietary Competitions) הם דינים בדיני הקניין של המשפט הישראלי, המסדירים מצב בו קיימות לשני צדדים זכאים זכויות נוגדות בנכס מסוים. מצב של תחרות זכויות נוצר כתוצאה מדרישה קונסטיטוטיבית[א] כלשהי, אשר משהה העברה מלאה של זכות קניינית בנכס ומותירה בידי זכאי זכות חוזית או מעין קניינית בלבד. עיקרון על בדיני קניין הוא ש"אין אדם יכול להקנות זכות בנכס העולה על זכותו שלו באותו נכס".[1] מעיקרון זה נובע מבחן טמפורלי[ב] להעברת זכויות, לפיו זכותו של הזכאי הראשון בזמן עדיפה על זכותו של הזכאי השני בזמן, שכן לאחר העברת הזכות בנכס מבעל הזכות המקורי לזכאי הראשון בזמן, לבעל הזכות המקורי לא נותרה הזכות בנכס אותה יוכל להעביר לזכאי השני בזמן.

מאוטנר רואה בתחרות זכויות תוצאה של "תאונה משפטית". (דגן 200–201)

(1) המונע הזול – יעילות אקס אנטה – גמול;
(2) מאזן נוחות – יעילות אקס פוסט – צדק מחלק;
(3) כללים ולא סטנדרטים – וודאות משפטית ויעילות דיונית.

דויטש רואה בתחרות זכויות הגנה על ציפיות והסתמכות". (דגן 229 ה"ש 83)

לשון החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 9 לחוק המקרקעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום־לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום־לב – זכותו עדיפה.

סעיף 80 לחוק המקרקעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הושכרו מקרקעין בשכירות שאינה טעונה רישום ולא נרשמה, ולפני שנמסרו לשוכר חזר המשכיר והשכירם לאדם אחר בשכירות שאינה טעונה רישום והנוגדת את השכירות הראשונה, זכותו של השוכר הראשון עדיפה, אך אם השני שכר וקיבל את המקרקעין בתום לב – זכותו עדיפה.

סעיף 12 לחוק המיטלטלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחייב אדם להקנות לחברו בעלות או זכות אחרת במיטלטלין, ולפני שמסר לו את המיטלטלין או הקנה לו את הזכות חזר והתחייב עם אדם אחר בהקנייה נוגדת, זכותו של הראשון עדיפה, אך אם השני התקשר בעסקה וקיבל את המיטלטלין או את הזכות בתום לב ובתמורה – זכותו עדיפה.

סעיף 511 להצעת חוק דיני ממונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

(א) התחייב אדם להקנות זכות בנכס, או שהוא חייב בכך על פי דין, ובטרם הוקנתה הזכות לזכאי (בסעיף זה – הזכאי הראשון), התחייב כלפי אדם אחר (בסעיף זה – הזכאי השני) לעסקה נוגדת, זכותו של הזכאי הראשון עדיפה, ואולם אם רכש הזכאי השני את הזכות בעודו תם לב ובתמורה – זכותו עדיפה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), היה הנכס נושא ההתחייבות מקרקעין, והזכאי הראשון התרשל באי־רישום הערת אזהרה לטובתו בשל ההתחייבות בפנקסי המקרקעין, תהיה זכותו של הזכאי השני עדיפה אם נתן תמורה בעד ההתחייבות ונרשמה הערת אזהרה לטובתו בפנקסי המקרקעין בעודו תם לב.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם בכל אחד מאלה:
(1) כאשר ההתחייבות או החיוב על פי דין כלפי הזכאי הראשון הם להימנע מהקניית זכות בנכס;
(2) כאשר ההתחייבות לזכאי השני ניתנה תוך הפרה של חיוב המוטל על נאמן כלפי הנהנה על פי תנאי הנאמנות.

סעיף 512 להצעת חוק דיני ממונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

(א) התחייב אדם להקנות זכות בנכס לאדם אחר או שהוא חייב בכך על פי דין, ובטרם הוקנתה הזכות לזכאי הוטל עיקול על הנכס הנוגד את זכותו של הזכאי, זכותו של הזכאי עדיפה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על התחייבות בלא תמורה בהתקיים תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 182, בשינויים המחויבים.

סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

(ב) נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה.

