משתמש:Ronitbn/נשימה מלאה

נשימה מלאה משפיעה על כל מערכות הגוף, תורמת לבריאות טובה, לחיוניות וערנות, לרוגע, לשינה טובה יותר.

מערכת הנשימה

מערכת הנשימה מאפשרת הכנסת חמצן לתאי הדם שעוברים חמצון הדרוש לכל תאי הגוף ופולטת פחמן דו חמצני ופסולת. תהליך זה מאפשר לאדם לחיות ולתפקד. הגוף יודע כיצד לנשום באמצעות חיישנים הנמצאים בכלי הדם שתפקידם לאמוד את רמת הפחמן הדו חמצני בדם ובמצב בו יהיה עודף, תהליך הנשימה יואץ.

נשימה נכונה

הכלל הראשון והחשוב ביותר לנשימה נכונה הוא – לנשום דרך האף.
לאף יש תפקיד חשוב בתהליך הנשימה. האף אחראי על סינון, חימום ולחלוח האוויר בטרם הגעתו לריאות.
באף קיימים אמצעי הגנה, השומרים שלא יחדור דרכו זיהום או אויר קר מדי או גזים מרעילים. השערות הדקיקות שבאף מסייעות למנוע מעבר של כל דבר שעלול להזיק לריאה. אחרי מעבר הגנה זה, האוויר עובר דרך מעבר ארוך ומפותל המכוסה עור רירי, בו הוא מתחמם וחלקיקים שהצליחו לחדור שוקעים ונדבקים בו. בנוסף, קיימות בו בלוטות הנלחמות בחיידקים שחדרו, ולעזרתן בא המנגנון ההרחה, המזעיק אם בקרבתנו חומרים מרעילים ונרקבים המאיימים על בריאותנו בגזים המסוכנים שלהם. בתהליך הנשיפה, אנו משתחררים מאבק וממיליוני חיידקים.
בפה אין מנגנון הגנה כזה ולכן נשימה דרך הפה במשך זמן ארוך גורמת לאדם להרגיש חולשה וחולי.

תהליך נשימה מלאה

נשימה מלאה מורכבת משלושה שלבים : נשימת בטן, נשימה תיכונה, נשימה עילית.

נשימה עילית – נקראת גם נשימת עצם הבריח בה מנוצל החלק העליון של הריאה בלבד. בנשימה זו מורמים הסרעפת, הכתפיים ועצם הבריח. מאחר וזהו חלק קטן ביותר, רק מעט מאד אוויר נכנס לריאה. בני אדם נושמים באופן זה כאשר קיים לחץ על הבטן, כמו במקרה שהבגדים לוחצים או כשיושבים כפופים מול מחשב לזמן ארוך.

נשימה תיכונה –נשימה המתרכזת בשאיפת האוויר בין הצלעות. בני אדם נושמים באופן זה כאשר הם נמצאים בחלל סגור ולא מאוורר. בנשימה זו מתמלא החלק האמצעי ומעט מהחלק העליון.

נשימה תחתית –נקראת גם נשימת בטן או נשימת סרעפת. בנשימה זו מתמלא כל החלק התחתון והתיכוני, דהיינו לחלק גדול יותר של הריאה. לכן נשימה זו טובה יותר מהאחרות.
נשימה מלאה מפעילה את כל מערכת הנשימה. בנשימה מלאה בית החזה מתרחב להיקף הטבעי והנכון והסרעפת פועלת בצורה מסודרת שגורמת לעיסוי עדין של אברי מערכת העיכול בבטן.

תרגול נשימה מלאה

הנשימה מתבצעת דרך האף, במצב ישיבה או עמידה, ישרה וללא מאמץ. מבצעים מספר מחזורים ברצף, את שלושת שלבי הנשימה :

שאיפה –

• דוחפים את הבטן החוצה תוך תנועת הסרעפת, מבלי להתייחס לשאיפה. עצם הבלטת הבטן לפנים תגרום לכך שהאוויר יזרום לתוך החלק התחתון של הריאה.
  
• להמשיך להרחיב את בית החזה כך שהאוויר יזרום לתוך החלק האמצעי של הריאה.
  
• לשאוף תוך הבלטה מלאה של החזה תוך משיכת הבטן פנימה כדי למלא את תאי הריאה העליונים באוויר.
  

עצירה –

• עצירת הנשימה לכמה שניות תוך התרכזות בנקודה שבין הגבות.
  
• העצירה מטהרת את כל כיסי האוויר הקטנים שבריאה ומזרזת אותם לעבודה מוגברת. בדרך זו מורחקים רעלים ופסולת שהצטברו בדם, ומתאפשר איזון נפשי וגופני.
  

נשיפה –

• דוחפים את הבטן פנימה באטיות, יגרום לנשיפה אטית של האוויר החוצה דרך האף.
  
• להמשיך לחיצת הצלעות התחתונות זו לזו, כך שהאוויר יצא מהחלק האמצעי של הריאה.
  
• לנשוף תוך הנמכת עצם הבריח והכתפיים.
  
• בנשיפה הלחץ באמצעות שרירי הבטן והצלעות מאפשר להקטין עד למינימום את כמות האוויר שנותרת בריאה, כדי לאפשר מחזור נשימה נוסף.
  

לקריאה נוספת

ס. יייסודיאן, א. הייך, יוגה ובריאות, הוצאת י. מרכוס ושו"ת בע"מ, ירושלים, 1953