שיר השירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מגילת "שיר השירים" היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת ה"כתובים" בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זו. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי כמשל ליחסי עם ישראל ואלוהים. במסורת הנוצרית מופיע פירוש אלגורי דומה, הרואה במגילה דימוי ליחסי ישו והכנסייה הנוצרית. מגילת שיר השירים היא אחד הספרים הפופולריים ביותר בתנ"ך, והשפיעה רבות על השירה העברית כמו גם על הספרות העולמית.

[עריכה] מבנה הספר

שיר השירים הוא ספר קצר בו מזוהים שבעה-עשר שירים ועוד כמה פסוקים בודדים (למשל, שני הפסוקים האחרונים). עם זאת, השירים כתובים כולם כמקשה אחת ואינם מובחנים בטקסט. מכאן, יש המפרשים את שם הספר כ"שיר המורכב משירים". אף-על-פי-כן, אפשר להבחין בין השירים על-פי הנושא או העלילה המיוחדת לכל אחד מהם, או לפי זהות הדובר והנמען. חלוקת הספר לפרקים מבוססת על חלוקה נוצרית של התנ"ך שנעשתה במאה ה-11. בכמה מקומות החלוקה אינה חופפת לחלוטין את תוכן השירים, כדוגמת השיר העשירי, המפוצל בין הפרקים ה'-ו'.

[עריכה] כותב שיר השירים

המסורת רואה במגילה יצירה אחידה שחיבר שלמה המלך ושעוסקת ביחסים בין ה' לעם ישראל, על אף ששם האלוהים אינו מוזכר בה. המסורת מייחסת לשלמה שלושה ספרים: שיר השירים, משלי וקהלת. הסיבות לייחוס שיר השירים לשלמה הן הפסוקים "ויהי שירו חמישה ואלף" (מלכים א, ה, יב) ו-"ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופילגשים שלוש מאות" (מלכים א, יא, ג). כמו כן, תואם שלמה את המתואר במגילה זו בעושרו הרב: גם במגילה מתוארים תכשיטים רבים, כסף וזהב, בית מארזים ומברושים ועוד.

לעומת זאת, החוקרים המודרניים ("הפרשנות הביקורתית") סבורים שהמגילה נערכה מאות שנים לאחר שלמה, ושזו אינה יצירה אחת אחידה, אלא אנתולוגיה של שירי אהבה קצרים, ללא קשר ביניהם. אמנם, יש בין שירי הספר אחידות סגנונית ורעיונית רבה. אך על שירים אלו נמנים שירי אהבה של נוף כפרי, שירי רועים, שירי כורמים, שירי אהבה של נוף עירוני ושירי חתונה. יש במגילה שירי אביב ופריחה, שירים שהם מונולוג של בחור או בחורה, שירים שיש בהם דיאלוג בין בחור לבחורה ושירים המכילים דיאלוג בין נערה לאחיה (אח מפורש כמאהב גם כן). הטענה היא, שמגוון כזה של שירים חובר על ידי יוצרים שונים, וששרו שירים אלו בזמנים שונים ובנסיבות שונות. טיעון נוסף של חוקרים מודרניים נגד ייחוס חיבור המגילה לשלמה הוא, שבשירים אחדים מדובר על שלמה בגוף שלישי ובחלקם נמתחת עליו ביקורת והוא אף מושם ללעג.

אחת הראיות לביסוס הטענות לכך שהמגילה מאוחרת לשלמה הנה הימצאות מלים שהם ככל הנראה מפרסית, כגון "אפריון" ו"פרדס" במגילה, שכן הפרסים השתלטו והשפיעו על אזורנו רק במחצית השנייה של המאה החמישית לפנה"ס, כ-500 שנה לאחר זמנו של שלמה. קושי זה ניתן ליישב בעזרת המקרא: שלמה המלך, עפ"י המקרא, קיים קשרי מסחר בכל אזור המזרח התיכון ואפילו מעבר לו. לכן ניתן לשער כי הוא הביא מילים פרסיות שמצאו חן בעיניו לשיריו.

