משתמש:Hornikishay/שבת חול המועד
שבת חול המועד הינה השבת שבתוך המועד. שבת כזו יכולה להיות רק בחג הפסח ובחג הסוכות כאשר אינם יוצאים בשבת או ראשון. בשבתות אלה יש את אותן המצוות כמו בחול המועד, אך נוספת לכך איסור עשיית מלאכה כמו בשבת רגילה.
תפילות היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפילת ערבית במנהג אשכנז המזרחי פותחת במזמור צ"ב בתהילים (מזמור שיר ליום השבת) ובמזמור צ"ג (ה' מלך גאות לבש). בנוסח ספרד היא פותחת במזמור כ"ט (מזמור לדוד) ובנוסח מקוצר של "לכה דודי" בו אומרים שני בתים ראשונים ושניים אחרונים. במנהג אשכנז המערבי אומרים קבלת שבת כבכל השנה.
במנהג הספרדים וע"מ פותחים קבלת שבת במזמור כ"ט כמו בנוסח ספרד, אך אומרים את לכה דודי כרגיל.
דבר נוסף, בהרבה קהילות מדלגים על במה מדליקין או על כגוונא, אך במנהג פפד"מ, השייך למנהג המערבי, אומרים כרגיל אלא אם כן יו"ט חל ביום שישי.
מתפללים תפילת ערבית כבכל שבת, אך מוסיפים בתפילת העמידה "יעלה ויבוא" בברכת "רצה" כבחול המועד.
תפילות שחרית ומוסף הן כבכל שבת אך מוסיפים לה "יעלה ויבוא" כבתפילת ערבית. מוסיפים הלל (שלם בסוכות והלל בדילוג בפסח) ובהרבה קהילות מוסיפים "הושענות" לפני קדיש שלם. לפני קריאת התורה נוהגים ברוב קהילות אשכנז לקרוא בשבת חוה"מ פסח את מגילת שיר השירים ובשבת חוה"מ סוכות את מגילת קהלת.
פיוטים בשבתות אלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במנהגי אשכנז (המזרחי והמערבי) ובמנהג צרפת לשעבר, נהוג להגיד פיוטים בשבתות אלו.
שבת חול המועד פסח[עריכת קוד מקור | עריכה]
במנהג צרפת נהגו להגיד מערבית "אמת שבת לאות בנים אהובים[1]" לראב"ן או "יושבי קצוות יראו מאותותיך המצוינין[2]" ליצחק הקטן והוסיפו בק"ק אשכנז וצרפת פיוט מגן אבות "יום שבת זכור" ליוסף בן קמחי, בשבת זו, דבר הסותר באופן מובהק את דברי הרמ"א, שאמר שלא להגיד מערביות בשבת, מחשש שיכבה האור ולא יוכלו להדליקו.
בשחרית אומרים יוצר בשני מנהגי אשכנז "אהוביך אהבוך מישרים" לשמעון בר יצחק ובק"ק מנהג צרפת "אור נכון מוצאו" לשמואל בן יהודה ובק"ק "אז בהעביר סוררים" האנונימי. בק"ק מנהג צרפת הוסיפו פיוט קצר ללא חריזה "ורכב על כרוב ישע" לפני "לאל אשר שבת". האופן הוא "דודי שליט" לשמעון בר יצחק ובק"ק "מה דודך מדוד". בק"ק נהגו להגיד מאורה "יפה את שארית אוימתי", אך לא התקבל דבר כזה ברוב הקהילות. באותן קהילות אמרו גם אהבה "שישים ושמונים מאוד ריחקתי". כזולת נאמרת "אלה וכאלה הראיתני" לשמעון בר יצחק, וק"ק "אצלתיך קנוייתי" לר' בנימין בר שמואל. כגאולה נוהגים להגיד "ברח דודי אל שאנן נוה" לר' שמעון בר יצחק.
שבת חול המועד סוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשחרית במנהג אשכנז המערבי אומרים יוצר "את השם הנכבד" לר' מאיר בר יצחק ש"ץ, במנהג המזרחי אומרים "אפאר לאלהי מערכה" ובק"ק מנהג צרפת אומרים "אמנם מפי מונה" לר' שמואל בר יהודה. האופן במנהג המזרחי הוא: "ירוצצו כברקים" ליצחק הקטן ובק"ק מנהג צרפת ובק"ק המנהג המזרחי אומרים "יחיד ערץ" המיוחס לר"ת ובק"ק "מלאכי צבאות" לר' מאיר בר יצחק ש"ץ ובמנהג המערבי אין אומרים אופן כלל. במנהג המערבי נאמר זולת "אזכרה מקדם פלאך" ובמנהג המזרחי "יפה וברה".
בתפילת מוסף נאמר בתוך הקדושה פיוט אלהיכם במנהג המערבי "אלהיכם ישיב שלם סכו ומעונתו". במנהג המזרחי לא נמצא סוג פיוט זה.
לאחר תפילת מוסף נאמרות הושענות לשבת. בשני מנהגי אשכנז נאמרת ההושענא "אֹם נְצוּרָה כְּבָבַת" לר' אלעזר הקליר ולאחר מכן, במנהג המערבי, נאמר הפיוט "כהושעת אב המון" לר' שמואל בר קלונימוס משפיירא, ובמנהג המזרחי נאמר "כהושעת אדם יציר כפיך לגוננה" לר' מנחם בר מכיר. במנהג צרפת נאמרה ההושענא "אנא יחיד נצור כבבת" לר' יוסף בר שמואל ולאחריה נאמר הפיוט "כהושעת טמון גמא" לר' יוסף טוב עלם.