משתמש:Rachelfurman/מנהיגות בחינוך

מנהיגות בחינוך

מנהיגות בחינוך -מנהיגות חינוכית היא התהליך של גיוס והדרכת מורים, תלמידים והורים לקראת השגה משותפת של מטרות חינוכיות.  מנהיגות חינוכית, מעצימה מונהגים ומטמיעה בהם ערכים, בדרך כלל בתהליך שיעדו יהיה לטווח ארוך ולכן מסע חינוכי זה דורש סבלנות רבה. הגדרת המנהיגות מדברת על המנהיג, בעל היכולת להניע אנשים לעבר מטרה משותפת; וזאת ללא שימוש במקור סמכות פורמלי, כלומר ללא שום כפייה. מנהיגות חינוכית אינה שואפת להשיג כוח, ואינה רואה במונהגים אמצעי ליצירת רווחים חומריים.  המונהגים זוכים לרווח משום שמנהיגות חינוכית נוטעת ערכים במונהגים בדרך כלל בתהליך ארוך טווח. התפיסה של מנהיגות חינוכית שואפת להעצים את המונהגים, להראות להם את המסוגלות האישית, להגיע להישגים שהם לא חשבו שיוכלו להגיע אליהם. מנהיגות חינוכית בעצם מכינה את האנשים, את המונהגים, לאתגרים שיעמדו בפניהם בעתיד ובכך הופכת גם אותם למנהיגים. הולכת וגדלה ההכרה בחשיבות המנהיגות החינוכית להצלחתו של בית הספר והשפעתה על איכות בתי הספר. תפקידה של המנהיגות החינוכית היא להוביל את המוסד החינוכי להצטיינות ולמימוש יעדיו. הוי ומיסקל  (Hoy & Miskel) - מגדירים את המנהיגות החינוכית כ"תהליך חברתי שבו חבר או כמה חברים בקבוצה או בארגון משפיעים על הפרשנות של אירועים חיצוניים ופנימיים, על בחירת המטרות או התפוקות הרצויות, על ארגון פעולות העבודה,יכולותיו ומידת הנעתו של הפרט, יחסי הכוח והאוריינטציות המשותפות לקבוצה" מנהיגות מוצגת כצד השני של המתרס בערך ניהול . מנהיגות, בשונה מ"ניהול", מעצבת, יוזמת, ועוסקת בפתרון בעיות ערכיות, נושאת חזון ומתמקדת ביצירת שינוי וחדשנות; מניעה אנשים לבצע משימות שהם לא היו מבצעים ללא המנהיגות.

מנהיגות מתגמלת בחינוך

מנהיגות מתגמלת חינוכית מבוססת על הגישה הביהביוריסטית והשפעותיה על התהליך החינוכי - המורה משתמש בתמריצים ובגמולים תלויים על מנת להשיג את המטרות מהתלמידים.המורה גורם לתלמידים לשתף פעולה מתוך שיקולי כדאיות ולהגיע לרמת הביצוע הנדרשת. אך מנהיגות זו אינה מעודדת יצירתיות וחדשנות, ואינה גורמת למחויבות פנימית עמוקה בקרב התלמידים.

מנהיגות מעצבת/מתמירה בחינוך

מנהיגות מעצבת חינוכית מבוססת על המודל של חוקרי המנהיגות  ג'יימס מקרגור ברנס ו ברנרד מ. באס. השפעות המנהיגות המעצבת על התהליך החינוכי -במנהיגות זו המורה מגביר את המוטיבציה, המורל והביצועים של התלמידים. המנהיגות המעצבת היא מנהיגות רגשית ואינטלקטואלית. על פי ברנרד בס ( Bass), מנהיגים "מעצבים" , מאופיינים בכריזמה (היכולת לעורר רגשות חזקים והזדהות עם המנהיג ומטרותיו), השראה (להעביר לאחרים חזון, אתגר והשראה בעבודתם ),  התחשבות באחרים (תמיכה ועידוד בעובדים והזדמנויות לצמיחה) וגירוי אינלקטואלי (העלאת המודעות של הכפופים לבעיות והצורך לפתור אותן בצורה יצירתית". המורה פונה לרגשות התלמידים וקשוב לצורכיהם. בסגנון מנהיגות זו, המורה שואף לשנות את התלמידים ולגרום לשינוי ברגשותיהם, בערכיהם, במוסריותם, באמות המידה שלהם ובמטרותיהם, כדי שישאפו להשיג מטרות גבוהות יותר מאלו שהיו מציבים בעצמם לעצמם.