[עריכה] הכללת שיר השירים בתנ"ך

התנ"ך הוא יצירה תאולוגית (דתית), ולכן התעוררה השאלה כיצד ייתכן שמגילה זו שובצה בתנ"ך. ואכן, אפילו לאחר חתימת המקרא, התנהלו ויכוחים סביב מקומה של מגילת שיר השירים בתנ"ך. הדעות בין התנאים היו חלוקות לכאן ולכאן. לבסוף המגילה שובצה במקרא על אף ההסתייגויות, ואף זכתה שרבי עקיבא אמר עליה: "כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים". אמירה זו יוצאת כנגד דעות שהעדיפו לא להכליל את המגילה בין ספרי הקודש.

ייתכן כי דבריו של רבי עקיבא הם הד למסורת שהתקיימה כבר בין הנביאים בימי בית המקדש הראשון שראו בשירים הללו (לפחות לחלקים מהספר שהיו מגובשים בזמנם) אלגוריה. מסורת פרשנית זו באה לידי ביטוי כבר במקרא עצמו במספר אופנים, על ידי שימוש שעושים נביאים כמו הושע וישעיהו בפסוקים מתוך שיר השירים. לפיכך, אפשר לפרש כי כשישעיהו כותב "כרם היה לידידי בקרן בן-שמן" (ישעיה ה' 1) הוא רומז לדברי המשורר "כרם היה לשלמה בבעל המון" (שיר השירים ח' 11), תוך כדי משחק בשמו השני של שלמה - ידידיה. באותו אופן, כשהושע כותב "ורדפה את מאהביה ולא תשיג אותם ובקשתם ולא תמצא" (הושע ב' 8), יש בכך משום רמיזה לכתוב בשיר השירים (ג' 1) "על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי, בקשתיו ולא מצאתיו".

[עריכה] מועד קריאת המגילה במסורת היהודית

בקהילות אשכנז מגילת שיר השירים נקראת בבתי הכנסת בשבת החלה במהלך שבעת ימי הפסח בהתאם למנהג הכללי במסורת האשכנזית לקרוא בכל אחד משלושת הרגלים מגילה המתאימה לאווירת החג. תיאורי האביב המופיעים בשיר השירים הם הסיבה לקריאת המגילה בפסח, הוא חג האביב. מאותו טעם נהוג בקהילות אחרות לקרוא את מגילת שיר השירים בשביעי של פסח, ויש הנוהגים לקוראה בתום ליל הסדר. כמו כן, בחלק מקהילות ישראל (בעיקר בקהילות המושפעות יותר ממנהגי הקבלה), נהוג לקרוא מגילה זו בכל יום שישי, קודם קבלת שבת. יש המנמקים מנהג זה בכך שמצוות פרו ורבו ניתנה, על-פי ספר בראשית, ביום השישי לבריאת העולם, לקראת סוף מעשה הבריאה.

[עריכה] תרומת שיר השירים לשפה ולתרבות העברית

מגילת שיר השירים תרמה מילים ומטבעות לשון רבים לשפה העברית:

"היפה בנשים" (א', 8).
"חרכים" (ב', 9)- מילה המופיעה רק כאן בתנ"ך.
"בנוי לתלפיות", מופיע בספר כתיאור של צוואר האהובה (ד', 4). לא ברורה המשמעות המקורית של הביטוי.
הפועל "לטנף" (ללכלך) (ה', 3).
"עזה כמוות אהבה" (ח', 6).
"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" (ח', 7).

פסוקים וחלקי פסוקים לא מעטים הולחנו, לדוגמה:

"קול דודי הנה זה בא, מדלג על-ההרים, מקפץ על-הגבעות" (ב', 8).
"כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע" (ב', 11-12).
"הדודאים נתנו ריח" (ז', 14).

"שיר מספר שמונה" ששר אריק איינשטיין (מילים: יענקל'ה רוטבליט) מכיל מגוון ביטויי אהבה מהספר. גם השיר "הנך יפה" של עידן רייכל מושפע סגנונית משיר השירים ומשובץ ביטויים ממנו.

שמות היישובים חבצלת השרון ושושנת העמקים מקורם בשיר השירים (ב', 1).