משתמש:Ellaav/הקשר בין מחלת הנזלת הממאירה לגנו באפריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת הנזלת הממארת, היא מחלה נגיפית ומדבקת שנגרמת מנגיף ההרפס ALHV1 ועלולה במקרים קיצוניים להיות סופנית. היא מהווה מכשול גדול בגידול הבקר במזרח ודרום אפריקה. ההדבקה נגרמת בגלל הנוכחות של חיית הגנו ממין Connochaetes gnou או Connochaetes taurinus.

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הנזלת הממארת הייתה מקושרת עם דו הקיום של מיניי בקר וגנו ועוד פונדקאים טבעיים אחרים. עם זאת, ממצאים ראשונים באפריקה הדרומית לסהרה מראים, כי נגיף ההרפס מסוג AIHV-1 הוא הגורם למחלה, ושהגנו הכחול הוא פונדקאי טבעי של הוירוס באיזורים אלו. מחקרים קודמים מראים שכמעט 100% מאוכלוסיית הגנו מראים תסמינים כנשאים של AIHV-1.

וירוס AIHV-1[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בנגיפי # הרפס אחרים, וירוס ה AIHV-1 יכול להתפרץ אצל בוגרים, אם מע' החיסון שלהם בסיכון ( בעקבות הריון או תנאי סטרס אחרים כמו הרעבה או מצוד). בזמן ההתפרצות הם עשויים להיות מדבקים.


הדבקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברת ה AIHV-1 לבקר מתרחשת כאשר הם באים לכדי מגע עם עגלים ממין הגנו שמפרישים נגיפים חסרי תאים מהאף והעיניים. הדבקה דרך מערכת הנשימה מהווה מסלול זיהום טבעי. אין ממצאים לכך שמתבצעת הדבקה דרך # העברה גנטית אופקית מעגלים נגועים לכאלו שלא, ולכן עגלים נגועים הם "סוף הדרך" של הפצת הנגיף AIHV-1. למרות זאת הדבקה על ידי העברה אנכית ( מאם לתינוק או לעובר) מתרחשת גם כן, שכן גם בעת ההמלטה עגלי הגנו עלולים להידבק בנגיף.

אפידמיולוגיה של מחלת הנזלת הממארת באפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במזרח אפריקה, הנזלת הממארת, זו מחלת הבקר המרכזית ובעלת ההשפעה הגבוה ביותר על גידול הבקר ופרנסת הקהילות הפסטורליות. היא מכונה בשם: "ugonjwa wa nymbo" ביטוי סהילי שפירושו מחלת הגנו. המקור העיקרי במזרח אפריקה למחלה הוא הגנו הכחול. התפרצויות שנתיות של הנזלת הממארת, מתרחשות באיזורי המחיה של הגנו, בקניה ובטנזניה. באפריקה הדרומית, הנזלת הממארת, נמצאת באיזורי הרפובליקה של דרום אפריקה: נמביה, זימבבואה, ובוטסואנה, באיזורים בהם יש אוכלוסיות גדולות של גנו. נכון ל2015, בהתפרצות בזימבבואה נראו 71% נגועים והפסד של 21% מהבקר. האפידמיולוגיה של הנזלת הממארת בדרום אפריקה, נבדלת מזאת שבמזרח, בה מתקיימות שתי התפרצויות שנתיות של המחלה, לעומת התפרצות יחידה בדרום.

חיסון ומידור המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שליטה אפקטיבית בנזלת הממארת, תלויה בעיקר בפיתוח חיסון יעיל למניעת העברת AIHV-1 מהגנו לבקר. ניסיונות רבים לפתח חיסון נעשו במשך ששת העשורים האחרונים, אבל עדיין לא שווק חיסון באופן מסחרי למחלה. [1]

  1. ^ נכון ל2015 לפי מאמר

    בבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • Wambua, L., Wambua, P.N., Ramogo, A.M., [Address Wildebeest-associated malignant catarrhal fever: perspectives for integrated control of a lymphoproliferative disease of cattle in sub-Saharan Africa], https://doi.org/10.1007/s00705-015-2617-6
    • WILDEBEEST-ASSOCIATED MALIGNANT CATARRHAL FEVER IN AFRICA: A NEOPLASTIC DISEASE OF CATTLE CAUSED BY AN ONCOGENIC HERPESVIRUS?* R. D. HUNT and L. H. BILLUPS