מודלים מרכזיים של מנהיגות חינוכית על פי הספרות העכשווית

מודל המנהיגות הפדגוגית

מודל זה רואה בתהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים בבית הספר את לב לבה של המנהיגות החינוכית. מנהלת בית הספר הוא מי שאחראי לחזון הפדגוגי של בית ספרו, מדגיש הישגים לימודיים ומוודא שהמורים, ההורים והתלמידים מבינים את המטרות,עוסק ביעדים חינוכיים של בית הספר , בפיתוח תכניות לימודים, בקידום איכות ההוראה, בפיקוח ובקרה על עבודת המורים, בשמירה על זמן ההוראה ובמעקב תמידי אחר התקדמותם של התלמידים בלימודים. נקודה מעניינת היא שמנהלים רבים מצהירים כי מנהיגות פדגוגית עומדת בראש סדר עדיפותם, עם זאת ניתן לראות כי רבים מהם במיוחד בעידן הסטנדרטים והאחריותיות בחינוך, מנהלים מקדישים את עיקר זמנם לטיפול בעניינים מנהליים ופחות לטיפול בעניינים הפדגוגיים.

"מנהיגות פדגוגית... מניחה שמוקד תשומת לבם של מנהיגים צריך להיות בהתנהגות המורים בעסקם בפעילויות המשפיעות ישירות על התפתחות התלמידים." (Leithwood, Jantzi and Steinbach 1999, 8)

מודל המנהיגות המוסרית

על פי מודל זה, ערכים הם המניע הבסיסי ביותר בתודעתו ובהתנהגותו של המנהיג החינוכי. עיקר מהותו של מודל זה במנהל בית הספר בהיותו מנהיג מוסרי ועיסוקו בערכים ובמוסר. כן הוא מייחס חשיבות רבה להיבטים האתיים השונים של העבודה החינוכית ומעמיד במרכז העשייה והשיח הבית־ספריים כמו גם סוגיות של צדק חברתי, אפליה, מעמד, מגדר ודומיהם, על אף שהעיסוק בסוגיות היה רחוק מהמנהלים והמחנכים במשך שנים רבות .שכן, בחינוך הממלכתי נמנעו מהן במשך כדי "לשמור על ניטרליות" במערכת הבית ספרית. כיום המודל הזה עוסק בביקורת כלפי הנטייה להכשיר מנהלים ניטרליים מבחינה ערכית ולהימנע מהתחושה כי בית ספר מייצר סחורות במקום לטפח בני אדם שערכים עומדים בראש סדר עדיפותם. בעשורים האחרונים האיצו הוגי דעות ביקורתיים במנהלי בתי ספר להבין כי תרומתם רבה לשימור המבנה המעמדי של החברה ולקיומו של חוסר השוויון המאפיין אותה. מנהל שהוא מנהיג מוסרי מטפח ומפתח בקרב מוריו תודעה חברתית ורגישות לשונות הכלכלית־חברתית של התלמידים.

מנהיגות משתפת ומנהיגות מבזרת

שני מודלים מנהיגותיים שלמראית עין נראים מנוגדים עם זאת משלימים- מנהיגות משתפת צמחה על רקע ההבנה והנסיון שהראה כי המשימות הרבות הנדרשות בימינו ממנהלי בתי ספר אינן יכולות להתבצע לולא שיתופם של מורים ובעלי תפקידים שונים. הוגי דעות התומכים בגישת המנהיגות המשתפת מדגישים את חשיבותן של קבלת החלטות קולגיאלית, או לכל הפחות מתן השפעה כלשהי בתהליך קבלת ההחלטות ליתר המורים בבית הספר. משמעות השיתוף הינה בוויתור של המנהל על מעט מסמכויותיו והעברתן לצוות ההוראה בבית הספר. יש אף התומכים בבניית קהילות דמוקרטיות בבית הספר. מנהיגות מבוזרת, לעומתה, מעמיקה את הדמוקרטיזציה של בית הספר ומציעה לראות בכל מורה מנהיג בתחומו הנהנה ממנעד סמכויות נרחבות ועצמאי לחלוטין בהחלטותיו, אך גם אחראי לתוצאותיהן. מנהיגות מבוזרת הינה חיונית לדעת תומכי מודל זה, למטרת ניהול הארגון החינוכי הגדול בעידן של אינטנסיביות ניהולית. מנהלים המשלבים את המודלים השונים בעבודתם - על פי ממצאי מחקרים שעסקו בהבנת מנהיגותם של מנהלי בתי ספר אפקטיביים ומצליחים במיוחד, העלו שמנהלים מסוג זה מאופיינים במחויבות עצמית לפתור בעיות, בנוכחות גבוהה בשטח, בפיתוח צוות ניהולי, ביצירת תרבות של ציפיות גבוהות וסטנדרט גבוה לביצוע, בשימת דגש על התפתחות מקצועית של הצוות, בהתאמת בית הספר לחזון חינוכי מרכזי, בחיפוש אחר משאבים נוספים לבית ספרם ובמעורבות מרכזית בנושאים פדגוגיים. מנהלים כמנהיגים מצליחים, הם אלה המאמצים מנהיגות פדגוגית, מוסרית, משתפת ומעצבת בבית הספר. במציאות הקיימת שבה מוצב נושא מנהיגות חינוכית יש חובה לשים לב להסגות שונות: ראשית, מנהיגות חינוכית, ותהיה האפקטיבית והמוצלחת ביותר, אין ביכולתה לפתור את כל בעיותיה של מערכת החינוך וכן אינה יכולה להוביל לפתרונות פלא במקום שגורמים רבים וחזקים מונעים פתרונות. שנית, מנהיג אינו יכול להיות אפקטיבי כאשר הוא נוטש את מושג ה"ניהול"; בית הספר זקוק אמנם למנהיג המציב חזון ונוסך מרוחו ומניסיונו על הצוות, אך גם זקוק למנהיג בעל יכולת לנהל עובדים, לתאם, לתכנן ולהעמיק עד לפרטים הקטנים ביותר. ידוע כי ארגונים המונהגים בידי "מנהיגים" בלבד מאבדים בתוך זמן קצר את הארגון והסדר הנחוץ לתפקוד ארגוני אפקטיבי. ולהפך, ארגונים המונהגים בידי "מנהלים" בלבד הם מחוסרי חזון ושליחות עתידית ועלולים לקפוא במקומם.

