שיר השירים

עיינו גם בפורטל:
	פורטל תנ"ך

מגילת "שיר השירים" (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת ה"כתובים" בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זו. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה. במסורת הנוצרית מופיע פירוש אלגורי דומה, הרואה במגילה דימוי ליחסי ישו והכנסייה הנוצרית. מגילת שיר השירים היא אחד הספרים הפופולריים ביותר בתנ"ך, והשפיעה רבות על השירה העברית כמו גם על הספרות העולמית.

מבנה הספר

שיר השירים הוא ספר קצר ובו שבעה-עשר שירים וכמה פסוקים העומדים בפני עצמם (למשל, שני הפסוקים האחרונים). עם זאת, השירים כתובים כולם כמקשה אחת ואינם מובחנים בטקסט. מכאן, יש המפרשים את שם הספר כ"שיר המורכב משירים". אף-על-פי-כן, אפשר להבחין בין השירים על-פי הנושא או העלילה המיוחדת לכל אחד מהם, או לפי זהות הדובר והנמען. חלוקת הספר לפרקים מבוססת על חלוקה נוצרית של התנ"ך שנעשתה במאה ה-11. בכמה מקומות החלוקה אינה חופפת לחלוטין את תוכן השירים, כדוגמת השיר העשירי, המפוצל בין פרקים ה'-ו'.

כותב שיר השירים

המסורת רואה במגילה יצירה אחידה שחיבר שלמה המלך, ואשר עוסקת ביחסים בין ה' לעם ישראל, אף שהשם המפורש אינו מוזכר בה. המסורת (בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד ע"א) מייחסת לשלמה שלושה ספרים: שיר השירים, משלי וקהלת. מסורת זו מקבלת חיזוק מפסוקים כמו "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" (שיר השירים א', א), "וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף" (מלכים א' ה', יב) ו- "וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת" (מלכים א' י"א, ג). כמו כן, שלמה תואם את המתואר במגילה זו בעושרו הרב: גם במגילה מתוארים תכשיטים רבים, כסף וזהב, בית עשוי מארזים ומברושים ועוד.

כבר חז"ל, וכן כל המפרשים, עמדו על כך ששיר השירים מחולק לקטעים, ומדבר בגופים שונים ובעל רבדים של משמעות. הגדיל לעשות הנצי"ב בפירושו, וכתב במפורש ששלמה המלך ערך את שיר השירים גם משירים שעברו במסורת, בדומה לספר תהילים.

לעומתם, החוקרים המודרניים הנוקטים את שיטת ביקורת המקרא סבורים כי המגילה נערכה מאות שנים לאחר תקופת שלמה, וכי אין מדובר ביצירה אחת אחידה, אלא באנתולוגיה של שירי אהבה קצרים שאין קשר ביניהם. אמנם יש בין שירי הספר אחידות סגנונית ורעיונית רבה, אך על שירים אלו נמנים שירי אהבה של נוף כפרי, שירי רועים, שירי כורמים, שירי אהבה של נוף עירוני ושירי חתונה. יש במגילה שירי אביב ופריחה, שירים שהם מונולוג של בחור או בחורה, שירים שיש בהם דיאלוג בין בחור לבחורה ושירים המכילים דיאלוג בין נערה לאחיה (אח מפורש כמאהב גם כן). הטענה היא, שמגוון כזה של שירים חובר על ידי יוצרים שונים, והושר בזמנים שונים ובנסיבות שונות. טיעון נוסף של חוקרים מודרניים נגד ייחוס חיבור המגילה לשלמה הוא שבשירים אחדים מדובר על שלמה בגוף שלישי, ובחלקם נמתחת עליו ביקורת והוא אף מושם ללעג.

