משתמש:Liorpivovarov/טיוטה
אקלים הנגב הוא אקלים מדברי, משום שהנגב הוא חלק מקו המדבריות העולמי.[1] ניתן לומר גם, שככל שמדרימים בנגב כמות המשקעים וכמות הלחות יורדים, ואילו הטמפ' עולה. הסיבה לכך היא שככל שמתרחקים דרומה, מתרחקים גם מהים התיכון וממקורות מים נוספים כגון ים המלח.[2]
טמפרטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנגב יש מעט מאוד עננים ומעט מאוד צמחייה על פני הקרקע. לכן בבוקר קרני השמש בלא כל הפרעה מחממות את הקרקע ואת האוויר. אולם, בלילה כשהשמש שוקעת רוב החום " בורח". כך קיימים הפרשי טמפ' גבוהים בין היום ללילה (ביום חם מאוד ובלילה קר מאוד). כתוצאה מכך, ביום הקרקע בנגב מתרחבת בגלל החום ובלילה היא מתכווצת בגלל הקור. תנודת הקרקע הזו יוצרת את החריצים באדמת הנגב[1]. הטמפרטורה הממוצעת הגבוהה ביותר בנגב היא 25 מעלות, בבקעת ים המלח והערבה. הטמפרטורה הממוצעת הנמוכה ביותר בנגב היא כ- 17 מעלות, בסביבות הר רמון [3].
משקעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב המשקעים בנגב יורדים בחודשי דצמבר, ינואר ופברואר. כמו כן הנגב מאופיין בכמות גשמים הנמוכה מ- 250 מ"מ לשנה. זוהי כמות מועטה מאוד. חוץ מגשמים, בנגב יורד גם טל ולעיתים כמות הטל בשנה אף עולה על כמות הגשמים. בנגב יש כ-200 לילות טל בשנה [3]. כמות המשקעים בנגב וחלוקתם משתנה במשך השנים (אין שנים דומות זו לזו), ואף במשך פרקי זמן קטנים יותר. [[קובץ:
לחות וקצב התאדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האקלים של הנגב מאופיין בלחות נמוכה עקב מחסור במקורות מים באזור. סיבה נוספת ללחות הנמוכה היא שבעקבות הטמפרטורות הגבוהות והקרקע האטומה, קצב ההתאדות של המים גדול במיוחד.
רוחות וסופות אבק[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרוחות הדומיננטיות בנגב, הם רוחות המגיעות מאזורים יבשים ומדבריות כגון מדבריות צפון אפריקה ומדבריות ערב הסעודית וירדן. רוחות אלו גורמות לסופות חול וליובש. בעקבות הצמחייה הדלילה והמבנים המעטים באזור, ניתן להרגיש בצורה משמעותית את משבי הרוח וסופות האבק ,שכן בדרכו האוויר כמעט ולא מתחכך עם פני השטח ולכן אין מה שיאט את מהירותו[2].
השפעת האקלים על החיים בנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]
האקלים בנגב המדברי משפיע על החיים בו. כתוצאה מתנאי האקלים המדברי רק צמחים ובעלי חיים ספציפיים, המותאמים לחיים במדבר יכולים לחיות בו. דוגמא לכך היא צמח זוגן השיח הגדל בנגב. לצמח זה יש עלים ארוכים ועגולים שמקטינים את שטח הפנים שלו, ואת חשיפתו לשמש. כך הצמח מתחמם פחות, ומצליח לשרוד בחום הגבוה של הנגב ביום. בנוסף לכך, בתקופת יובש הצמח משיר את עליו, ובכך מקטין את כמות המים הדרושה לקיומו. תנאי האקלים בנגב משפיעים גם על האנשים. למשל, קשה לאנשים לפתח פה חקלאות משום שבנגב שוררים טמפ' קיצוניות ומחסור במים. קושי זה מהווה את אחד הגורמים לאוכלוסייתה הקטנה של הנגב אז, ואף כיום [3].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 תום רון,סיכום למבחן בגאוגרפיה סיכום למבחן בגאוגרפיה, אתר הסיכומים, 2002
- ^ 1 2 אופירה גל, מאפייני האקלים בנגב, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2000
- ^ 1 2 3 צופי עומר חוברת מידע על הנגב