משתמש:Huhujuri

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בחוץ לפני הדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוץ לפני הדלת (בגרמנית Draußen vor der Tür) הוא מחזה שנכתב בשמונה ימים על ידי הסופר הגרמני וולפגנג בורכרט. ההנחה היא שהיצירה חוברה בין סתיו 1946 לינואר 1947. ב-13 בפברואר 1947 היא שודרה לראשונה כתסכית ברדיו הצפון-מערבי (Nordwestdeutsches Rundfunk), ובעקבותיו התקיימה הצגת הבכורה של היצירה כמחזה לבמה ב-21 בנובמבר 1947 בתאטרון הקאמרי של המבורג (Hamburger Kammerspiele). המחזה נותר בצד טקסטים קצרים בפרוזה יצירתו העיקרית של וולפגנג בורכרט, שנפטר יום אחד לפני הצגת הבכורה בגיל 26.

במרכז העלילה ניצבת דמותו של בקמן, החייל הגרמני השב לביתו, שלאחר שלוש שנים בשבי שוב אינו מצליח להיקלט בחברה, המדחיקה את המלחמה ואת האידאולוגיה הנציונל-סוציאליסטית. השיבה הביתה, לה ייחל בקמן בחום משך תקופה כה ארוכה, הופכת לגביו לאכזבה מרה ולחווייה מנכרת.  ובמקום שמחת ההתראות המחודשת הוא מתענה ברגשות אשם מהם לא עולה בידו להשתחרר.

בתחנות אותן הוא עובר בחיפושיו אחר מקום בחברה הבתר-מלחמתית מציב בקמן תביעות למוסריות ולאחריות בפני דמויות ייצוגיות שונות, וביניהן גם אלוהים והמוות. בסופו של דבר הוא מוצא את עצמו מנודה מהחברה ואינו זוכה למענה על שאלותיו.

הן השידור הרדיופוני והן הבכורה הבימתית של בחוץ לפני הדלת – לרבות כותרת המשנה "מחזה שאף תאטרון אינו מעונין לשחק ושום קהל אינו מעונין לראות" – היו להצלחות ענקיות והפכו את בורכרט הבלתי מוכר למפורסם. רבים מבני דורו יכלו להזדהות עם גורלו של בקמן. מחזהו של בורכרט נתפס כזעקה של הדור הצעיר ששתק עד אז, ונחשב עד היום לאחד מהמחזות הבתר-מלחמתיים החשובים ביותר.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום וזמן העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה בחוץ לפני הדלת מתרחש בערב אחד בהמבורג, שלום שנים אחרי קרב סטלינגרד.

פרולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקברן ואיש זקן מתבוננים באדם הקופץ למים. הקברן מתגלה כמוות. עסקיו משגשגים, האנשים מתים כמו זבובים. הזקן מציג את עצמו כאלוהים ומבכה את גורל ילדיו, שאותו אין הוא יכול לשנות.

החלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקמן שוחה באלבה. הוא קפץ לנהר כדי לשים קץ לחייו. אולם האלבה דוחה מעליה את בקמן. קודם כל שיחיה כהלכה, ורק ככלות כל הקיצים, הוא יורשה לשוב.

תמונה 1.[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקמן שוכב על החוף. זר ניגש אליו, ומזדהה בתור "האחר". הוא זה שעומד תמיד לצידו של בקמן, וממנו הגיבור אינו יכול להתחמק.

אשה צעירה מתקרבת. היא מכנה ברכות את הגבר הרטוב והקופא בשם "דג" ולוקחת אותו איתה הביתה. האחר נותר מאחור ומחווה את דעתו על בני אדם: רק לפני רגע קט הם רצו להתאבד, אבל די היה בפגישה עם אשה כדי להחזיר אותם לתחיה.

תמונה 2.[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדירתה מתלוצצת האשה על חשבון משקפי מסכת הגז של בקמן. היא לוקחת ממנו את משקפיו ומשאירה לו את המעיל העליון של בעלה, הנעדר זה שלוש שנים מאז הקרב בסטלינגרד. לפתע מופיע בעל הרגל האחת, קורא בשמו של בקמן ודורש שיחזיר לו את מעילו ואת אשתו.

האחר מונע מבקמן לשוב ולחפש את דרכו אל האלבה.  בקמן מסביר שבזמן המלחמה הוא היה מפקדו של בעל הרגל האחת.

תמונה 3.[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקולונל יושב עם משפחתו לארוחת הערב. אשתו ובתו מצטמררות למראהו של בקמן, החתן טוען לעליונותו. בקמן מספר לקולונל על חלום ביעותים, הרודף אותו מדי לילה.

בקמן דורש מהקולונל לקחת חזרה את האחריות לעשרים החיילים, שעליהם הפקיד פעם את בקמן.

תמונה 4.[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שחיסל את האלכוהול שגנב מביתו של הקולונל רואה בקמן את העולם כקרקס מגוחך ועומד לבחינת כניסה בקברט בתקווה למצוא מקצוע משתלם. המנהל מעיר לבקמן, שאמת ואמנות אינן עולות בקנה אחד; איש אינו מעוניין עוד באמת.

שוב רוצה בקמן ללכת לאלבה, אך גם הפעם מונע זאת האחר ממנו.

תמונה 5.[עריכת קוד מקור | עריכה]

על השלט של דלת דירת הוריו מבחין בקמן בשם זר. גברת קראמר אחת פותחת ומוסרת לו, שהדירה היא עתה בבעלותה, הואיל והוריו של בקמן התאבדו.

בחלומו הוא שואל את אלוהים, בעצם מיהו זה שכינה אותו "אלוהים הטוב", ומתי הוא היה טוב במהלך המלחמה. אלוהים מתגונן באומרו, שבני האדם הפנו לו עורף.

בקמן מבקש לדעת מהי משמעות החיים והמשך חייו שלו, דורש תשובות, קורא לאחר ולאלוהים, אולם שניהם שותקים.

התקבלות המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה  עולה בהפקת בכורה בעברית ב-8 במרץ 1917 בתאטרון תמונע, כשהוא נושא את הכותרת המתורגמת המקורית בחוץ לפני הדלת. הבמאי מתיאס גהרט כבר ביים את המחזה קודם לכן בתאטרון קרפלד מנכנגלאדבאך ב-2014. בהפקה הישראלית, המתבססת באורח הדוק על תפיסתו המקורית של גהרט, עבד הבמאי עם השחקנים  הישראליים של תאטרון תמונע. התרגום העברי של גד קינר(קיסינגר) למחזה הוזמן ונתמך על ידי מכון גתה ישראל.

בגרמניה בלבד הועלה בחוץ לפני הדלת מאז 1947 למעלה מ-350 פעם בתאטראות שונים, ותורגם לכ-40 שפות. המחזה הוצג במרכזי תאטרון חשובים באירופה, יפן, וארה"ב, והוצא לאור במהדורת כיס תחת הכותרת בחוץ. לפני הדלת וסיפורים נבחרים", שנמכרה ביותר מ- 2,25 מיליון עותקים.