מן ההיבט הלשוני, מציינים החוקרים את הימצאותם של קווי לשון האופייניים לעברית של ימי בית שני במגילה. בייחוד נוהגים להצביע על המילה השאולה מפרסית "פרדס" כראיה לאיחורה של המגילה, שכן הפרסים השתלטו והשפיעו על ארץ ישראל רק במחצית השנייה של המאה ה-6 לפנה"ס, כ-450 שנה לאחר זמנו של שלמה. המקדימים את זמן חיבורה של המגילה סבורים שאין בכך כדי להפריך את טענתם, שכן המילה הפרסית הייתה עשויה להתגלגל לאזור בדרכי המסחר, גם בהיעדר מגע ישיר עם הפרסים.

הכללת שיר השירים בתנ"ך

התנ"ך הוא יצירה תאולוגית (דתית), ולכן התעוררה השאלה כיצד ייתכן שמגילה זו שובצה בתנ"ך. ואכן, אפילו לאחר חתימת המקרא, התנהלו ויכוחים סביב מקומה של מגילת שיר השירים בתנ"ך. הדעות בין התנאים היו חלוקות לכאן ולכאן‏‏.‏ לבסוף שובצה המגילה במקרא על אף ההסתייגויות, ואף זכתה שרבי עקיבא אמר עליה: "שאין כל העולם כולו כדאי – כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים" (משנה, מסכת ידיים ג' ה). אמירה זו יוצאת כנגד הדעות שהעדיפו לא להכליל את המגילה בין ספרי הקודש.

ייתכן כי דבריו של רבי עקיבא הם הד למסורת שהתקיימה כבר בין הנביאים בימי בית המקדש הראשון, אשר ראו בשירים הללו (לפחות לחלקים מהספר שהיו מגובשים בזמנם) אלגוריה. מסורת פרשנית זו באה לידי ביטוי כבר במקרא עצמו במספר אופנים, על ידי שימוש שעושים נביאים כמו הושע וישעיהו בפסוקים מתוך שיר השירים. לפיכך, אפשר לפרש כי כשכותב ישעיהו "כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן" (ישעיהו ה', א), הוא רומז לדברי המשורר "כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן" (שיר השירים ח', יא), תוך כדי משחק בשמו השני של שלמה – ידידיה. באותו אופן, כשכותב הושע "וְרִדְּפָה אֶת-מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא" (הושע ב', ט) יש בכך משום רמיזה לכתוב בשיר השירים: "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים ג', א).

מועד קריאת המגילה במסורת היהודית

בקהילות אשכנז נקראת מגילת שיר השירים בבתי הכנסת בשבת החלה במהלך שבעת ימי הפסח, בהתאם למנהג הכללי במסורת האשכנזית לקרוא בכל אחת משלוש הרגלים מגילה המתאימה לאווירת החג. תיאורי האביב המופיעים בשיר השירים הם הסיבה לקריאת המגילה בפסח, הוא חג האביב. מאותו טעם נהוג בקהילות אחרות לקרוא את מגילת שיר השירים בשביעי של פסח, או בתום ליל הסדר או בתפילת ערבית של השבתות של ספירת העומר. כמו כן, בחלק מקהילות ישראל (בעיקר בקהילות בני עדות המזרח) נהוג לקרוא מגילה זו בכל יום שישי, קודם קבלת שבת, זאת הודות לתפיסת חכמי הקבלה כי יום השבת בכללו, וליל שבת בפרט, הוא זמן של קירוב וייחוד מיוחדים בין ישראל לקב"ה. ‏

תרומת שיר השירים לשפה ולתרבות העברית

מגילת שיר השירים תרמה מילים ומטבעות לשון רבים לשפה העברית:

• "הַיָּפָה בַּנָּשִׁים" (א', ח).
• "חֲרַכִּּים" (ב', ט) – מילה יחידאית.
• "בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת" (ד', ד), המופיע בספר כתיאור של צוואר האהובה – לא ברורה משמעותו המקורית של הביטוי.
• הפועל "לְטַנֵּף" (שיר השירים ה ג) (ללכלך).
• "עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה" (ח', ו).
• "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ" (ח', ז).

פסוקים וחלקי פסוקים לא מעטים הולחנו, לדוגמה:

• "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה-זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל-הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל-הַגְּבָעוֹת" (ב', ח).
• "כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ, הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ" (ב', יא-יב).
• "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ-רֵיחַ" (ז', יד).
• "אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים" (ו', א).