סוגי הזכויות המתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכאות להתחייבות לעשות עסקת מכר ("רוכש")
  • זכאות להתחייבות לעשות עסקת מתנה ("מקבל")
  • זכאות לקופת הנשייה ("מעקל")

פסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ע"א 156/51 פרנקל נ' נאמן, פ"ד ח 1447 (1954). [הראשון בזמן יגבר על השני בזמן, "אלא אם יצליח מתחרו להצביע על נסיבות מיוחדות העשויות להוציא את הראשון ממעמדו העדיף"]
  • ע"א 73/53 זילברשטיין נ' פלק, פ"ד ט 57 (1955). [בין הנסיבות המיוחדות העשויות לשלול מהראשון בזמן את עדיפותו נמנות, בין השאר, רשלנות מצידו של המתקשר הראשון "שהיה בה כדי להביא שינוי לרעה במצבו של בעל הזכות שביושר האחר"]
  • ע"א 26/54 אלונזו נ' בן דרור, פ"ד י 97 (1956).
  • ע"א 58/54 הבאב נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד י 912 (1956).
  • ע"א 263/60 קליינר נ' מנהל מס עזבון, פ"ד יד 2521 (1960).
  • ע"א 382/65 סיגלוב נ' עציון, קואופרטיב לעבודות עץ בע"מ, פ"ד כ(1) 442 (1966).
  • ע"א 528/66 שטרן נ' חברת חלקה 36 בגוש 6127 בע"מ, פ"ד כא(2) 342 (1967).
  • ד"נ 30/67 שטרן נ' שטרן, פ"ד כב(2) 36 (1968).
  • ע"א 367/71 טייג נ' ישראלי, פ"ד כו(1) 710 (1972). ["עלול בעל הזכות הקודמת להפסיד את זכות היתר שלו, אם בעל הזכות הקודמת אשם במעשה מרמה, או ברשלנות חמורה או אם נוצר השתק הפועל לטובת בעל הזכות המאוחרת"]
  • ע"א 661/74 עוזיאל נ' דוחובני, פ"ד ל(3) 763 (1976). [רשלנות מצד המתקשר הראשון בזמן בנוגע לרישום זכותו תביא לביטול עדיפותו]
  • ע"א 184/77 שגיב נ' א' ו-פ' וולובלסקי, כונסי נכסים של צוות ר.י.ל. בע"מ, פ"ד לב(1) 265 (1977).
  • ע"א 145/79 אסלאן נ' דיאב, פ"ד לה(1) 729 (1980). [רשלנות מצד המתקשר הראשון בזמן בנוגע לרישום זכותו תביא לביטול עדיפותו]
  • ע"א 842/79 נס נ' גולדה, פ"ד לו(1) 204 (1981).
  • ע"א 205/83 חובני נ' דיקלה חברה לבנין והשקעות בע"מ, פ"ד מא(3) 96 (1987).
  • ע"א 813/85 נחשון נ' שי, פ"ד מב(1) 340 (1988).
  • ע"א 7139/99 יובל אלוני נ' אליעזר ארד ואחרים, ניתן ב־1 באפריל 2004.
  • פש"ר (ת"א) 241/89 עו"ד ברכה נ' בילו, תק-מח 2003 (3) 2889 (2003).
  • ע"א 839/90 רז חברה לבנין בע"מ נ' אירנשטיין, פ"ד מה(5) 739 (1991).
  • ע"א 1249/03 אליאס נאצר חנא ואחרים נ' פואד רפיק ח'אזן ואחרים, ניתן ב־22 באוקטובר 2003.
  • ע"א 790/97 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אברהם גדי, ניתן ב־13 בדצמבר 2004.
  • ע"א 9245/99 ארנון ויינברג ואחר נ' משה אריאן ואחרים, ניתן ב־22 באפריל 2004.

רוכש–רוכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוכש–מקבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוכש–מעקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקבל–רוכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקבל–מקבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקבל–מעקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעקל–רוכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעקל–מקבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעקל–מעקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א–2011, סעיף 507; העיקרון מוכר במשפט המקובל ככלל Nemo dat.

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכוננת; שיוצרת את הזכות ולא רק מצהירה על קיומה. הופכי של קונסטיטוטיבית הוא דקלרטיבית.
  2. ^ של זמן; כאשר מועד ביצועה של פעולה משפטית מהווה רכיב מרכזי.