הערבה
ערך זה עוסק באיזור הערבה בארץ ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ערבה.
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
הערבה (באנגלית: Arabah, בערבית: وادي عربه) היא עמק צר וארוך המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב. אורכה של הערבה כ- 160 ק"מ בקירוב מצפון לדרום. קו הגבול בין ירדן לישראל עובר לאורך הערבה. השם קדום (נזכר בתיאור נדידתם של בני ישראל בצאתם ממצרים) ופירושו אזור שומם ויבש, נרדף למדבר. מקורות המים בערבה מועטים. בכמה מקומות, יש בערבה מחצבי נחושת ומחצבים אחרים, אך עיקר חשיבותה כאזור מעבר. יש המחשיבים את אילת כבירת אזור הערבה, משום שהיא המרכז הכלכלי והעסקי של יישובי הערבה.
פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולערוך אותו. הסיבה לכך: ערוב של מידע ממקורות מקראיים במידע ממקורות היסטוריים.
מימים קדומים עברו בה דרכים חשובות ממרכז הארץ ומהר הנגב אל מפרץ אילת ואל עבר הירדן מזרחה. על פי המקרא, בימי השופטים שלטו בה בני אדום עד שנכבשה בידי דוד המלך, שלמה המלך הקים נמל באילת וחצב נחושת בערבה. משנתפרדה הממלכה, חזרו בני אדום והשתלטו על הערבה, עד שסולקו על ידי הנבטים. בתחילתה של המאה ה-2 השתלטו הנבטים על הערבה וגם הקימו בה מבצרים ותחנות משמר לאבטחת הדרכים והאזור. אחרי הכיבוש הערבי והתנוונותן של מדינות האזור, איבדה גם הערבה את חשיבותה כמעט עד ימינו. בהפרדת עבר הירדן משטחי המנדט הבריטי בארץ ישראל המערבית, חולקה גם הערבה כאשר הגבול הוגדר לאורך נחל הערבה וקו הנקודות הנמוכות ביותר הממשיכות אותו דרומה עד מפרץ אילת. הערבה יועדה להיכלל במדינת ישראל במסגרת תוכנית החלוקה של האו"ם. קטע קטן באזור סדום הוחזק בידי מפעלי ים המלח במהלך מלחמת העצמאות, ושוחרר במבצע לוט. חלקה העיקרי של הערבה נתפס בידי ישראל במסגרת מבצע עובדה בסוף מלחמת העצמאות ומאז עלתה חשיבותה מחדש.
תוכן עניינים |
[עריכה] אתרים ארכיאולוגיים
האתרים הארכיאולוגיים הבולטים בערבה הם:
- תל אל ח'ליפה - עציון גבר המקראית, בצמוד ממזרח לגבול ישראל-ירדן בראש מפרץ אילת.
- מכלול בארות שרשרת במלחת עברונה.
- נווה יטבתה.
- מואה.
- מצד חצבה.
- פונון - למרגלות הרי אדום, בתחום ירדן (אתר כריית נחושת).
פרט לאתרים אלו, יש בערבה שרידים רבים של דרכים עתיקות (למשל, דרך הבשמים חוצה את הערבה באזור מואה) ואתרים נוספים, בעיקר בקרבת מעיינות ומקורות מים אחרים.
[עריכה] אגני ניקוז ונחלים
אגן הניקוז הראשי בערבה הוא זה של נחל הערבה המתנקז לכיכר סדום. נחל הערבה קולט אליו מי שטפונות המגיעים משטחים נרחבים בהר הנגב ובהרי אדום.
היובל העיקרי של נחל הערבה בתחומי ישראל הוא נחל פארן (למעשה, זהו הערוץ הראשי, אך לפי השמות העבריים, נחל פארן נחשב כיובל של נחל הערבה). יובלים גדולים נוספים הם נחל חיון, המנקז את דרום הנגב, ונחל נקרות המנקז את אזור מכתש רמון.
שני ערוצים חשובים נוספים בתחומי ישראל, המתנקזים ישירות לכיכר סדום, הם נחל אמציהו ונחל צין.
שיא הגובה בערבה הוא גב הערבה, ברום כ- 205 מ' מעל פני הים, מדרום לנחל חיון.
מנקודה זו דרומה ועד אילת, אין אגן ניקוז מרכזי אחד, ובערבה הדרומית יש ארבע מלחות בולטות המהוות אגני ניקוז ללא מוצא: קע א-סעידיין (צפונית ליהל, רובה המכריע בתחום ירדן), מלחת יטבתה, מלחת עברונה ומלחת אילת (האחרונה בימינו מנוקזת למפרץ אילת).
הנחלים הבולטים בערבה הדרומית הם נחל שעלב (באזור יהל - גרופית) ונחל רחם.
[עריכה] יישובי הערבה
למרות שהערבה היא אזור נרחב, גרים בה רק כ-60,000 תושבים, כשרובם (46,000) גרים באילת. שאר יישובי הערבה נמצאים רובם ככולם בתחום שיפוט המועצה האזורית הערבה התיכונה והמועצה האזורית חבל אילות. מרבית היישובים הם יישובים חקלאיים, והענף החקלאי הנפוץ בהם הוא גידול ירקות חממה לייצוא ולשיווק מקומי.
בהכשרת השטחים החקלאיים נעשה שימוש רב במצע חולי, הנדיר בצד הישראלי של הערבה ונפוץ בצד הירדני, למרגלות הרי אדום.
כתוצאה מכך, במהלך שנות ה- 70' וה- 80' של המאה ה- 20', התפתחה החקלאות הישראלית בעיקר בשטחים שנכבשו ע"י צה"ל במזרח הערבה לאחר מלחמת ששת הימים.
עם חתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן, בוצעו חילופי שטחים המשאירים את רוב שטחי החקלאות בתחום ישראל. באזור מושב צופר, שם השטחים החקלאיים חדרו לעומק 4 ק"מ בתחום ירדן, הוחכר השטח ל- 25 שנה למדינת ישראל, בדומה לאזור נהריים.
שני היישובים הצפוניים ביותר בערבה, נאות הכיכר ועין תמר, נמצאים בכיכר סדום ושייכים למועצה האזורית תמר.
בנוסף ליישובים אלו ראויים לציון חוות הבודדים באר מנוחה והיאחזות הנח"ל לשעבר שיטים.
יישובים נוספים משתייכים למועצה האזורית חבל אילות, אך מבחינה גיאוגרפית אינם ממוקמים בבקע הערבה אלא בדרום הנגב:
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| אזורים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| רמת הגולן וסביבתה |
 |
|
| הגליל והעמקים | ||
| מישור החוף |
מישור החוף הצפוני • כרמל • השרון • מישור חוף יהודה • גוש דן • מישור החוף הדרומי |
|
| הבקע הסורי-אפריקני |
עמק החולה • ארץ כינרות • בקעת בית שאן • בקע הירדן • הערבה • בקעת ים המלח |
|
| מרכז שדרת ההר המערבית |
השומרון • השפלה • יהודה • מדבר יהודה |
|
| שאר עבר הירדן | ||
| הנגב |
בקעת באר שבע • מכתשים בנגב • הר הנגב • מדבר פארן • הרי אילת |
|