בשנת 1940 כתב המלחין מרק לברי אורטוריה בשם "שיר השירים".

"שיר מספר שמונה" ששר אריק איינשטיין בהברה תימנית (מילים: יענקל'ה רוטבליט) מכיל מגוון ביטויי אהבה מהספר. גם השיר "הנך יפה" של עידן רייכל מושפע סגנונית משיר השירים, ומשובץ ביטויים ממנו. כמו כן, בשירו "מדרש יונתי" משלב מאיר אריאל ביטויים משיר השירים, כגון "יונתי בחגווי הסלע" והמשפטים "הראיני את מראייך... השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראך נאווה." מאיר אריאל גם הלחין קטע שלם משיר השירים בשם "שיר גנוב": "שובי, שובי השולמית, שובי שובי ונחזה בך....דובב שפתי ישנים "(פרק ז' פס' א' - י'). בשירו "אבא" אביתר בנאי משלב גם הוא פסוקים משיר השירים. השיר "עת דודים" המוכר ביותר בביצועו של זוהר ארגוב משלב פסוקים רבים מתוך שיר השירים.

במהלך הקריירה הבינלאומית שלה ביצעה עפרה חזה את "עזה כמוות אהבה", ללחן שכתב לה אמרגנה בצלאל אלוני, בגרסת א-קפלה, תחת השם "Love Song".

גיבורת ספרו של דוד גרוסמן "אשה בורחת מבשורה" מספרת כי נתנה לבנה את השם "עופר" בהשראת הפסוק "דומה דודי לעופר האיילים" בשיר השירים.

שמות היישובים חבצלת השרון ושושנת העמקים מקורם בשיר השירים (ב', א).

הרחוב הראשי ביישוב אלקנה נקרא שיר השירים, והרחובות המשניים בישוב נקראים בשמות הלקוחים מצירופי מילים שנמצאים במגילה.

שיר השירים והאינקויזיציה בספרד

לואיס דה לאון (Luis de León), נזיר, תיאולוג ומשורר ספרדי בן המאה ה-16 שהיה ממשפחת אנוסים תרגם בשנת 1561 את שיר השירים מלטינית לספרדית, עבור דודניתו שהיתה נזירה ולא ידעה לטינית. התרגום זכה לתפוצה רחבה למדי בספרד באותה תקופה. פעולת התרגום של ספר זה התקבלה בחשדנות ועוינות בידי רשויות הכנסיה הקתולית, והמתרגם דה לאון נעצר בידי האינקויזיציה בחשד "כפירה" והוחזק במעצר בתנאים קשים במשך ארבע שנים, אך בסופו של דבר שוחרר לאחר שאשמת הכפירה לא הוכחה חד משמעית.

ראו גם

• שלוש השבועות

לקריאה נוספת

• יאיר זקוביץ, שיר השירים, סדרת "מקרא לישראל", הוצאת מאגנס ועם עובד, 1992.
• אליהו עסיס, אהבת עולם אהבתיך: קריאה חדשה בשיר השירים, תל אביב: הוצאת ידיעות ספרים, 2009.
• שרה יפת, פירוש ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם) לשיר השירים, הוצאת מאגנס, 2008.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: שיר השירים

טקסטים:

• שיר השירים באתר "מכון ממרא"
• שיר השירים עם פירוש הרוקח ורמב"ן
• שיר השירים עם פירוש מלבי"ם ורשב"ם ותרגום לאנגלית

קישורים נוספים:

• מתן חי אזולאי, האהבה כמחלה בשיר-השירים, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך

• רשימת מאמרים כלליים על שיר השירים באתר רמב"י (עברית) (לועזית) – רשימת תת-נושאים מפורטת (עברית) (לועזית)
• השמעת קטע משיר השירים, מפי הרב זכריה זרמתי באתר "מכון תורת אמ"ת"
• קטעים מולחנים משיר השירים, באתר שירונט