מנהיגות חינוכית של נשים

אחד התחומים הבולטים באפליית נשים הוא תחום הניהול. ממצאי מחקר על נשים בעמדות ניהול מתעדים ומסבירים את מיעוטן של הנשים בעמדות ניהול (Rothschild-Safilios 1979 ). במקביל לתמונת מצב זו, הסתמן שינוי בתפיסת התאמת נשים לעמדות ניהול. בשנות השמונים, מדווחים מחקרים שנשים מנהלות יותר יעילות מגברים (Gross & Trask). לא רק שהנשים אינן חסרות תכונות מנהיגות, אלא שגם דווקא תכונותיהן הנשיות תואמות את צורכי הניהול היעיל ( McGrath 1992). ממצאים נוספים מראים, כי לנשים ערכים חשובים לניהול יעיל, כמו התייחסות לזולת, וכי הן מיישמות סגנון ניהול יותר דמוקרטי ושיתופי מגברים.

המחקר על מנהלות בתחום החינוך החל בארה"ב. מספרות המחקר הענפה בארה"ב עולה שמנהלות בתי ספר בעלות מוטיבציה גבוהה ונחישות לממש את יכולתן ולשפר את בית הספר (Edson 1980, Fessler & Christensen 1992 ) . נמצא כי מנהלות מצטיינות בפתרון בעיות בצוות, בכושר ארגוני וביכולת לבנות ולהפעיל צוותים ותוכניות לימודים (Gardenswartz & Rowe 1987 . דווח שהן נוטות להתמקד בהוראה ולמידה ולהשתמש במקורות חוץ ליישום רעיונות חדשים לשיפור ההוראה והלמידה, וכי הן יותר יעילות ממנהלים בייצוג בית הספר ובעבודה עם הקהילה (Sadker et al 1991 , Shakeshaft 1980 ). במחקר המתמקד במנהלים חדשים בישראל (יונה, 1993) ממצאיו מראים שמנהלות רבות מעצבות דפוס ניהול נשי חדשני (מסבירת פנים, סבלנות, סגנון עבודה משתף, התאמת גישה חינוכית ליחיד ועוד). ובמחקר נוסף, מדווח על מעורבותן של מנהלות בהכנסת שינויים תוכניים וארגוניים בבית הספר ועל המנהיגות שהן מגלות בהקשר זה (פוקס והרץ-לזרוביץ, 1992) חלק מהותי מעולמן של נשים מנהלות הוא לבנות קהילה מטפחת, מדפוסי דיבור ועד לסגנון קבלת החלטות, נשים מציגות סגנון דמוקרטי ומשתף יותר מגברים.

קריאה להרחבה בנושא :

מנהיגות בית ספרית והישגי תלמידים

מודל יישומי לעיצוב זהות מקצועית של מחנך כמנהיג מוביל שינוי

קישורים חיצוניים

• יוסי יאשי, מנהיגות מעצבת או מנהיגות מתגמלת?, אורט
• צופים ברשת, מודל הטווח המלא של המנהיגות, אתר תנועת הצופים
• משרד החינוך המנהל למדע וטכנולוגיה, ניהול עסקי פרק 2 מנהיגות
• יזהר אופלטקה, מינהל החינוך
• הד החינוך, חינוכית
• דוקטור ליאת אייל, יישומי לעיצוב זהות מקצועית של מחנך כמנהיג מוביל שינוי עמוד 44
• אבני ראשה, מנהיגות נשית
• אדם ניר ופאר לי, האלתור למנהיגות מעצבת מכוונת תוצאות

הערות שוליים

3 McGraw: York New.), ed 7th (practice and, research, Theory: administration Educational. 2005., G.C, Miskel., & K.W, Hoy־Hill. (1)

Publishing Chapman Paul: London, leadership school Understanding. 2004., D, Weindling., & P, E

• דוקטור מיכל חמו-לוטם, מנהיגות נשים